אין הצלחה!
אם עד הרגע האחרון שלפני "הפסקת אש " ( וכנראה גם אחרי זה) יורים עלינו ללא הרף זה לא הצלחה.
מסתבר שככל שעובר הזמן הם יורים יותר ויותר רקטות ולטווחים גדולים, משהו פה חשוד , וזה קרה גם בסבבים הקודמים, די הגיוני שגם החמאס ועוד ארגונים יורה ו\או מספק טילים ממחסניו ואולי מגיעים אספקת טילים חדשים ממחסנים בסיני.
א. זה נכון. בכל "מבצע" יש התעלמות מהמועד שנקבע להפסקת אש. זה לא קטע חדש וזה כן קע שהם רוצים לקצור עוד איזו "הצלחה" לקינוח.
חיסול מנהיגים הוא הישג מסוים, אבל לא הם לוחצים על הדק השיגור, לא הם משנעים את הטילים ממקום למקום.
לגבי זה, כבר היה מי שטען, שהדרך הנכונה יותר היא לאפשר להם לחוש שהם היו המנצחים, ואז, כשהם ב"עמדה של חוזק", קיים מצב סביר יותר להידברות בהמשך.
איני יודע עד כמה טענה זו היא נכונה, אבל אולי פעם אחת אפשר "לנסות גם את זה".
הישג יהיה אם יצליחו לסכל את השיגורים בצורה משמעותית, ובכלל היה צריך להיות ההיפך - הרבה שיגורי טילים לעברינו בהתחלת המבצע וירידה בכמות ובעוצמה לקראת הסיום.
זה מה שמתבקש, אבל תמיד הם שומרים מלאים של ארוכי טווח ושל רזרבות לסיום.
חיסול משגרי הטילים צריכה להיות המטרה העיקרית גם במחיר פגיעה ב"בלתי מעורבים" ולא חיסול מנהיג כזה או אחר.
נגד זה הם משגרים את הטילים ממקומות מחבוא תת קרקעיים ובאמצעות מערכות אוטומטיות, ללא נוכחות של אנשי צבא באזור. גם זו כבר טקטיקה ישנה ולצה"ל אין דרך לפעול כנגדה, כי אם מדובר בחיסול של משגרים שכבר ירו? לא הישגת מאום.
ומבחינה מדינית לשנות לחלוטין את המצב - סגירת הגבול היבשתי לחלוטין וזריקת האחריות על המיצריים, אסור לנו לקבל את המצב של 2 מליון ערבים ברצועה צרה שמכונים "פליטים" שמיצריים דוחסת אותו לתוכינו, ומפילה עלינו את האחריות ל"מצב ההומניטרי" מספקת לו אמל"ח ותומכת בכל תביעותיו כולל התביעה ל"זכות השיבה".
נכון שמדובר כאן במשגה היסטורי של בגין, שהסכים בכלל לקבל את עזה תחת חסות ישראל (בהתאם לדרישתו של סדאת אבל למרות זאת, הוא הצליח להפתיע את סדאת כשהסכים לכך). אבל כתוצאה מכך, כעת אנו חיים בתוך ה"עובדה" הזו שנכפתה עלינו וכפי שטענת, מיצריים מנצלת זאת לרעה. לצערי, איני רואה פתרון לבעיה זו. אז נכון, ישראל מנסה כעת לגשש קשירת יחסים כלשהם עם החמאס, והנה לך עובדה: הפעם החמאס לא התערב וצה"ל פגע "רק" באחים המוסלמים.