אם לא aba אז מה

[יו יו מא]

אם לא aba אז מה

יש לי ילד בן 3 מאובחן על הרצף כבר 3 חודשים. בגן פרטי מקבל שעתיים בשבוע קלינאית ושעה מרב״ע. מרגישה שהוא צריך עוד ( רק בספטמבר יתחיל גן תקשורת). לא מתחברת לaba מכל מיני סיבות. האם אתם יכולים להמליץ על שיטות טיפול אחרות ומטפלים שעובדים בשיטות אלה.

תודה מראש

 

[ענבלית פי 2]

בשלב זה

הייתי משקיעה זמן איכותי ומיטבי של העמקת הקשר והעשייה ההדדית בבית.
זמן שבו המשחקים והפעילויות הם בחירה שלו,זמן של חיבוקים ונישוקים ודיגדוגים,התגלגלות והתגוששות וכל מה שיעלה צחוק על השפתיים אבל שיהיה קבוע.
לא רק יום בשבוע,לא בצורה טיפולית רק הקשבה,זמן של מפגש בין בני אדם שאוהבים אחד את השני.
אם אתם עושים את כל זה אז הכל בסדר,לא חושבת שיש מה להכניס עוד דמות טיפולית כרגע.

 

[schlomitsmile]

 

[דר רקפת לוין גונן]

שיטות אחרות

יש לא מעט שיטות טיפול. dir, teach, the denver model ועוד ועוד. מציעה להכנס לאינטרנט ולחפש שיטות טיפול לילדים עם אוטיזם. לקרא היטב כל שיטה, להתייעץ עם הורים שונים ועם אנשי מקצוע שונים. מאוד חשוב מאחר ובכל שיטה יש אנשי מקצוע שמביאים את האג'נדה שלהם שלעיתים אחרת ממה שכתוב באינטרנט ולכן ההתייעצות עם הורים שונים ואנשי מקצוע חשובה.
בכל מקרה, הכי חשוב זה לתת זמן מוגדר מראש לגישה בה את בוחרת. זמן לא קצר מדי בו את בוחנת האם את מרוצה מהשיטה/איש המקצוע/התוצאות. הייתי נותנת לפחות חצי שנה על מנת לעשות הערכה מחודשת לגבי מידת שביעות הרצון שלך מהגישה בה בחרת.
המון בהצלחה וחג שמח,
רקפת

 

[schlomitsmile]

בקישורי הפורום, בסעיף 'גישות ושיטות טיפול' תוכלי לקרוא על מגוון שיטות, ולחשוב למה את הכי מתחברת, אם בכלל

אני מזדהה עם דבריה של ענבלית, אבל אם כבר טיפול,
נראה לי שכדאי להתחיל מלבחור תחום מסויים
שנראה לכם הכי חיוני לעזור לו בו כרגע.
אין "טיפול לאוטיזם", יש מגוון טיפולים למגוון קשיים ספציפיים

 

[dina199]

ברוכה הבאה

הוא מאובחן רק 3 חודשים. זה דרך יותר סבירה להסתרל על העניין , כי זה להרבה זמן.

נשאר לכם 5 חודשים עד הכניסה לגן תקשורת, אז שום שיטה טיפולית לא תעשה ניסים ונפלאות בזמן הזה .
הילד מטופל , גם אם זה לא הרבה. אני מצטרפת להמלצה לא לחשוב במונחים טיפוליים , אלא רק להנות עם הילד ומהילד.

ושאלת סקר : האם מישהו אמר לך שחייבים להתחיל לטפל כמה שיותר מוקדם וכמה שיותר אינטנסיבי ?

 

[יו יו מא]

דינה התשובה הי כן כן כן

מרגע שהתקבל האבחון אנחנו מופגזים באיומים שממילא הוא אובחן מאוחר ( גיל 3) ושכל יום שעובר ללא טיפול אינטנסיבי הוא פגיעה של ממש ביכולת ההתפתחןת שלו

 

[dina199]

ומי המפגיז ?

אמנם יש איבחונים החל מגיל שנה וחצי, אבל גיל שלוש זה בכל לא מאוחר.
האם את יכולה לספר מה היו הסימנים שבגללם פניתם לאיבחון ?

 

[yonitbrk]

המלצות

מבינה מאוד את הלחץ שלך, וכן, אלו דברים שבאמת אומרים להורים בתחילת הדרך, ולעיתים אפילו הורים נוספים שכבר בתוך הקלחת - אממה - היות ואתם מאובחנים טריים ולא ממש מתמצאים בנושא , והיות ואנחנו בתחילת עונת החגים שזה אומר שפעם יהיה טיפול ופעם לא, חוה"מ וכו', דברים שיהוו הפרעה לרצף הטיפול - ממליצה בחום קודם כל לקחת נשימה עמוקה, ללמוד קצת על הנושא, לקרוא וללמוד על שיטות הטיפול הקיימות ולעשות חושבים מה מתוכם יותר יתאים לילד . אולי לשים דגש קודם כל על הדברים החשובים באמת כמו קלינאית תקשורת טובה ומרפאה בעיסוק, במידה ויש פיגור בתחום המיומנויות המוטוריות , ואח"כ להרחיב הלאה. אחרי החגים, בלי נדר כמובן, אחרי שבררתם וקיבלתם המלצות על מטפלים, לפנות אליהם, לבנות תכנית שיהיה לה רצף , וזאת משום שלרוב גם בתקופת הקיץ נוהגים לעשות הפסקה בטיפולים כדי לתת לילד לנוח , וצריך לקחת גם את זה בחשבון.

בהצלחה

 

[dina199]

וכל ההפסקות האלה - חגים, חופשים :

לא מייצרות "פגיעה של ממש ביכולת ההתפתחות"

 

[yonitbrk]

הפגיעה כבר קיימת,לא?

 

[גור42]

לא.

 

[dina199]

לא מדובר על פגיעה שכבר קיימת.

ז"א הדברים הלא תקינים שהביאו לפניה לאיבחון ולאבחנת PDD (אני משתמשת במושגים המקובלים).

מדובר על הלחצת הורים שגם ככה בהלם אחרי האיבחון . וכשאומרים להם "ושכל יום שעובר ללא טיפול אינטנסיבי הוא פגיעה של ממש ביכולת ההתפתחות שלו" (העתקתי מהתגובה) - שזו למעשה האשמת ההורים בפגיעה נוספת. ואז אם ללכת לפי הגיון הזה אסורים כל הפסקה, כל חג, וכל חופש .

. כי כל מה שלא 'אינטנסיבי' ייצר פגיעה.

 

[yonitbrk]

עכשיו הבנתי

ואין ספק שאת צודקת. אסור למהר. חייבים לקחת את הזמן, ללמוד , לקרוא, להתרשם ולהתייעץ. והכי חשוב להבין שלא כל מה שטוב לאחד יהיה טוב גם לשני, חשוב להבין שלא כל טיפול מתאים / לא מתאים לכולם.

 

[dina199]

. האם מותר לנן להגיד

את זה לאנשי מקצוע ?

 

[רונן שפירא1]

אנשי המקצוע שאני מכיר כבר יודעים את זה.

 

[dina199]

ומסתבר שמספר מסויים שאתה לא מכיר

עדיין לא מכיר

 

[רונן שפירא1]

אין לי ספק... ובגלל זה אני עושה הסברות

בכל מקום

 

[dina199]

 

[אריה127]

aba לא מה שחשבת

כשהילד שלנו אובחן גם אנחנו חשבנו שaba לא בשבילנו: הסדר, הנוקשות. מה לעשות - אנחנו טיפוסים זורמים.
לאחר חצי שנה של עבודה ב dir ראינו שאנו זקוקים לaba בשביל הילד.
ואז חשבנו על כך שיש יותר מדרך אחת לעשות aba.

היה לנו כלל - ראיון כניסה לעבודה עם הילד - לשחק איתו משחק חופשי במשך חצי שעה. הצליח - ברוך/ה הבא. לא הצליח שלום ולהתראות.
ועוד כלל - תרפיסט שהילד לא רוצה להיות איתו - נפרדים בידידות.
האמנו וכך יישמנו שaba יכול להיות בכיף, בצחוק ובהנאה משותפת. וזה אכן כך.
אנו קוראים לaba משחק. הילד מחבק את התרפיסטית ורץ לשחק איתה. ונפרד בעצב (אנחנו כבר אחרי שנתיים אינטסיביות של עבודה..)

כן, הגיעו אלינו כל מיני טיפוסים קשים לעבוד עם הילד (כולל מנחה אחת) - אז הבהרנו להם את הדרך שלנו ואם זה לא התאים להם אז אמרנו להם יפה שלום.

לא היה פשוט למצוא תרפיסטים כשיש לנו גישה ברורה כיצד לעבוד אבל האמנו שרק גישה כזו יכולה לקדם ולכן התעקשנו על כך.

ואצלנו זה ממש הוכיח את עצמו.