אם כבר אז כבר

[אני מכורה אני מודה]

אם כבר אז כבר

אני לא נשואה אבל בעוד כחודשיים נהיה ביחד שנתיים וכן מדברים על חתונה. ההורים שלי..מאוד חמים ואוהבים אבל מצב הכלכלי לא מזהיר מאז שאבי חלה בסרטן לפני שנתיים. בנזוגי מרוויח מעל הממוצע ואני הרווחתי שכר מינימום..כרגע חודשיים לא עובדת אבל מחפשת. גרנו ביחד עד להיום...אנחנו חוזרים להורים במטרה של לחסוך לדירה. אני מאז הצבא עוזרת כלכלית להורים שלי, אימי נכה מלידה ועובדת פה ושם. הטריגר לעזיבה היה ההורים שלו..שפתאום התחילו לחשוב שהמטרה שלי היא לגזול את כספם ואת כספי בנזוגי...נכון שבנזוגי היה משלם יותר על שכר הדירה שכלל את כל המיסים וההוצאות אבל אני דאגתי לבישולים, לכביסה ולניקיונות וכמובן לזה שכל הזמן יהיה חלב טרי ולחם וכו'..אני עזבתי בשבילו את המשפחה שלי מהדרום למרכז והאמת? לא הצלחתי להתחבר למרכז וכן טוב לי שאני לעת עתה חוזרת להורים...הוא מבוגר ממני ב12 שנים אז כמובן שחסך יותר בעוד שאני בקושי הצלחתי לחסוך...הוריו מאוד קרים ואין ביניהם שום סוג של זוגיות ואהבה לעומת הוריי...אם הם היו מוכנים לקבל את שנינו הייתי נשארת במרכז על אף הקשיים ומוצאת עבודה..הוריי בשמחה היו מקבלים את שנינו..בקיצור..המצב עכשיו הוא שאני לא מדברת עם הוריו שיודעים שנעלבתי כי במקרה שמעתי שיחה בטלפון של בנזוגי עם הוריו שבה הוצעה לו איזושהי הצעה (לחזור הביתה) והם ניסו להיכנס בינינו..בנזוגי יודע שהורים אנשים קשים ותומך בי ומצדד בי אבל לא מפריע לו שאני לא מדברת עם הוריו וגם הם לא מבינים למה נעלבתי..אני לא רוצה שבמהלך כל החיים יהיה קצר בינינו כי מה יהיה כשהיו ילדים ועוד? הם הבטיחו לבנזוגי עזרה ברכישת דירה אך כעת מכיוון שאיני עובדת הם חזרו בהם, שזה בסדר גמור מצידי ובשל כך אנחנו חוזרים להורים כדי לחסוך עוד קצת ובכך לקחת הלוואה כמה שיותר קטנה...חפרתי..מה עושים כדי לשפר את היחסים? נכון שיש לי אגו אבל מבחינת הוריו למשל הם סיפרו לכל המשפחה שלו שנפרדנו ושיסדרו לו מישהי..וזה כואב..יצא מבולגן..מצטערת

 

[הדסהש1]

ני מכירה את הנושא מביתי .הם יצאו 3 שנים

הוא בא עם מצב כלכלי מצוין .ההורים קנו לו דירה .וכאשר עמדו להתחתן דרשו לעשות הסכם ממון.ע"פ שביתי עובדת כל הזמן והא היה מובטל די הרבה זמן.אבל הרכוש הוא שלו.כעט אחר הנישואין הם מחזיקים בית בצותא.משלמים את הוצאות הבית ,וחסכו לילד העומד להיולד.תנסי להתקרב להוריו ותסבירי את עצמך.שאת אוהבת אותו ורוצה רק הטובתו.הוא צריך להיות ילד גדול כבר?אם יש לו רכוש או כסל תעשו הסכם ממון.כך יראו ההורים שלו שאת לא רודפת אחרי הכסף.

 

[אני מכורה אני מודה]

היי, הדסה ותודה על ההתייחסות

מבחינתי אין בעיה לחתום על הסכם ממון...אבל המצב כרגע שהוא לא רוצה מהם שום עזרה כי הם פגעו בי..ובתכל'ס? אליו הם מאוד קרים..אז אני לא מצפה ליחס שונה ממני..דווקא מאז שעברנו לגור ביחד היחסים ביני לביניהם השתפרו..אבל כעת התדרדרו

 

[mykal]

לא הבנתי מה הבעיה כרגע,

אם הוא לא רוצה מהם עזרה, ובכלל את מוכנה לחתום על הסכם ממון. ואם ביניכם אתם מסתדרים היטב. מה שאני הייתי עושה, זה כמה דברים: 1)לא ברוגז איתם אלא שומרת על יחסים קורקטיים , נימוס מחייב, עם אנשים קרים זה גם מתאים. 2) אל 'תחפרי' לבן זוגך בגנות הוריו. אלה הוריו, לא יצליח וגם לא את וזה גם לא נכון לשנות אותם. 3)האם יש אופציה שהוא יעבור לגור בעיר של הוריך? חשוב לא ל'מתוח' את החבל מולם, תני לו התמודד איתם ואת אל תנס לענין. בהצלחה.

 

[הדסהש1]

אוסיף ואומר שגם אני הייתי ביחסי אל חמותי

יחס "קר" למדי כי היתה מאוד מבוגרת ולא הבינה איך אנו מגדלים את הבנות.שמעתי את דעתה ועשינו מה שאנו החלטנו.תבקרו את הוריו כדי שלא יהיה להם סיבה לכעס עליך שאת מדירה את רגליכם מהם.תהיי "נחמדה"ותפנימי.

 

[אני מכורה אני מודה]

נראה לי שעלית על הבעיה

הוריו יחסית מבוגרים..ההפרש ביני לבינהם הוא יותר גדול מאשר הוריי ביחס לבנזוגי והם ממש מהדור של פעם..וסליחה על הסטיגמה אבל אימו היא פולניה אותנטית..ושוב המון תודה

 

[אני מכורה אני מודה]

היי לך, ותודה

נהפוכו...כאילו כן זה מפריע לי שאין לי אפילו קשר קורקטי עימם..אבל הוא בוחר לרוב לא ליצור קשר ואו לבקר אותם בלעדיי...ואני דווקא כן מעודדת אותו להתקשר ואו ללכת לבקרם בלעדיי והוא פשוט לא מוכן..אין אופציה כרגע שהוא יעבור לגור בעיר של הוריי אבל כמובן שכל סופ"ש ובאמצע השבוע הוא יבוא. ואת צודקת..לפעמים אני שוכחת שכל משפחה היא שונה..ולמרות רצוני שהוא יהיה קרוב להוריו זו כבר בעיה שלו.

 

[B l u e D e v i l]

תפסיקי לעודד אותו

להיות בקשר עם הוריו.הוא ילד גדול וגם הם. זו אחריות שלו והחלטות שלו. במצב כיום את צריכה לא להביע כל דעה או עמדה בנושאים שקשורים אליהם. הוא הבין שנפגעת - עד כדי שהוא כועס עליהם והתרחק מהם. אין מה להמשיך לדוש בזה. תמשיכו לנהל את חייכם בינכם. אגב, אני חושבת שזה רעיון די גרוע אחרי מגורים משותפים לפרק ולחזור לגור עם ההורים, במיוחד כשיש מרחק גאוגרפי גדול. בנוסף,במרכז היה סיכוי הרבה יותר גבוה שתמצאי עבודה ועוד בשכר משתלם מאשר בדרום. לא יודעת במה עבדת אבל חבל שדווקא במרכז התפשרת על עבודה בשכר מינימום כשאין כל צורך בזה.

 

[אני מכורה אני מודה]

אנחנו רואים בזה כירידה לצורך עלייה

לא הצלחתי להתחבר לאזור...זה עשה לי רע, אולי אני מפונקת אבל אני רוצה להיות קרובה להורים..זה לא כזה רחוק אלא 40 דקות נסיעה ואנחנו כן חושבים להתמקם באזור השפלה ודרומה...מה שיהיה יהיה..תודה! את יודעת, במציאות של היום..למרות שיש לו אישית סכום גדול יחסית לרכישת דירה הוא מאוד רוצה להיות עצמאי כלכלי ורוצה שאני והוא נחסוך עוד

 

[B l u e D e v i l]

לא ענין של פינוק

גם אני אישית לא סובלת את המרכז ולא אגור בו. אבל כן,כל עוד לא היו לי ילדים עבדתי בו. נסעתי ברכבת שעה ו10 דקות נסיעה לכל כיון כי המשכורות ויכולת ההתפתחות היו מאוד גדולים בהשוואה, וכשצברתי את הנסיון והתפקיד יכלתי למצוא בדרום עבודות ברמה דומה. לצערי זה היה מאוד מאוד קשה, וכבר כמעט התיאשתי אבל בנס מצאתי משהו נפלא.

אני לא יודעת איפה את גרה בדרום אבל יש רכבת מאשקלון,קרית גת וב"ש. נסיעה של 40 דקות זה הרבה זמן כדי לתחזק זוגיות.אחרי שגרים יחד,להפרד לכזה מרחק זו מכה גדולה מאוד לזוגיות. אני מאחלת לך מכל הלב שזה לא יפגע בכם. אבל כל עוד הוא גר עם הוריו ששוטפים לו את המוח לגביך ומשכנעים אותו לצאת עם אחרות, הוא צריך להיות מאוד חזק אופי כדי לא להשבר כשהקשר שלו אתך נעשה ברובו דרך הטלפון. אם אתם כן רואים את עצמכם חיים בדרום/שפלה (אני מניחה שהכוונה קו רחובות דרומה) אז כדאי גם לו להתחיל לחפש עבודה באיזור (וגם לך, גם ברחובות יש רכבת) כדי שכן תוכלו להתחיל לבנות את הבסיס. גם מחירי הדירות בשפלה ובדרום נמוכים משמעותית מאשר במרכז (לצערנו המשכורות בהתאם).וכן מחירי השכירויות, הארנונה וכן הלאה. יהיה לכם קל יותר למצוא את עצמכם שוב יחד ועדין להצליח לחסוך. (אל תשכחי אגב מושבים ויחידות דיור שיכולות להוזיל באופן מדהים מחירים)

 

[אמלי12]

לדעתי זאת טעות

לחזור עכשיו להורים ולהגדיל את המרחק בינכם, אם באמת המטרה של שניכם היא חתונה. האם זאת גם הכוונה שלו? כי לדעתי אם אתם זוג ואתם מתכוונים להתחתן, אז אתם ביחד ולא נפרדים וחוסכים ביחד. אישית זה נראה לי מאוד מוזר שכל אחד עזב להורים שלו כדי לחסוך, האם אין דרכים אחרות לחסוך? והאם זה כ"כ קריטי לחסוך עכשיו לקניית דירה? נראה לי שהבעיה הגדולה יותר כאן היא הזוגיות וההתערבות של ההורים שלו שמצליחים להפריד (למרות שאת טוענת שהוא לצידך, הנה, הם הצליחו כבר להרחיק בינכם) ולא הדירה.