אמא היסטרית

[מ ש כ י ת]

אמא היסטרית

הילדה בוכה ואני כבר הקפצתי את כל העולם... אין אוכל, אין שק"ל, אין סיגריות, אין מים חמים והכי חשוב, אין אמא... חברה שלי גרה קרוב לבסיס מוכנה לקפוץ עם משו לאכול, סיגריות וצ'ופר מתוק, אתם חושבים שאפשר? לא ממש ביקור, רק להעביר חבילה, יתנו לה להכנס? ישאירו בש"ג, יודיעו לילדה????

 

[paulika]

כמה זמן הילדה הבוכה בצבא?

 

[מ ש כ י ת]

אל תצחקי עלי, רק 3 ימים...

ובכל זאת, נראה לך אפשרי???

 

[סמדר בנ]

והיכן היא

אם מותר לשאול. כמה דברים: אין שק"ל בד"כ לטירונים, בטח שלא בשלב כה מוקדם, זו פריוילגיה מאוחרת יותר. זה שאין סיגריות - רק טוב

זה שאין אוכל - קשה לי להניח שאין בכלל - כבר דנו בסוגיה הזו - יש בסיסים מסוימים שהאוכל בהם יותר בעייתי מבאחרים - גם שם בד"כ יש אוכל, לא בטוח שלטעמו של כל חייל, ומסתבר שגם לא תמיד בכמויות הראויות. לרוב אסור להשאיר עבורם דברים בשער, לא בטוח שמי שבשער יקבל, וגם לא יהיה לה איך לקחת את זה. לא נותץנים בטירונות לרוב סתם להסתובב בבסיס. אם תיתפס היא גם עשויה להיענש. מה שאני עושה - שולחת חבילות עם חטיפי בריאות, דגנים וקרטוני חלב ועוד. תיבדקי איתה אם יש כתובת למשלוח, זה ייקח ימים ספורים ויגיע...

 

[מ ש כ י ת]

מותר לשאול, לא בטוחה שמותר לענות...

היא בניצנים. דווקא יש שם שק"ל לטירונים נתנו להם דף הסברים ושם היה כתוב כולל שעות פתיחה, אבל הוא סגור כי השק"ליסט החליט לשבות (גנבו לו, לקחו לו, לא בדיוק הבנתי). נו, בטח שיש אוכל אבל הפרינססה גם בבית עושה בעיות אז בבסיס... הבנתי שרוב החיילות והחיילים שם לא אוכלים בח"א כי האוכל שם ממש ממש זוועה. עוד מעט יש שעת ט"ש שאז היא חופשייה פחות או יותר, נראה לך שלא תוכל להגיע לשער? עברו כבר איזה יומיים מאז שאני הייתי בטירונות, לא ממש יודעת מה הולך. בשבת היא תהיה בבית, כרגע היא בדאון רציני בוכה בלי סוף ואת יודעת, אמא לא יכולה לשמוע את הבייבי שלה ככה, חשבתי שיעשה לה טוב לקבל משו אפילו חיבוק,ף מילה טובה שמישהו אכפת לו וחושב עליה.

 

[סמדר בנ]

לא ממש מכירה את ניצנים

במקומות שאני מכירה טירונים לא מגיעים בשלב כזה לשק"ל. תסבירי לה שהיא צריכה להשתדל לאכול משהו בחדר אוכל (לחם יש תמיד, בארוחות ערב יש גבינה, ירקות (לא תמיד במצב תקין...) ביצים ועוד. לפעמים יש גם מעדן כמו "דני". משהו מזה בודאי היא יכולה לאכול. לא יודעת מה בניצנים, אבל גם בשעת ט"ש הטירונים רוב לא רשאים להסתובב היכן שבא להם. (בדיוק ביב לנו כאן בפורום הסיפור של הבת של מורי שעלתה למשפט כי בזמן החופשי שהיתה בשבת בבסיס ראתה טלויזיה במרפאה - כלומר היתה מוץ לתחום). כדאי להיזהר עם הדברים האלו. היא כמובן יכולה לברר עם המפקדות שלה אם אפשר להביא לה משהו לשער. אם יאפשרו, זה כמובן דבר אחר. הבכי בהתחלה הוא תופעה מוכרת, קורה להרבה חיילות - זהו הלם ראשוני מהמקום החדש, המסגרת הלא מוכרת, המשמעת וכד'. לרוב זה עובר אחרי כמה ימים. רק להיות עם יד על הדופק שזה לא חורג מתגובה סבירה. אם אמרת שהיא פרינצסה אז על אחת כמה וכמה קשה לה בהתחלה. למה הילדה מיועדת?

 

[paulika]

משכית חמודה, לא צחקתי עליך

ניסיתי לצחוק איתך. התחלתי לכתוב לך ופתאום חושך מצריים. הפסקת חשמל בכל השכונה. בנתיים עד שחזרתי סמדר כתבה לך את רוב שרציתי אני לכתוב. מה שבטוח שקשה לילדה וקשה לך. גם להורים יותר ותיקים בצבא (אני כבר 5 חודשים מגוייסת...) מאד קשה להתרגל שהאוצרות שלנו עוברים מרשותינו. הילדים, שהיו אהובים ומרכז הבית, פתאום צריכים להתרגל שהם אחד מרבים, חייבים להשמע לפקודות ובכלל להסתגל לשינוי כזה גדול, אז הם בוכים ואנחנו איתם (כשהם לא רואים) בשביל זה הפורום הזה. כולנו מבינים ויודעים מה את מרגישה וכולנו איתך

 

[מעוז אישה]

זה ההלם הראשוני

ברגע שהיא תכיר בנות ותתחבר איתן יהיה יותר קל. גם אובדן הפרטיות הוא לא קל.( ככה הסביר לי הבן שהוא מ"כ) אני הייתי מודאגת יותר אם אחרי 3 ימים הכל היה נהדר ומושלם. זה בכי בריא לדעתי. לגבי האוכל - תתארגני בהתאם לקראת בואה. זו בעיה רצינית ואין בידנו מה לעשות. כניראה שזו בעיה רוחבית בצבא. לגבי המלצות של מה לקנות לה בענין אוכל - תגידי אם את רוצה.

 

[אמא פולניה1]

נו, משכית. זה בדיוק הזמן המתאים

והממוצע לבכי. לכולם יש באיזה שהוא שלב משברון שחולף תוך כמה ימים. אני יודעת כאמא כמה זה קשה. את כאן והיא שם, והלב נקרע. אבל אני שמה מה שאת רוצה ומבטיחה שזה יעבור. תחזיקי מעמד וקבלי

 

[אממאא]

משכית, קודם כל ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

כבר נתנו לך את כל התשובות, וגם את נותנת לעצמך את התשובות - יש אוכל - רק הילדה מפונקת בנושא האוכל גם בבית יש שק"ל - כרגע לא פתוח אין סיגריות - יותר עדיף אין מים חמים - שתידחף בין הראשונות ותצליח להתקלח במים חמים ואמא.... כולנו פה בפורום חושבות על כל הילדים והילדות ושולחות חיבוקים חמים לכולם/כולן. לא הייתי שולחת מישהי לש.ג. עם חבילה עבורה, לא בטוח שמותר לה להסתובב, לפעמים שעת הט"ש שלהם היא ממש קצרה והם אמורים להיות בחדרים, לפעמים שעת הט"ש היא ב-12 בלילה... תכיני לה מלא דברים בריאים וטעימים לשבת כשהיא מגיעה (כל אחת פה יודעת לתת טיפים) ושתקח איתה לבסיס, בנוסף ברגע שאפשר להתחיל לשלוח לה חבילות. ואת לא אמא היסטרית, בכי של ילד הרי קורע אותנו מבפנים, וזה מה שקורה גם לך. לילדה יקח קצת זמן להתרגל, להתאפס, ואני מקווה שעוד שבוע, גם היא תשמיע כמו כמה ילדים פה, את המילים "סבבה", "קלי קלות", "בסבביה", ועוד מונחים קוליים של טירונים. חוץ מזה, אנחנו תמיד פה מסביב לשעון להקשיב ולתמוך

 

[י רדן]

משכית../images/Emo24.gif../images/Emo24.gifברוכה הבאה../images/Emo140.gif

ערב טוב לך, שלב ההסתגלות, הוא שלב לא קל.. לוקח זמן להתרגל למצב החדש, לתנאים החדשים.. ובכלל כרגע הכל חדש לא ברור, לא ידוע.. אך מהר מאוד ביתך תתרגל, תכיר חברים וחברות חדשים תתחבר ותרגיש שייכת.. שולחת לך חיבוק ענק ומאחלת לביתך הצלחה רבה.

 

[מ ש כ י ת]

../images/Emo51.gif וגם ../images/Emo52.gif

תודה לכל המעודדים והמעודדות, באותו ערב הפסקות חשמל הטרידו אותנו ללא הרף (פאולינקה אולי אנחנו שכנות?), הספקתי בקושי לקרוא ובכלל לא להגיב... בכל מקרה אני נרגעתי קצת הילדה התקשרה בערב, עדין מצוברחת אבל קצת יותר טוב, אמרה שדווקא אין בעיה לשלוח מישהו לש"ג, נתתי לה מס' טלפון של המתנדבים שלי אבל מפאת אי יכולת להגיע לטלפון היא לא יצרה איתם ואיתנו קקשר מאז, עכשיו סוף סוף היא בבית, היא נרגעה קצת, אמא נרגעה רק טיפה, יהיה בסדר אני מקווה... והכי חשוב סופסוף סידרנו את ה

אז יהיה קשר יותר רציף אני מקווה. תודה לכולכם חג שמח

ושבת שלום הלוואי שכל החיילים שלנו ושל אחרים יחזרו הביתה בשלום

 

[VASANA]

משכית../images/Emo140.gif

ברוכה הבאה. לא הספקתי להכנס ולברכך בזמן. מקווה שנרגעתן ושהשבת עוברת בנעימים.