אוריקוש 18
New member
אמאלה..
טוב זאת כבר הפעם השלישית בערך שאני מנסה לכתוב את ההודעה הזאת ולא מצליחה..לא יודעת מאיפה להתחיל.. אז אני אנסה בכל זאת לכתוב. זה נושא שקצת מבאס אותי\מפחיד אותי..רוצה לשמוע את דעתכם.. יש לי דוד בן 45 בערך..רווק..חיי בבית של סבא וסבתא(ההורים שלו).. עובד מהבית..(עו"ד) הוא נראה מוזנח ולא מטפל בעצמו.. בילדותו סבא וסבתא שלי לא הסתדרו ביניהם אז סבתא הייתה הולכת לעבוד עד שעה מאוחרת וחוזרת להתקלח ולישון. ככה שלא ראה את סבתא ולא קיבל מספיק תשומת לב. אני לא חושבת(בתכלס אני לא יודעת) אם יש לו\היו לו חברים בילדותו.. יש לי עוד דוד (אח שלו) שדווקא כן הצליח להסתדר יותר בחיים..עובד מחוץ לבית..בחברת הייטק..יש לו (אני מניחה) חברים מהעבודה..הוא יוצא לעשות כושר..מטייל בחו"ל..אבל גם הוא רווק.. ממש מפחיד אותי הקטע של להגיע לגיל 45 ולא למצוא את עצמי\לחיות בלי חברים\לחיות על חשבון ההורים שלי.. הייתי רוצה להתחתן, לעשות ילדים, ללמוד, להתפתח, לעבוד..שחיי יהיו מאושרים בזכות עצמי.. אני יודעת שאני לא אגיע למצב כזה כי כבר עכשיו אמא שלי "מסלקת" אותי מהבית וכל הזמן אומרת שאחרי השחרור אמצא ישר עבודה ואם לא לא אגור בבית.. כמובן שאני שמחה שהיא אומרת לי ככה..לא רוצה לגור על חשבון ההורים.. זהו...קצת פרקתי...כבר מזמן זה הציק לי ולא יודעת מה לעשות.. רק חבל לי על הדוד הזה שאני מרגישה שקצת ביזבז את החיים שלו. הוא הלך ללמוד משפטים בגלל שאמא שלי הלכה ללמוד משפטים.. באמת שחבל לי עליו...אבל אני לא חושבת שיש לי דרך לעזור לו בזה.. ברור שאפשר לעשות שינוי בכל גיל שרוצים..השאלה אם רוצים.. תודה על ההקשבה
טוב זאת כבר הפעם השלישית בערך שאני מנסה לכתוב את ההודעה הזאת ולא מצליחה..לא יודעת מאיפה להתחיל.. אז אני אנסה בכל זאת לכתוב. זה נושא שקצת מבאס אותי\מפחיד אותי..רוצה לשמוע את דעתכם.. יש לי דוד בן 45 בערך..רווק..חיי בבית של סבא וסבתא(ההורים שלו).. עובד מהבית..(עו"ד) הוא נראה מוזנח ולא מטפל בעצמו.. בילדותו סבא וסבתא שלי לא הסתדרו ביניהם אז סבתא הייתה הולכת לעבוד עד שעה מאוחרת וחוזרת להתקלח ולישון. ככה שלא ראה את סבתא ולא קיבל מספיק תשומת לב. אני לא חושבת(בתכלס אני לא יודעת) אם יש לו\היו לו חברים בילדותו.. יש לי עוד דוד (אח שלו) שדווקא כן הצליח להסתדר יותר בחיים..עובד מחוץ לבית..בחברת הייטק..יש לו (אני מניחה) חברים מהעבודה..הוא יוצא לעשות כושר..מטייל בחו"ל..אבל גם הוא רווק.. ממש מפחיד אותי הקטע של להגיע לגיל 45 ולא למצוא את עצמי\לחיות בלי חברים\לחיות על חשבון ההורים שלי.. הייתי רוצה להתחתן, לעשות ילדים, ללמוד, להתפתח, לעבוד..שחיי יהיו מאושרים בזכות עצמי.. אני יודעת שאני לא אגיע למצב כזה כי כבר עכשיו אמא שלי "מסלקת" אותי מהבית וכל הזמן אומרת שאחרי השחרור אמצא ישר עבודה ואם לא לא אגור בבית.. כמובן שאני שמחה שהיא אומרת לי ככה..לא רוצה לגור על חשבון ההורים.. זהו...קצת פרקתי...כבר מזמן זה הציק לי ולא יודעת מה לעשות.. רק חבל לי על הדוד הזה שאני מרגישה שקצת ביזבז את החיים שלו. הוא הלך ללמוד משפטים בגלל שאמא שלי הלכה ללמוד משפטים.. באמת שחבל לי עליו...אבל אני לא חושבת שיש לי דרך לעזור לו בזה.. ברור שאפשר לעשות שינוי בכל גיל שרוצים..השאלה אם רוצים.. תודה על ההקשבה