אם, למשל,

אם, למשל,

במשך שעה הייתם נמצאים עם החמות/ הכלה/ החתן, האם הייתם

1. מדברים כחברים?
2. מתווכחים?
3. שותקים?
 

mykal

New member
השאלה פתוחה לגמרי,

אני נמצאת הרבה פעמים יותר משעה עם כלותי --
ואנחנו משוחחות, דנות, מביעות דיעה, אחת נוטה לספר יותר דברים מהבית,
אחרות פחות, --אוירה כייפית.
החתנים יותר עניניים--והשיחות יותר מה עושים כש... אבל בהחלט ניתן לדבר על כל נושא.
 

קליספרה

New member
חמותי היתה חברה טובה שלי ואני שלה

בדרך כלל קשקשנו עד שיצא עשן
 
בסיטואציה כזאת של שעת איכות עם חמותי הייתי

מקבלת הרצאה של שעה על איפה אני טועה עם הילדים/בעל/קריירה/הכנסת אויר לראות/צבע הלאק. ואי אפשר לענות בכלל. כל מילה שלי רק תעודד עוד זמן הרצאה.
 

סיגלית 2014

New member
מנהל
אני לא צריכה לשבור את הראש

אני סומכת על חמתי שהיא תדבר, תנהל את השיחה, תשאל ותענה...
ואני רק צריכה להנהן כמו אולוגרמה ולחייך.
 

הדסהש1

New member
בזמנו שחמותי היתה באה אלינו לא היה מצב שנהייה

לבד..אבל תמיד היה לה מה להעיר על שיטת הגידול של הבת..
ומדוע בעלי עוזר לי בבית ..כי הוא הגבר...זה הרתיח אותי
ואמרתי לה פשוט הבת היא של שנינו..ולא יקרה לו כלום אם
יעזור לי ...לביתי שי חמה כמו חברה.ולשתיים האחרות הן במצב של כבוד
אחת לשניה...אולי החמות מדברות עם הבן...אך זה לא מסופר...
 
פעם אני וחמותי היינו מדברות בלי סוף

(היי, בדרך כלל קוראת סמויה).
&nbsp
עד שגיליתי שכל דבר שאני מספרת לה היא מספרת לכולם (אחיות, שכנות וכו') אז הפסקתי לספר לה.
עכשיו השיחות שלנו הן כאלו שהיא לא מפסיקה לדבר ואני מהנהנת או מביעה את דעתי על דברים שהיא העלתה מבלי לספר פרט על חיי האישיים.
&nbsp
היא בכללי טיפוס ממש דברן ולכן מספרת הכל מהכל ולכולם.
(גם אני יודעת על השכנות שלה ואחיות שלה ואחייניות שלה הכל מהכל כי היא פשוט מספרת).
 

נומלה

New member
טוב כרגע זה יהיה קצת קשה

אבל בעבר היינו נפגשות די בקביעות לשעה בשבוע בבית קפה והיא דיברה בשביל שתינו. אני הייתי צריכה לזרוק מילה פה, מילה שם ולהנהן בראש.
 
להתווכח זו לא אופציה.

ולא בגלל שאני כזו צדיקה אלא כי חמותי היא אדם שלא יודע לריב או להתווכח. כל מה שאני אומרת היא תגיד אמן וזה יהיה לה טוב.
לא יוצא לנו הרבה לשבת יחד, למעט דיבור בטלפון כי אנחנו גרים בארץ והם במנצ'סטר, אבל היי, מחר זה קורה. אנחנו בלונדון כבר מיום שני בלילה, ומחר עוברים למנצ'סטר עד יום שלישי. חתיכת זמן איכות עם ההורים של בעלי שכבר מזמן לא היה, כי בד"כ כשאנחנו נוסעים זה זמנים כמו פסח או חתונה כשכל המשפחה מסביב והרבה בלגן. עכשיו זה בית כמעט ריק שלהם, התינוק החדש שלנו (שהוא חלק מהסיבה למה נסענו) ואנחנו. את שלוש הבנות השארנו בארץ.
 
הייתי עם חמותי ז"ל יותר משעה ושוחחנו כחברות אני אישית

לא יכולה להיות בשתיקה מול אדם כלשהו...זורמת....
 
למעלה