אל תשנא את הבן (אדם) שלך

אל תשנא את הבן (אדם) שלך

שלום(= הכנתי עבודת גרפיקה קטנה, שעיקר המסר שלה הוא להעביר למשפחות דתיות\חרדיות את המסר שגם אצלם זה קורה, ושגם הילד שלהם הוא בן אדם. מכיון הפורום הזה עוסק בנושא, אשמח לתגובות אל תשנא
 
מקסים! עבודה מוצלחת

רק שלא נראה שיש בנימצא אדם ששונא את בנו. לא הגיוני. (וחרדים הם בני אדם לפי כל קנ"מ - הלא כן?)
 
כמובן שכן.

ואמנם הוא בן אדם, לא אמרתי אחרת. וכמובן שיש אנשים שמתעבים ושונאים את בניהם, במיוחד בשבילם זה נכתב:)
 

מנסון1

New member
ואם חלילה

הבן של הומו חילוני יצא חרדי שונא הומואים הוא יאהב אותו? ואם הוא יצא רוצח סתם או רוצח הומואים הוא יאהב אותו? ואם הוא יהיה פדופיל? אני לא בא להשוות, אבל כל אחד יש לו את הקוים האדומים שלו. ומה לעשות, שיש הבדל באמונתם של אנשים, שמה שאצל אחד הוא אור אצל השני הוא סוף העולם, וההיפך. ויש מספיק דוגמאות גם בהסטוריה של תנועות אידיאולוגיות שמחלוקת בין אבות וילדים הביאה קרע ביניהם. אפילו לפעמים בעניני חתונה שהבת התחתנה עם מי שלא מצא חן בעיני ההורים ונידו אותה. זה אכן לא תופעה סימפטית בחלק מן המקרים, אבל לרמוז בכך שהחרדים הם לא אנושיים, זה מוגזם, כי זוהי תופעה בהחלט אנושית.
 

מנסון1

New member
כיוון הפעולה הוא

בהגברת הסובלנות להומואים כדי שהחרדים לא יראו בזה סוף העולם. אני יודע שאתה היית מעדיף שלא יהיו חרדים בכלל, ולכן הבאת את הספר לקריאה, אבל, תמיד יהיו אנשים שיהיו קשורים לדת, וכמו שיש אנשים שיוצאים החוצה, יש אנשים שיש להם צורך להיכנס פנימה. אפילו בארצות הברית החומרנית, התנועות הנוצריות חזקות מאוד ואולי אפילו מתחזקות.
 

מנסון1

New member
אבל בטח

אם היה חרדי נכנס לפה ומספר איך שהוא שונא את בנו ההומו, הייתי מתנפל עליו. יש לי תכונה מעצבנת כזאת, בכל טענה לנסות לראות את הצד השני. אלרגי קצת לקביעות מוחלטות של אנשים.
 

מנסון1

New member
ולא יכול להיות שדברתי אל עצמי

כי אני לא מדבר עם הומואים
 

מנסון1

New member
דרך אגב

זוהי הסיבה שאני לא מתרחץ, כי אני לא רוצה להתרחץ עם הומו באותה מקלחת, וכשאני מתגרד אני מתחכך בקירות כי אסור ליגוע בהומו. בגלל הריח אסף לא מרשה לי לבוא מהפגישות. אבל ממילא, אין לי כח לבוא לפגישות מרמת חובב עד תל אביב. שמעתי ממקורות יודעי דבר שבגללי ברח פרופ' אבישי ברוורמן מנשיאות אוניברסיטת בן גוריון, הוא קיבל שבר באף מהריח, ולכן הלך לפוליטיקה לתנועת העבודה. אבל אומרים שהוא מתוסכל, שהתברר לו ששם יותר מסריח.
 

מנסון1

New member
חדשות טובות

השגריר הצרפתי התקשר אלי ואמר שהתפעל מענין אי הרחצה שלי, ושאני לא ברמת חובב אלא ברמת מקצוען. הוא הזמין אותי בימי א' (לכן לא אבוא לפגישה) לבוא לוילה שלו ושנגרד אחד לשני את הגב. כמו כן הודיע לי שאני מוזמן לטקס בפריס שם ינתן לי עיטור כבוד מממשלת צרפת. אמרתי לו בתנאי שלא יאכילו אותי צפרדעים. אז הוא אמר לי, אתה לא צריך לחשוש ממכת צפרדע, אם כבר אז ממכת כינים.
 

מנסון1

New member
המשך העלילה

מה אתם חושבים? בסוף הגיעו הכינים. יום אחד הייתי אצל השגריר והוא הביא פולה כינים מנוסה. הוא כבר במקצוע מהמאה ה-15. הוא זה שפלה כינים למונה ליזה לפני שציירו אותה. היא היתה כל כך מבסוטה מהטיפול שהיא מחייכת עד היום. הוא שומר את הכינים שלה אצלו עד היום. ואומרים שהכינים שוות יותר מהציור. וכל לילה הוא שר לכינים "הוי כינמת שלי הוי כינמת שלי ההיית או חלמתי חלום". אז הוא פלה לשנינו. ואני ניצחתי. היו לי יותר. השגריר נעלב וקרא לי דרייפוס. איזה התנהגות זולא. פולה הכינים ממש התלהב מהראש שלי (גם המורה שלי בכתה א' התלהב) ואמר שכל כך הרבה כינים אפילו לנפוליאון לא היו. אמרתי לו בטח, הם כולם עברו לראש של ג'וזפין. ואז הוא אמר כשעיניו נוצצות. אחחח ג'וזפין, איזה ראש היה לה, ממש גן חיות. לא פלא שנפוליאון אהב אותה. כל פעם שהוא שיחק בשערה הוא הרגיש איך הוא מנצח את הגרמנים. ואז עברנו למלאכת הגירוד הקבועה. באותו יום היה לי גירוד בצואר שלא עבר. אז השגריר שאל, אולי גליוטינה תעזור? אמרתי לו שאני לא מת על זה. אז הוא הביא סרטן שעקץ אותי באותו מקום והגירוד עבר. ואז הוא אכל את הסרטן. כתוצאה מזה התחיל לו הגירוד בתוך הבטן. אז הוא הביא צפרדע חיה ובלע אותה, והיא קפצה לו בפנים עד שהגירוד נגמר. אמרתי לו אני לא מבין למה נעלבת מקודם. אולי לי היה גן חיות על הראש, אבל לך יש גן חיות בתוך הבטן. באותו יום חזרתי והתרחצתי והלכתי למקוה, וברכתי בכוונה, שלא עשני גוי.
 
ובדיחה אקטואלית בנושא.

ואם אנו עוסקים בנושא אז הנה בדיחה בנושא: " בחרו למבקר המדינה בן אדם שהוא: חרש עיוור ואילם. ( והסיבה ברורה) אחרי כחודש הוא מגיע לאחראים עליו ומבקש להתפטר. שואלים אותו: מדוע? והוא עונה בתנועות ידיים הריח...... הריח......" אסף.
 

dkey

New member
דוגמא עצובה מההיסטוריה היהודית

היא איסור הרבנים הגדולים במזרח אירופה ערב השואה להתיר עליה לארץ ישראל ודרישה מההורים לנתק כל קשר עם ילדיהם שעלו. מה שמצמרר ביותר הוא שחלק מאותם רבנים אוסרים נמלט בסופו של יום מהגרמנים לארץ.
 

סבבב

New member
אני מסכים איתך לחלוטין...

וזה לא עניין של מה בכך שאנחנו מסכימים... מה המצב איתך? לאן נעלמת? איפה היית כל כך הרבה זמן?
 

dkey

New member
בעלי ואני טיילנו במזרח שלושה חודשים

הודו, נפאל, מיאנמר, קמבודיה ותאילנד. היה חלום. ממליץ בחום.
 
למעלה