אל תתעצבן...../images/Emo69.gif
בס"ד רגע לפני שאתה מתעצבן...בוא תקרא את זה. ( מתוך "ארחות צדיקים" ו"פלא יועץ" ספרי מידות ומוסר)) הכעס היא מידה רעה מאוד. ואמרו רבותינו: כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו". ועוד אמרו רבותינו: כל הכועס, אפילו השכינה אינה חשובה כנגדו. ואף משכח תלמודו ומוסיף טיפשות. ובידוע שחטאיו מרובים מזכויותיו, שנאמר "ובעל חמה רב פשע", ועונשו גדול מאוד, שנאמר "גדל חמה נושא עונש". בנוסף, הכעס גורם למחלות רבות ומזיק לבריאות. הכעסן אין לו חן בעיני הבריות והוא שנוא בעיניהם, ומתוך כך אין מעשיו מקובלים בעיני הבריות, ואפילו אם יש בידו תורה ומעשים טובים,אין העולם למדין ממנו. הכעס מביא אדם לידי מחלוקת אשר היא רעה גדולה מאוד המביאה לרעות רבות. השתיקה מבטלת הכעס, וגם קול נמוך מבטל הכעס, לכן יראה האדם כשכעסו מתגבר עליו שישתוק או ידבר בנחת, וגם לא יסתכל בפניו של אדם שכועס עליו, אלא ידבר עמו בלא ראית פניו, ואז יבריח הכעס מלבו. ויתן אל לבו איך יכעס על זולתו שגמלו רעה ולא יכעס על עצמו שגורם רעה לנפשו ומנפש ועד בשר יכלה בכעסו, ויחשוב מה הוא ומה חייו ושהכבוד והקלון וכל עניני העולם הזה הכל הבל, הבל הבלים מעשה תעתועים, ושאין אדם נוקף אצבע מלמטה אלא אם כן גוזרים עליו מלמעלה מהשמים, ומה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו, ושאין אדם נוגע במה שמוכן לחברו ושדרך איש ישר בעיניו, ואין להאשימו ולכעוס על חברו, כהנה מחשבות טהורות החי יתן אל לבו לפי העניין שגורם לו כעס להסיר כעס מלבו ולהעביר הרעה מבשרו, ואם ראשיתו מצער עד שירגיל, סוף שההרגל נעשה לו טבע טוב...ובזה יהיה שבע רצון ומלא ברכת ה' ואף בשרו ישכון לבטח. הכעס נוטה מאוד אל הגאווה, ואין הכועס נמלט מן הגאווה, וכבר ידעת רעות הגאווה אשר הן רעות גדולות ורבות מאוד. וכן צריך בעל הכעס לעשות מתחילה כשיעלה בדעתו שלא יכעס: צריך שלא ירגיש כלל, אפילו הוכה וקולל לא ירגוז לא יחוש. וזה דבר ברור, מי שהוא קפדן הרבה, יותר נוח לו שלא ירגיש כלל, ישתוק ויעצור רוחו לגמרי, ממה שיכעס מעט, כי זה אי אפשר לכעסן לעשות, כי אם ימשוך בלבו מעט מן הכעס לבסוף יכעס הרבה. מי שרוצה לעצור רוחו מן הכעס ורוצה להטיל אימה על בני ביתו, לחנך את ילדיו, כיצד יעשה? יראה עצמו בפניהם שהוא כועס כדי ליסרם, ותהיה דעתו מיושבת עליו בינו ובין עצמו ובלב לא יכעס. ציוו חכמים להתרחק מן הכעס עד שינהג עצמו שלא ירגיש אפילו בדברים המכעיסים אותו, עד שיעקור הכעס מלבו, וזהו דרך טובה. ואין העולם מתקיים אלא על מי שבולם פיו בשעת מריבה. והבא להיטהר- מסייעים אותו. באהבת ישראל ננצח, צו השעה- אהבת חינם. חייך אחי, אתה יהודי.
בס"ד רגע לפני שאתה מתעצבן...בוא תקרא את זה. ( מתוך "ארחות צדיקים" ו"פלא יועץ" ספרי מידות ומוסר)) הכעס היא מידה רעה מאוד. ואמרו רבותינו: כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו". ועוד אמרו רבותינו: כל הכועס, אפילו השכינה אינה חשובה כנגדו. ואף משכח תלמודו ומוסיף טיפשות. ובידוע שחטאיו מרובים מזכויותיו, שנאמר "ובעל חמה רב פשע", ועונשו גדול מאוד, שנאמר "גדל חמה נושא עונש". בנוסף, הכעס גורם למחלות רבות ומזיק לבריאות. הכעסן אין לו חן בעיני הבריות והוא שנוא בעיניהם, ומתוך כך אין מעשיו מקובלים בעיני הבריות, ואפילו אם יש בידו תורה ומעשים טובים,אין העולם למדין ממנו. הכעס מביא אדם לידי מחלוקת אשר היא רעה גדולה מאוד המביאה לרעות רבות. השתיקה מבטלת הכעס, וגם קול נמוך מבטל הכעס, לכן יראה האדם כשכעסו מתגבר עליו שישתוק או ידבר בנחת, וגם לא יסתכל בפניו של אדם שכועס עליו, אלא ידבר עמו בלא ראית פניו, ואז יבריח הכעס מלבו. ויתן אל לבו איך יכעס על זולתו שגמלו רעה ולא יכעס על עצמו שגורם רעה לנפשו ומנפש ועד בשר יכלה בכעסו, ויחשוב מה הוא ומה חייו ושהכבוד והקלון וכל עניני העולם הזה הכל הבל, הבל הבלים מעשה תעתועים, ושאין אדם נוקף אצבע מלמטה אלא אם כן גוזרים עליו מלמעלה מהשמים, ומה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו, ושאין אדם נוגע במה שמוכן לחברו ושדרך איש ישר בעיניו, ואין להאשימו ולכעוס על חברו, כהנה מחשבות טהורות החי יתן אל לבו לפי העניין שגורם לו כעס להסיר כעס מלבו ולהעביר הרעה מבשרו, ואם ראשיתו מצער עד שירגיל, סוף שההרגל נעשה לו טבע טוב...ובזה יהיה שבע רצון ומלא ברכת ה' ואף בשרו ישכון לבטח. הכעס נוטה מאוד אל הגאווה, ואין הכועס נמלט מן הגאווה, וכבר ידעת רעות הגאווה אשר הן רעות גדולות ורבות מאוד. וכן צריך בעל הכעס לעשות מתחילה כשיעלה בדעתו שלא יכעס: צריך שלא ירגיש כלל, אפילו הוכה וקולל לא ירגוז לא יחוש. וזה דבר ברור, מי שהוא קפדן הרבה, יותר נוח לו שלא ירגיש כלל, ישתוק ויעצור רוחו לגמרי, ממה שיכעס מעט, כי זה אי אפשר לכעסן לעשות, כי אם ימשוך בלבו מעט מן הכעס לבסוף יכעס הרבה. מי שרוצה לעצור רוחו מן הכעס ורוצה להטיל אימה על בני ביתו, לחנך את ילדיו, כיצד יעשה? יראה עצמו בפניהם שהוא כועס כדי ליסרם, ותהיה דעתו מיושבת עליו בינו ובין עצמו ובלב לא יכעס. ציוו חכמים להתרחק מן הכעס עד שינהג עצמו שלא ירגיש אפילו בדברים המכעיסים אותו, עד שיעקור הכעס מלבו, וזהו דרך טובה. ואין העולם מתקיים אלא על מי שבולם פיו בשעת מריבה. והבא להיטהר- מסייעים אותו. באהבת ישראל ננצח, צו השעה- אהבת חינם. חייך אחי, אתה יהודי.