אמא אובססיבית

איה1974

New member
אמא אובססיבית

היי, שמתי את ההודעה הנ"ל בפורום ייעוץ פסיכולוגי, אבל אשמח לשמוע את דעתכם, ייתכן ותוכלו לתמוך/לעזור בצורה יותר ספציפית: יש לי בעיה שמציקה לי מאוד: אני גרה עם אימי, ואימי מאז ומתמיד העירה לי הערות שונות ומשונות על מנהגי. החל מהאופן בו אני מקנחת את האף, סידור החדר שלי, האופן בו צריך לסדר את האמבטיה לאחר הרחצה, ניגוב מים מסביב לכיור, נעילת או אי נעילת דלת המרפסת, כמויות האוכל אותו אני אוכלת, סגירת/טריקת דלתות, היכן לזרוק את האשפה במטבח, וכו'. בכל פעם יש לה הערה אחרת, וגם אם עושים את מה שהיא רוצה, היא מוצאת דברים חדשים להעיר עליהם, גם אם מדובר בהרגלים שלי הרבה שנים. היום למשל היא העירה לי על מלח שהתפזר על שולחן המטבח אחרי שאני שמה מלח על ירקות. כל ההערות האלה גורמות לי לצאת מפוקוס, לחשוב על זה לפעמים שעות וימים, ופיתחתי לאחרונה או התגברה לי ADHD שאובחן. כי אני תמיד חושבת על כמה דברים בבת אחת. להערכתי, ההערות של אימי רק תורמות לחוסר השקט שלי, והיא עושה את זה כדי לקבל תשומת לב, כי ההערות מתחלפות בכל פעם, ואף פעם לא נגמרות. כשאני לוקחת ריטלין (התחלתי רק לאחרונה) הערות כגון אלה של אימי פחות מטרידות אותי ואני מצליחה להתמקד בלימודים. אני לומדת מקצוע קשה וגם מתחילה לעבוד בקרוב, ובעבר עבדתי. ולא משנה לאחר כמה שעות אני מגיעה הביתה: זה יכול להיות ב-10 בלילה, הדבר הראשון שאימי עושה הוא להעיר לי איזושהי הערה ולא לשאול איך עבר יומי. גם בבקרים לפני שאני יוצאת, לעיתים היא מעירה לי הערות, וזה גרם לי לא פעם לשכוח לקחת משהו כשיצאתי לעבודה/לימודים. המגורים בבית אימי הם זמניים עד שאסיים לימודים ואוכל לעבוד בעבודה קבועה כדי לממן שכ"ד. כשאני ואחי יוצאים מהבית היא מחטטת לנו בחדרים, לעיתים מסדרת. קרה שהיא כבר הזיזה חפצים שלי ושל אחי ממקומם, ולא מצאנו את החפצים. קרה לי שהייתי צריכה אפילו להזמין שוב רשיון נהיגה שהגיע אליי בדואר, כי היא החליטה לשים בשקית דואר שהגיע אליי והיה מונח בחדר. אחי היה צריך להזמין איזשהו ציוד חשמלי שהיא זרקה בטעות כאשר "סידרה" לו את החדר. בגלל זה, אין לי רישומים אישיים שלי כמו יומן, כי תמיד יש לי תחושה שהיא מציצה בזה. אני חשה שאני חיה כמו בתוכנית "האח הגדול". שיש מעקב אחר כל תנועה שלי. הדלת שלי תמיד נעולה, גם בלילה, כי היא היתה נכנסת ולא דופקת בדלת. האם גם מתקשרת לאח השלישי שלא גר איתנו, ומספרת לו עליי ועל אחי. בין השאר היא גם מספרת על ההרגלים שלנו בבית ועל מה שהיא מצאה בחדרים. ומבקשת ממנו עיצות בקשר לאיך להתנהג אלינו. לגור איתה זה ממש מדכא, ולא פעם הייתי מוטרדת מאוד ונכנסתי לאינטרנט לדבר על הנושא עם ידידים. אך כשאני מדברת על עזיבה, האם מייד אומרת: "את לא חייבת לעזוב מהר, קחי את הזמן שלך". שאלותי הן: 1. האם מדובר בהתנהגות אובססיבית של האם? האם לדעתכם היא לוקה ב-OCD או משהו בסגנון? 2. האם פיתחתי ADHD בין השאר בגלל האם? (יש לי אח עם אותה בעיית ADHD), וגם לו מפריעות ההערות של האם. היא מעירה גם לו. 3. איך מתמודדים עם הערות אובססיביות שכאלה (מבלי לעזוב את הבית בינתיים)? מה שאני עושה לרוב זה לענות לה שתפסיק להטריד אותי בשטויות, ואז היא מתקיפה אותי ואומרת לי שאני גרה אצלה והיא תגיד לי מה שהיא רוצה. כךהיא מתנהגת אליי כך כל החיים, בצורה מאיימת. אם אני מתעלמת מההערות האלה, המחשבה על ההערה ועל העניין שאני צריכה לזכור על איזה נושא היא העירה כדי לא לעשות/או לעשות את אותה הפעילות שוב, פשוט מכביד עליי ומבלבל אותי, כי כפי שאמרתי, מדובר בעשרות הערות שונות ומשונות שלא נגמרות האם אתם חיים עם אנשים כפייתיים, ואיך אתם מתמודדים עם ההערות? תודה מראש:)
 

איה1974

New member
אני רוצה להבהיר ולהדגיש

שלא מדובר על הערות חד פעמיות, אלא בקשה/דרישה, לשינוי הרגלים, ואימוץ ההרגלים שלה. למשל יש לה מנהג משונה, לשים מגבת פנים על רצפת האמבטיה לאחר הרחצה, ולדרוש לעשות זאת מאנשים שגרים בבית. את המגבת היא לא מרתיחה אחר כך, כך שבעצם מתנגבים בפנים עם מגבת שהיתה לפני כן על הרצפה. ניסיתי להסביר לה שיותר הגיוני לקנות שטיח אמבטיה, אך היא לא השתכנעה. כשגרנו עם אבינו בבית, היו לו גם הערות אובססיביות, וההערות שלה פחות בלטו. הוא היה מעיר לנו לא לפתוח מקרר או מכשירי חשמל ללא נעליים, היה סוגר לנו את דוד החימום, לא היה מאפשר להיכנס לתוך החדר שלו כשהוא נמצא שם. הוא היה אומר לי "תצאי" מגרש אותי משם, גם בתור ילדה. לי הוא לא מאפשר להתארח בבית שלו כשהוא גר שם כרגע לבד (מדובר על קוטג' עם 6 חדרים ושתי קומות) כי הוא טוען שאני אלכלך אותו והוא לא רוצה לנקות אחריי. כשאני מתארחת אצלו הוא לא מאפשר לי לשתות קפה ליד שולחן העבודה היכן שיש מחשב. וכו' וכו'.
 

אשש6

New member
זה לא פלא..

גם לי יש סיפור דומה, אבא שלי הוא בן אדם מאוד אובססיבי, הוא לא יכול לסבול שעושים הפוך מדעותיו, מעיר על כל שטות ונכנס להסטריה. כל מילה קטנה והכי טיפשית יכולה לייצר סקנדל שלם שאף אחד לא יודע מתי לעצור, וזה לא משנה מי צודק, פשוט לא עוצרים. המון כעס לחץ וטרוף. אחרי שחטפתי ocd הצלחתי גם להבין שאין פלא בכך שנולדתי עם גן מסויים של ocd. זה מצחיק, כי: אם לא היה לי אבא כ"כ אובססיבי, אלא נורמלי, שמגיב נורמלי, זה בטח היה מרחיק אותי מאוד מלחטוף ocd, אבל בעצם להיוולד עם ocd, בא ע"פ רוב עם הורים שיש להם נטייה דומה.. זה תורשתי. ככה שאתה בעצם נולד לחוץ, לסביבה לחוצה.. ביחד זה מייצר פצצת אטום.. חח אצלי המצב כבר נרגע מאוד מאז שהבנתי יותר את המקור לכל הלחץ המוגזם הזה, וגם שיתפתי את הורי בכל התובנות הללו. מה שהאיר את עניהים להכיר בבעיה ולעבוד גם על עצמם. וזה לא היה קל בכלל, אבל אם בן אדם מפחד להודות בבעיה שלו, או לא מודע לה, אז נשארים בביצה במקום לצאת ממנה.. באהבה.
 

אמא11

New member
היי איה וערב טוב../images/Emo13.gif

ברוכה הבאה לפורום שלנו. קראתי את ההודעות שלך בעיון וקשה לי מאד לענות. יש הרבה מאד אנשים שמעירים הערות שיכולות להראות לאנשים אחרים מוגזמות, וזה לא בהכרח OCD. כאשר חיים ביחד ומשהו מעצבן, לאט לאט ה"משהו" הזה יכול לתפוח, בעיני המתבונן, לממדים שנראים לו בלתי סבירים, בעוד שבאופן אוביקטיבי זה לא כך. רק פסיכולוג או פסיכיאטר יוכל לאבחן אם לאמך או לאביך יש התנהגות אובססיבית. עד כמה שידוע לי לא "מפתחים" ADHD בגלל התנהגות של מישהו אחר, אבל כדאי לשאול את השאלה בפורום ADHD. לשאלתך איך להתמודד, העצה הראשונה שלי היא כן לעזוב את הבית. אי אפשר לאכול מהעוגה ולהשאיר אותה שלמה. נסי לחשוב לעבור לבית של סבא וסבתא, נסי לחשוב לשכור דירה עם חברות. כמובן שכדאי ורצוי לשבת עם אמא לשיחה רצינית ולהסביר לה עד כמה ההערות "תורמות" לך לחוסר ריכוז ובילבול. תוכלי לבקש ממנה להתמקד בדברים שממש חשובים לה - הרי יש הערות שחשובות לה מאד, ויש דברים שפחות חשובים, ובמקביל כדאי שתנסי ללכת לקראתה ולעשות משהו מהדברים שכן חשובים לך. כך תוכלו ללכת אחת לקראת השניה ולשתף פעולה. אם אחיך סובל גם כן, יש אפשרות שתשבו שלושתיכם ביחד ותשוחחו על כך. בהצלחה בכל תמי
 
למעלה