אם יש גן עדן
ד"ר אבן אלכסנדר, נוירוכירורג מכובד, היה המדען הספקן ביותר בהרווארד. אלא שתרדמת אליה נפל,
במהלכה כמעט איבד את חייו, גרמה לו להתחיל לדבר על דמויות בוהקות ועננים ורודים.
בספר חדש ומעורר סערה הוא מתאר ממקור ראשון מה קורה לאדם ברגעים שלפני המוות –
ופותח מחדש את הדיון על קיומו של עולם נוסף אחרי זה שאנחנו מכירים
"הייתי באזור של עננים. גדולים, תפוחים, ורודים-לבנים שהופיעו לנגד שמיים עמוקים כחולים ושחורים. מעל העננים, באופן שבלתי אפשרי למדוד, היו המוני ישויות בוהקות בשמיים, שהשאירו קווים דמויי דגלים מאחוריהן. ציפורים? מלאכים? המילים האלוו נכתבו לאחר מכן, כאשר כתבתי את זיכרונותיי. אך אף אחת מהן לא עושה צדק לישויות הללו, שהיו פשוט שונות ממה שאני הכרתי על הפלנטה הזאת. הן היו יותר מתוחכמות".
הציטוט הזה שייך לד"ר אבן אלכסנדר, שבאחד הבקרים של סתיו 2008 הותקף על ידי חיידק אלים אשר הפיל אותו לתרדמת שבוע ימים. עד אותו רגע, הוא מספר, היה מאלה שמעפעפים בזלזול לנוכח עדויות על חיים אחרי המוות. כנוירולוג מכובד בוגר הרווארד, העיסוק החצי מיסטי בעולם הבא פשוט נראה לו חסר טעם. אלא שהתרדמת שעבר, במסגרתה כמעט איבד את חייו, שינתה את דעתו לחלוטין – ויותר מזה, אילצה רבים משותפיו לקהילה האקדמית להקשיב בדריכות, אולי לראשונה, לעדות בנושא. בספרו החדש "ההוכחה לגן עדן", מפרט אלכסנדר על הרגעים הבלתי ייאמנים ההם – ובעיקר, מספק להם גם כמה הסברים מדעיים שקשה להישאר אדיש למולם. בראשם, העובדה כי במשך כל אותו שבוע החלק במוחו האחראי על הדמיון היה משותק לגמרי – כך שאת חוויותיו המפורטות, הוא קובע, פשוט לא היה מסוגל להזות.
"לפני ארבע שנים התעוררתי מוקדם מאוד עם כאב ראש חזק מאוד. תוך שעות, הקורטקס, החלק במוח שלי שאחראי על מחשבות וחושים, הפסיק לפעול", הסביר לאחרונה בראיונות שנתן. "רופאים בבית החולים בו עבדתי כנוירוכירורג קבעו שתקף אותי חיידק בקטריאלי. למעשה, הם אמרו שבקטריית אי.קולי החלה 'לאכול' לי את המוח. כשנכנסתי לחדר המיון, הסיכויים שלי לקיים חיים לא כצמח היו נמוכים, וצנחו עוד יותר ככל שהזמן עבר. במשך שבוע הייתי במצב של תרדמת, כשהגוף שלי לא מגיב ופונקציות המוח העליון שלי לגמרי כבויות. בבוקר היום השביעי, כשהרופאים שקלו האם להפסיק את הטיפול בי, העיניים שלי פתאום נפקחו".
מבחינתו של אלכסנדר, כפי שהעיד לאחרונה בכתבת שער ב"ניוזוויק", החוויה החזקה שעבר הספיקה כדי לדחוק הצידה שנים ארוכות של ספקנות. לא רק שכל הדימויים על המנהרה הלבנה נכונים – אלא שגם יש חיים אחרי המוות, והם מרגישים ממש גן עדן. "צריך להבין שאין הסבר מדעי לכך שבזמן שהגוף שלי היה בתרדמת, ההכרה שלי הייתה בחיים ותקינה", אמר. "בזמן שהנוירונים של הקורטקס שלי היו בחוסר אקטיביות מוחלט בגלל הבקטריה שתקפה אותם, ההכרה שלי (במקור:my brain-free consciousness ) נדדה לממד רחב יותר של היקום. מרחב שאף פעם לא חלמתי שקיים, ושהאדם שהייתי לפני התרדמת היה שמח להסביר למה הוא לא אפשרי... מה שראיתי שם פתח בפניי עולם חדש. עולם שבו אנחנו הרבה יותר מהמוח והגוף שלנו, שבו המוות הוא לא הסוף".
...... מדענים רבים מתעקשים שיש חוויה משמעותית רגע לפני המוות, וחלק גם מדברים על עולם שלם אחריו.
"שמע, גם בהרווארד יכולים להיות טיפשים והזויים. אני לא יכול להגיד 'לא יכול להיות', וההיסטוריה מלאה באנשים שראו את אלוהים, אבל לי זה לא קרה – ותאמין לי, לא היה מישהו יותר קרוב למוות ממני. אני חוקר את החוקרים כבר הרבה שנים, את כל ההוזים והדתיים שמדברים על העולם הבא וכל זה. הכול אצלם נובע מפחד. אדם רוצה נורא להזות על זה אז הוא הוזה על זה. מבחינתי, גם אם אני לא מהרווארד אני עדיין יודע מספיק על המוח כדי להבין שאין שום דבר מחוץ אליו. הוא ראה מלאכים וגן עדן? שירווח לו".
ד"ר אבן אלכסנדר, נוירוכירורג מכובד, היה המדען הספקן ביותר בהרווארד. אלא שתרדמת אליה נפל,
במהלכה כמעט איבד את חייו, גרמה לו להתחיל לדבר על דמויות בוהקות ועננים ורודים.
בספר חדש ומעורר סערה הוא מתאר ממקור ראשון מה קורה לאדם ברגעים שלפני המוות –
ופותח מחדש את הדיון על קיומו של עולם נוסף אחרי זה שאנחנו מכירים
"הייתי באזור של עננים. גדולים, תפוחים, ורודים-לבנים שהופיעו לנגד שמיים עמוקים כחולים ושחורים. מעל העננים, באופן שבלתי אפשרי למדוד, היו המוני ישויות בוהקות בשמיים, שהשאירו קווים דמויי דגלים מאחוריהן. ציפורים? מלאכים? המילים האלוו נכתבו לאחר מכן, כאשר כתבתי את זיכרונותיי. אך אף אחת מהן לא עושה צדק לישויות הללו, שהיו פשוט שונות ממה שאני הכרתי על הפלנטה הזאת. הן היו יותר מתוחכמות".
הציטוט הזה שייך לד"ר אבן אלכסנדר, שבאחד הבקרים של סתיו 2008 הותקף על ידי חיידק אלים אשר הפיל אותו לתרדמת שבוע ימים. עד אותו רגע, הוא מספר, היה מאלה שמעפעפים בזלזול לנוכח עדויות על חיים אחרי המוות. כנוירולוג מכובד בוגר הרווארד, העיסוק החצי מיסטי בעולם הבא פשוט נראה לו חסר טעם. אלא שהתרדמת שעבר, במסגרתה כמעט איבד את חייו, שינתה את דעתו לחלוטין – ויותר מזה, אילצה רבים משותפיו לקהילה האקדמית להקשיב בדריכות, אולי לראשונה, לעדות בנושא. בספרו החדש "ההוכחה לגן עדן", מפרט אלכסנדר על הרגעים הבלתי ייאמנים ההם – ובעיקר, מספק להם גם כמה הסברים מדעיים שקשה להישאר אדיש למולם. בראשם, העובדה כי במשך כל אותו שבוע החלק במוחו האחראי על הדמיון היה משותק לגמרי – כך שאת חוויותיו המפורטות, הוא קובע, פשוט לא היה מסוגל להזות.
"לפני ארבע שנים התעוררתי מוקדם מאוד עם כאב ראש חזק מאוד. תוך שעות, הקורטקס, החלק במוח שלי שאחראי על מחשבות וחושים, הפסיק לפעול", הסביר לאחרונה בראיונות שנתן. "רופאים בבית החולים בו עבדתי כנוירוכירורג קבעו שתקף אותי חיידק בקטריאלי. למעשה, הם אמרו שבקטריית אי.קולי החלה 'לאכול' לי את המוח. כשנכנסתי לחדר המיון, הסיכויים שלי לקיים חיים לא כצמח היו נמוכים, וצנחו עוד יותר ככל שהזמן עבר. במשך שבוע הייתי במצב של תרדמת, כשהגוף שלי לא מגיב ופונקציות המוח העליון שלי לגמרי כבויות. בבוקר היום השביעי, כשהרופאים שקלו האם להפסיק את הטיפול בי, העיניים שלי פתאום נפקחו".
מבחינתו של אלכסנדר, כפי שהעיד לאחרונה בכתבת שער ב"ניוזוויק", החוויה החזקה שעבר הספיקה כדי לדחוק הצידה שנים ארוכות של ספקנות. לא רק שכל הדימויים על המנהרה הלבנה נכונים – אלא שגם יש חיים אחרי המוות, והם מרגישים ממש גן עדן. "צריך להבין שאין הסבר מדעי לכך שבזמן שהגוף שלי היה בתרדמת, ההכרה שלי הייתה בחיים ותקינה", אמר. "בזמן שהנוירונים של הקורטקס שלי היו בחוסר אקטיביות מוחלט בגלל הבקטריה שתקפה אותם, ההכרה שלי (במקור:my brain-free consciousness ) נדדה לממד רחב יותר של היקום. מרחב שאף פעם לא חלמתי שקיים, ושהאדם שהייתי לפני התרדמת היה שמח להסביר למה הוא לא אפשרי... מה שראיתי שם פתח בפניי עולם חדש. עולם שבו אנחנו הרבה יותר מהמוח והגוף שלנו, שבו המוות הוא לא הסוף".
...... מדענים רבים מתעקשים שיש חוויה משמעותית רגע לפני המוות, וחלק גם מדברים על עולם שלם אחריו.
"שמע, גם בהרווארד יכולים להיות טיפשים והזויים. אני לא יכול להגיד 'לא יכול להיות', וההיסטוריה מלאה באנשים שראו את אלוהים, אבל לי זה לא קרה – ותאמין לי, לא היה מישהו יותר קרוב למוות ממני. אני חוקר את החוקרים כבר הרבה שנים, את כל ההוזים והדתיים שמדברים על העולם הבא וכל זה. הכול אצלם נובע מפחד. אדם רוצה נורא להזות על זה אז הוא הוזה על זה. מבחינתי, גם אם אני לא מהרווארד אני עדיין יודע מספיק על המוח כדי להבין שאין שום דבר מחוץ אליו. הוא ראה מלאכים וגן עדן? שירווח לו".
