אם רק היית יודע....

[לא רוצה.]

אם רק היית יודע....

אם רק היית יודע כמה כאב משפט אחד יכול לגרום, אם רק היית יודע כמה למילים שלך יש משמעות בעיני.. אם רק היית יודע באיזה כאב אני הולכת עכשיו לישון, אולי היית מדבר אחרת. אם רק היית יודע כמה הלב מסוגל לכאוב, אולי היית עושה דברים אחרת. אם רק היית יודע שזאת אני כותבת אליך... אולי הדברים היו נראים אחרת. אבל אתה אף פעם לא תדע, ואני אף פעם לא אגיד. רק אכאב על מילים שאף פעם לא אגיד. שלך לתמיד (ולא תדע על כך אף פעם)

 

[בתוך התפוז ילד ישן]

יודע גם יודע

בבעיה רצינית את דנה, אני יודע עד כמה. כשתקראי בטח תדעי אם זה אני או לא אני. לפני שנים אחדות היו לי אותם חששות. חייתי באופן חלקי חושש לתת את כולי. כעת אני בצד השני של המתרס ובכל זאת גם כן נהרס. חושב עליך כל דקה מדוע את לא נותנת תגובה. לא תכננתי שכך זה יקרה הכל קרה ביד המקרה. תבטחי קצת יותר בלבך תפיגי את כל חששך. לא רוצה בך לפגוע רוצה רק בידך לנגוע. להביט לתוך עינך לנשוק את שפתותיך. תחליטי כך או כך אני אותך לא אשכח. נגעת בתוכי בנקודה מאד, מאד רגישה ראיתי אצלך כמו בראי בבואה של עצמי.

 

[בתוך התפוז ילד ישן]

לא ישן

החיים הם לא פזמון והתחרטתי ששלחתי את גיבוב המליצות הקודם ברגע שלחצתי על שלח. מה שכתבתי כאן מלפני שעתיים שלוש היה מוכן עוד לפני שראיתי את הודעתך השניה כי ידעתי שפישלתי בגדול. אני קורא ולא רוצה להאמין שמילותי לך כאב גורמים. לא יכל להרדם, כל הזמן חושב ``האם זו את או אחרת``. בחוץ כבר ציוץ ציפורים יום חדש מבשרים. יום יותר טוב יפציע ואנו זה לזו בסוף נגיע.

 

[הקצין]

ואיך הוא ידע עם לא תגידי ו ה כ א ב