אם הייתה לכם הזדמנות...

[Shelly Webster]

אם הייתה לכם הזדמנות...

לשאול שאלה אחת את האהובים שלכם שמתו. רק שאלה אחת. מה הייתם שואלים? (ולקבל עלייה תשובה כמובן) זאת שאלה שמעסיקה אותי הרבה, ואני עד עכשיו לא יודעת מה הייתי בוחרת. אולי אם הוא באמת שומר עליי. אולי אם באמת יש מקום כזה גן עדן. אולי את השאלה שהכי מציקה לי בראש "איך יכולת לעזוב אותי ככה?",אבל אני יודעת שתשובה הגיונית אין עלייה.

 

[funky n]

היתי שואלת

יש 2 שאלות. 1 למה היא הסתירה מאיתנו את המחלה 2 חסוי . אולי בעצם עדיף לא לדעת לפעמים /tapuzforum/images/emo10.gif

 

[חמניה בשמש]

../images/Emo201.gif.

בדרך כלל הסתרת מחלה חשוכת מרפא נובעת מאהבה ענקית למשפחה וחוסר רצון להדאיגם שכן הסוף ידוע מראש ומבחינת החולה מה שלא יעשו לא יעזור אז עדיף שלא ידאגו "סתם". בשתיקתה, ניסתה להעניק לכם עוד טיפה של זמן ללא צער. זה מצביע על אהבה מיוחדת במינה ואישה גדולה מהחיים ( ומהמוות). מעריצה אישה שבחרה להתמודד לבד, עם כל הקושי שבבחירה הזאת, כדי לשמר תקופת אושר נוספת למשפחתה

. בוודאי שמוות של מי שאוהבים שבא בהפתעה אינו קל, מי כמוני יודע שכן אמי פשוט לא התעוררה בוקר אחד

... אבל היא עשתה את מה שעשתה כי זה היה נראה לה הכי טוב בשבילכם, למרות שהיה לה יותר נוח לקבל את עזרתכם ותמיכתכם בהיותה חולה.

 

[funky n]

מי אמר שזאת מחלה חשוכת מרפא?

וזה לא טוב להסתיר,את יודעת כמה רע זה עשה לי? עדיף שהם יעלמו מהבית ושהיא תהיה עצבנית ואני לא אבין למה בתור ילדה?

 

[חמניה בשמש]

ישנם מקרים בהם המחלה מאובחנת מאוחר מדי ../images/Emo10.gif,

ואז היא הופכת חשוכת מרפא לצערי

. אני מבינה את הדברים שלך, ובהחלט זה לא נשמע עדיף, אבל עלינו להבין שאמך לא בהכרח צפתה שכך זה יהיה והחליטה החלטה אימפולסיבית הנובעת מרצון להגן עליך, ואז כשהגיעו הזמנים הקשים דבקה בהחלטה כי כנראה חשבה שהאמת תפגע יותר

. נכונה או לא נכונה, החלטתה התקבלה מכוונות טובות

.

 

[funky n]

איך את יודעת שזה היה קשור אליי? אולי זה היה

קשור לכך שלא רצתה שירחמו עליה או משהו... ואת האמת שגילו לה את זה מוקדם לדעתי ובכל זאת היא חיה הרבה עם המחלה,ככה שזה לא בהכרח קשור. בגלל זה אני פחות מאמינה לרופאים

 

[חמניה בשמש]

לרופאים גם אני לא מאמינה ../images/Emo201.gif.

זאת מחלה קשה ומפחידה להתמודד לבד, אני חושבת שיותר סביר שבחרה שלא לשתף ע"מ לא להקשות ולא להפחיד את המשפחה, אם כי בהחלט ייתכן שרצתה להימנע מרחמים, אבל גם במקרה הזה הרי שניתן להבין אותה: רצתה להיות אימא שמחה וחזקה שהתרגלתם לראות

. גם אם לא כ"כ הצליחה, אני בטוחה שכוונותיה היו טובות...

 

[Shelly Webster]

שונאת רופאים.

אף פעם לא מדברים תכלס, לא שמים את כל הקלפים על השולחן. תמיד מורחים ומסבנים אותנו. כשאבא שלי גסס והם כינסו את כל המשפחה כדי להודיע את זה, יצאתי משם ולא הבנתי כלום. הייתי צריכה שאמא שלי תגיד לי שהוא עומד למות

 

[A GIFT OF LOVE]

חשבתי

צצו בי כל מיני שאלות ואז עלתה בי שאלה שממש קשורה לתקופה שאני עוברת. אני לא מעוניינת להעלות אותה כאן ובכל זאת, תודה שנתת לי כמה נקודות מחשבה

והשאלה שמציקה לך בראש מגיעה מתוך תסכול. אם הבנתי נכון הוא לא עזב מעצמו אלא בעל כורחו וכמו שאמרת, את הרי יודעת את התשובה. לפעמים, כשקשה לי ואני בוכה אני שואלת אותה בשקט בתיסכול ''למה השארת אותי כאן לבד להתמודד עם העולם הזה לבד?'' בדיוק היום שאלתי את עצמי איך העולם היה נראה אם היא הייתה איתי, מה היה קורה ומה לא. פתאום קלטתי שאם היא הייתה איתי לעולם לא הייתי מכירה את האנשים שאני מכירה היום [כי לא היינו עוברים דירה] ובטח לא היו לי כל מיני שיגעונות ומחשבות ובטח לא הייתי מתמודדת עם החיים בציפורניים שלי. מצחיק... פתאום הבנתי שכל כך התרגלתי למציאות בלעדיה עד שאני לא מסוגלת לחשוב איך זה לחיות איתה. הנה, שיתפתי. ושוב תודה לך.

 

[חמניה בשמש]

גיפט ../images/Emo24.gif.

כל חוויה, גם שלילית וגם הכי כואבת שבעולם, מעצבת את האישיות שלנו. מות אמך גזל ממך את החוייה של לגדול עם אימא ולהכיר את התחושה הזאת של להיות בת לאם ( גם אני לא כ"כ מכירה), אבל חיזק אותך בצורה יוצאת דופן, אנשים שלא עברו חווייה כזאת חלשים ממך בהרבה והרבה פחות עצמאים. לא אומר שגם זה לטובה, אבל יש לזה סגולות מסוימות...

 

[A GIFT OF LOVE]

את צודקת,

לפעמים אני פשוט אוהבת את החיים שלי ולא רוצה אותם אחרת. אני יודעת שלאובדן יש מעלות בדיוק כשם שיש לו חסרונותץ ואת כן יכולה לומר שזה לטובה כי כל דבר בחיים שלנו לטובה רק שלא תמיד אנחנו רואים זאת.

 

[אופטימית17]

אני לא כ"כ יודעת..

אבל נראה לי שהייתי שואלת אותה איך להמשיך הלאה בחיים, מה היא היתה רוצה שנעשה...? כי הרבה פעמים כשאני נתקלת בכל מיני מצבים, אני מנסה לחשוב מה היא היתה אומרת, איך היא הייתה מייעצת.. אבל רוב הפעמים אני לא מצליחה לענות לעצמי. וזה די מתסכל.. כי אני רוצה שאמא "תחיה" בתוכי, שתעזור לי להחליט, שאני יכול להתייעץ איתה.. לאט לאט אני מגלה כמה היא חסרה לי, אפילו בדברים הפשוטים, היומיומיים...

 

[funky n]

שאלה טובה

אני גם היתי רוצה לדעת מה היא חושבת על דברים שעשיתי ואני עושה ולצערי אין לי השערות על זה

 

[Rioter]

הייתי שואלת מתי נתראה שוב

 

[חמניה בשמש]

"שמת לב שהלכת?"

"האם 2 השניות ההן היו מלוות בכאב פיזי וידיעה שהינן האחרונות שלך?"

.

 

[A GIFT OF LOVE]

אומרים

שאדם מרגיש שהוא הולך לסיים את חייו. מין הרגשה כזאת שזה הסוף. אין לי מושג כמה זה נכון... בכל אופן, 2 שניות ששואבת אדם אל מערבולת הישר אל המוות זה מטורף...

 

[חמניה בשמש]

היא ישנה כשזה קרה, לכן השאלה...

 

[Shelly Webster]

ליתר דיוק-

אומרים שהאדם מרגיש 40 יום לפני שהוא הולך למות. הוא לא מודע לזה, אבל הוא מתחיל לעשות דברים שהוא לא עשה אף פעם. אבא שלי אף פעם לא היה משלם לאמא שלי מזונות בזמן. בכל השנים שהם גרושים אף פעם הוא לא שילם בזמן. לפני שהוא נפטר, ב40 יום האלה, הוא הספיק לשלם לה בזמן פעם אחת. סוף סוף. והוא אף פעם לא חיכה איתי לאוטובוס. ובפעם האחרונה שראיתי אותו הוא חיכה איתי לאוטובוס פתאום. ירד את כל 12 הקומות איתי וחיכה איתי לאוטובוס.

 

[A GIFT OF LOVE]

מדהים..

שמעתי שזה שלושים יום אך לא הייתי בטוחה ולא רציתי לתת פרטים לא מדויקים [וטוב שלא נתתי]. מדהים איך אבא שלך הרגיש ואיך הוא פעל. אני מתארת לעצמי שהבנת את כל הפעולות שלו רק לאחר המוות והבנת שהוא הרגיש[?]. הדהמת אותי.

 

[morib17]

הייתי שואלת..

את אבא שלי: " איך אני אמורה להתמודד עכשיו?"

ואז הוא היה עונה לי את אחת מהתשובות החכמות שלו,ואני הייתי הרבה יותר רגועה..