אמאל'ה

[מייקילולי]

אמאל'ה../images/Emo5.gif

אני מגיעה הביתה ורואה בתיבת הדואר מכתב מתה"ש

, פתחתי אותו מייד, לא הבנתי מה הם יכולים לשלוח לי, חשבתי אולי הייתה בעיה עם הטופס 17 או משהו כזה. ומה אני רואה שנקבע לי תור ל- US פרניאלי

. אף אחד לא אמר לי בכלל שעליי לבצע את הבדיקה, לא דיברו איתי על הבדיקה הזו בכלל בתור לפני שבוע בתה"ש. לא מבינה מה הולך שם??? ועוד רשום לי להביא הפנייה מרופא, איזה רופא ייתן לי עכשיו הפנייה. והפחד, אמא

אני מתה מפחד

. חששתי שישלחו אותי לבדיקה

. מחר על הבוקר אני ארים טלפון למרפאה בתה"ש ואשאל מה פתאום נקבע לי תור בלי שבכלל אמרו לי על כך משהו ואנבה לבקש שאחד הרופאים ירשום לי הפנייה.

 

[ליאל ד]

איזה מוזר

את התלוננת על כאבים? יש לך בעיה באזור ההוא? למה שרופא יקבע על דעת עצמו בדיקה (לא מענגת במיוחד) ולא יידע אותך? את חייבת לברר איתם..

 

[מייקילולי]

הוא אמר

לי שבוע שעבר שיש לי נודל שלוחץ על הרקטום, מה שמסביר את הכאבים עליהם אני מתלוננת. אבל הוא בכלל לא דיבר איתי על הבדיקה, בכל זאת צרייך ליידע את הפציינט שקובעים לו תור לבדיקה, לא? אני כבר לחוצה ומתוחה מהבדיקה

לא יודעת איך אעבור אותה

.

 

[ליאל ד]

מותק אל תילחצי../images/Emo10.gif

קודם כל אל תילחצי, תתקשרי למרפאה ותישאלי אם הם לא טעו. דבר שני, אם אכן יש לך כאבים שמפריעים ברקטום, צריך לבדוק - למרות שאני חדשה באנדו' - למדתי מכן שאיתו הכל אפשרי - אז צריך להיות עם יד על הדופק ולא להזניח שום בעיה. אני קראתי פה שהבדיקה מאוד לא נעימה, אבל אולי תוכלי לקבל טשטוש או משהו, הכי חשוב שתיגלי בוודאות מהו הממצא שיש לך ברקטום..

 

[זואילי]

על זה עוד לא שמעתי

היית אצל רופא, ואח"כ דיסקסו עלייך ועוד עשו מעשה. מצד אחד נראה לי סחתיין, מצד שני - הלו?? לא כדאי לעדכן את הפציינטית? אכן מוזר... בטח ובטח שזה לא בא מצידך... בהחלט תבקשי שם ממי שהחליט על הבדיקה - שירשום מכתב ושימי לב שכתוב שם על בארגבל שעובד איתם כדי שלא תקבלי את התשובה התמימה - "מדוע תה"ש". כשיש אישור, מציעה לך לכתוב בעצמך מכתב (גם אני עשיתי את זה) לד"ר בארגבל - שאת מבקשת טישטוש. ואחרי שתוודאי שהתייחסו למכתב שלך, תתקשרי ותדברי איתו. הוא ינסה להניא אותך מזה - זו החלטה שלך (אותי הוא הצליח לשכנע וויתרתי). במידה ואין מצב לטישטוש, תדאגי להכין מראש כדור הרגעה. (חצי או שלם - תתייעצי). מייקי, כל אחת עוברת את הבדיקה הזאת אחרת. אם כדור הרגעה יכול לעזור לך לעבור את זה - לכי על זה.

 

[gui1]

מייקילולו צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים ../images/Emo13.gif

 

[מישמש33]

מייקי

לאור הכאבים שאת מתארת רצוי שתעשי ת הבדיקה אם יש שם משהו ד"ר בארגבל ימצא אותו וטוב לדעת על זה. אני חוזרת שוב כדאי שתיבדקי גם את הכליות/אורטר - ד"ר נאדו הוא הכתובת אל תוותרי.

 

[מייקילולי]

טוב אפשר להירגע../images/Emo13.gif

דיברתי עם טובי, היא הזמינה את התיק והכניסה לזולטי והוא אמר שזה טעות וביטלו את התור. לעת עתה ניצלתי

 

[ר ו מ י ה]

ברוכה הניצולה ../images/Emo3.gif

 

[galim29]

סיפור משעשע מייקי../images/Emo3.gif

אני מתארת לעצמי את הפנים שלך שהחווירו כשראו את ההזמנה לבדיקה... אפשר להסתכל על הצד המצחיק בעניין... תארי לעצמך שהיית עושה את הבדיקה כמו ילדה טובה

ואחר מגלה שזאת הייתה טעות... ה-

האלה פשוט

 

[lee E]

../images/Emo6.gif

 

[זואילי]

והנה הסיפור כפי שאני רואה אותו../images/Emo63.gif

מייקי

שלנו הולכת לרופא המשפחה לקבל הפנייה ומרשם לחוקן

. בעיניים דומעות

היא מקבלת בלי שום היסוס מהד"ר

את הטפסים. בברכיים רועדות

היא נכנסת לבית המרקחת ובקול לוחש מבקשת מהרוקחת פליט אנימה

. בדיוק נגמר. הרוקחת קוראת בקולי קולות לעוזרת שלה - "רותי!! יש במחסן עוד בקבוקי חוקן?"

ומייקי שלנו סוף סוף מקבלת קצת צבע בפנים

בוקר הבדיקה: אחרי לילה ללא שינה

מייקי מתפעלת את הבקבוקים

. אחד נשאר גלמוד בשקית כי יש גבול (כאילו, דא?). אחרי ישיבה ממושכת באסלה

, מתדלקת בואליום

ובליווי מלווה צמוד מגיעה למחלקת הגסטרו

. אחרי המתנה ארוכה ורעשי בטן

מגיעה לדלפק, חצי מעולפת ואזזזזזזזזזז טעות! "מי שלח אותך לבדיקה?" לא! זו לא מייקי, זו מיקי!!! ניצלת!

 

[מייקילולי]

זוזו את גדולה../images/Emo6.gif

מתה עלייך

 

[מישמש33]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

 

[ליאל ד]

לגבי סיפור החוקן המשעשע../images/Emo4.gif

הניתוח שלי תוכנן ל-1/8 ולפי התור לחדר ניתוח הייתי אמורה להיות שנייה בתור. אז כמו ילדה טובה הגעתי לאישפוז ב-31/7 בבוקר (שזה היה ממש מיותר, אבל את זה גיליתי רק כשהתאשפזתי!!), ואז הגיע הערב שלפני הניתוח ואיתו שעת החוקן!!!! חשוב לציין שזה היה הניסיון הראשון שלי עם חוקן שלא השאיר עליי רושם מענג במיוחד. אז אחרי תענוגות החוקן הגיע בוקר הניתוח שבו נאמר לי להתקלח ולא לשים קרמים או דאודורנטים אחרי המקלחת (נושא טראומטי בשבילי), התקלחתי, שמתי את הכותונת הסקסית שנתנו לי והתיישבתי במיטה!!! בקיצור פשוט מלאך!! כל זה קרה בשעה 6:00 בבוקר!! ואז הגיעה לה שעה 7, ו-8, ו-9, וגם 12, ואז אחרי ששיגעתי את כל אחיות המחלקה למה אף אחד לא רוצה לנתח אותי, והתקלחתי פעם נוספת, הגיעה סוף-סוף אחות בשעה 12:30 שהמליצה לי ללכת להתפנות בפעם אחרונה כי האלונקאי כבר בדרך לקחת אותי לחדר ניתוח. אני כמובן מרוב הפחד רצתי לפיפי נוסף, ואז התיישבתי במיטה להזיל דימעה עם ההורים, וחיכיתי!! כל המחלקה הגיעה לאחל לי בהצלחה, ואז הגיע רופא מנתח עם התיק ואני כבר כולי באופוריה של ניתוח, הוא שאל אותי איך אני מרגישה כי אז כבר הייתי חיוורת מרב לחץ וגם הצום מצהריים של יום קודם לא עשה לי טוב. ואז הוא אמר שלצערו הרב אין באפשרותם לנתח אותי משום שהניתוח הראשון עדיין נמשך ואין להם כבר כוחות (אחרי 6 שעות ניתוח). ואני התחלתי לבכות ולהתחנן שמישהו כבר ינתח אותי ולא משנה מי... כמובן זה לא עבד, וכעבור חצי שעה כבר הייתי מאופרת ובדרך הביתה, בידיעה שבעוד 4 ימים אני צריכה לחזור לאשפוז וניתוח ואיתו גם החוקן הנפלא!! וכל הערב של אותו היום עניתי לטלפונים של כל החברים שנורא התלהבו מהקול הרגוע שלי אחרי ה"ניתוח" שכביכול עברתי.. מצטערת על האורך, אבל נושא החוקן פשוט העלה בי זכרונות!!

 

[דבי צ]

יואוווווו איזו התעללות

 

[זואילי]

ומהצד השני ../images/Emo4.gif

כל מה שאת מספרת קרה גם לי - רק הפוך, כשאני הייתי זו שבגללה ביטלו את הניתוח הבא, והגברת שהייתה אחריי עברה את הסרט שאת עברת (רק עם סופודקס), וסיפרו לי שהבת שלה עשתה שם בלגן גדול. ואני הרגשתי לא נעים... האמת, גם אני הייתי מתעצבנת קשות מביטול ניתוח, אבל כחלק מההרגעה העצמית הייתי אומרת לעצמי - אולי עדיף ככה, כי אם המנתח עבד עכשיו 6 שעות על בטן של מישהי, משבע בבוקר - אולי בהחלט כדאי לי להגיע במועד אחר ולו כדאי ללכת לשתות קפה או משהו.

 

[מייקילולי]

הסיפור שלך ליאל הזכיר לי

את ההמתנה הסיוטית שלי ביום הניתוח. נאמר לי להגיע ב- 7:00 בבוקר ביום הניתוח, ואני כמו תמיד הקדמתי והגעתי בסביבות 6:30, בדיוק באותו יום העבירו את כל מח' נשים לקומה אחרת מכיוון שהתחילו לשפץ. אז למחלקה בכלל לא הכניסו אותי והמתנתי עם הוריי בפרוזדור. מחכים, מחכים ואף אחד לא קורא לי, נכנסנו למחלקה מידי פעם ואמרו לנו אנחנו יודעים שאתם בחוץ תחכו. ומהמחלקה כל הזמן יצאו עובדים שהעבירו את החולות ואת הציוד של המחלקה. ואני בלחץ חבל על הזמן, בקושי מסוגלת לשבת מהלחץ, רוצה שיתנו לי כבר משהו להרגעה. רק בסביבות 9:15, האחיות קיבלו טלפון שמחכים לי בחדר ניתוח, אז מהר הכניסו אותי, לא היה חדר עם מיטה כי את הכל העבירו, אז הכניסו אותי לסתם חדר עם כסא עלוב ונתנו לי ללבוש את החלוק הירוק, בקושי הספקתי לרוץ לשירותים לפיפי וכבר מחדר השירותים אני שומעת שהגיעו מחדר ניתוח לקחת אותי. יצאתי מהר ונכנסתי למיטה שהביאו מחדר ניתוח, אפילו לא נתנו לי משהו להרגעה, כי העבירו כבר את הכל למחלקה השנייה ואמרו שיתנו לי כבר למטה בחדר ניתוח. (דווקא החוקן שממנו כל כך פחדתי היה ממש לא נורא

)

 

[galim29]

אולי גם מיקי חיכתה לשרגא המרדים../images/Emo6.gif

דמיון לא חסר לך זוזו יקירתי... מקווה שסרט האימה שלך לא יתפתח לתרחיש במציאות כי לפי איך שבתי החולים בארצנו הקטנטונת עובדים, יש מתב שזה יקרה ויש מצב שנשים עם פחות

כמו מייקי קודם יעשו ואחר כך ישאלו שאלות....