אל תשאלו מה גיליתי

[גנונה]

אל תשאלו מה גיליתי

מהמטפלת של 2 ילדיי. יש לי ילדה בת 3.5 שהולכת לגן וחוזרת מהגן לבית המטפלת בשעה 14:00. אתמול הייתי אצל המטפלת והיא סיפרה לי שרינת (הבת שלי) מספרת כך: "אמא מורידה בגדים בלילה, ואבא יושן עם תחתונים והם מתנשקים, ואת ליאור (התינוק) שמים בלול שהוא לא יפריע". קיבלתי את החום של החיים שלי. רינת לא ישנה במיטתה בלילה היא תמיד באה לישון איתנו, היא אף פעם לא ראתה ששכבנו או משהו כזה אבל כן היא ראתה נשיקות או שמעה נשיקות ובבוקר שהיא הייתה מתעוררת לפניי היא היתה רואה שאני בלי חזיה. לא חשבתי שהיא תלך ותספר את זה לכל העולם. אני אשמה בכך ואני יודעת את זה. אני שמחה שהמטפלת סיפרה לי על זה. איך אפשר להקנות לילדה הרגלי שינה חדשים? שתישן בחדר שלה, למה היא באה לחדר שלנו? זה בכלל לא בריא ולא יפה. תודה!

 

[גלית&שחר]

קודם כל, למה לא בריא ולא יפה ?

הילדה רואה בין הוריה מערכת יחסים בריאה וחמה, מה יכול להיות רע בזה ? אם נוהגי השינה אינם נוחים לכם עוד, הסבירו לה שאתם מצפים שהיא תישן במיטה שלה. קחו בחשבון כמה לילות קשים שבהם תצטרכו להחזיר אותה למיטתה כל פעם שתגיע אליכם, אולי אפילו לשבת לידה שם קצת כדי לתת לה תחושת בטחון עד להשגת ההרגל החדש. לגבי זה שהיא מספרת למטפלת, את כותבת שאת שמחה על זה. אני חושבת שהייתי מעדיפה שענייני חדר המיטות שלי ישארו בתחומי המשפחה הגרעינית והייתי מבקשת מבתי שלא לשוחח על עניינים פרטיים שלי עם אחרים.

 

[לימור של עמית]

ואני חושבת שזה כן בריא

ונותן תחושה של בטחון...אבל זו דעתי. אם לא נוח לך עם זה שהיא ישנה איתכם..תתחילי להקנות לה הרגלים חדשים.. מסכימה עם גלית

 

[גנונה]

טעות

כתבתי שאני שמחה שהמטפלת סיפרה לי על כך, לא שרינת מספרת למטפלת. כי אחרת איך הייתי יודעת?

 

[נעה גל]

יש כאן שני נושאים שונים לגמרי

שאינם קשורים זה בזה. 1. שינה עם ההורים 2. דברים שילדים מספרים בחוץ אני אתחיל עם הדבר הקל... מה שילדים מספרים. לילדים בגיל 3.5 וגם לילדים גדולים יותר, אין את תחושת הבושה (וטוב שכך!) בכל הקשור לגופניות ויחסים. בקיצור, הם לא יודעים מה מספרים בחוץ ומה לא. ואני חושבת שזה לוקח זמן עד שזה מתפתח (כלומר, אצל אורן בת 5 זה עדין לא קיים). ואני לא בטוחה שיש טעם להגיד לה "אל תדברי על זה... או על זה..." כי אני חושבת, שהם בגילאים האלה עדין לא מסוגלים לעשות את ההפרדה בין נושאים שמביכים את ההורים לכאלה שלא. עם השנים, היא תקלוט ממכם מה מותר לספר ומה לא גם אם לא תגידו מילה בנושא. בנוסף, אני רוצה להגיד שאם לרגע תנסי להתגבר על מבוכה, תראי שהיא דווקא אמרה דבר יפה, ולא שום דבר גס. בעיני, זה יפה שילד ער למערכת יחסים חמה בין ההורים. וזה רק טבעי שילד ידע איך ההורים שלו הולכים לישון, וזה מה שהיא סיפרה לא יותר מכך. אז דווקא מכאן, אפשר להוציא נקודה חיובית לזכות הבת שלך

, וגם לזכות היחסים שלכם... לגבי שינה, אם את לא מעונינת שהיא תישן איתכם יותר (למרות שאני באופן אישי, לא רואה בזה פסול), את יכולה לקבוע איתה שהיא תרדם אצלכם במיטה ואח"כ אתם תעבירו אותה למיטה שלה (כך אני עושה עם אורן). לא סיפרת אם היתה תקופה שהיא כן ישנה לבדה בחדר? האם היא תמיד ישנה איתכם? אם לא, מה גרם לה להגיע למיטה שלכם?

 

[לאה_מ]

../images/Emo45.gif מסכימה עם נעה, והאמת -

מה שהילדה אמרה נשמע לי ממש נחמד. לבן הבכור שלי אין הרבה מסננות לסיפורים - כמעט הכל הוא מספר, ומכיוון שהוא מטבעו מאד נותן אמון, הוא מוכן לספר כמעט לכל אחד. זה מתמתן עם הגיל, אבל אני חושבת שזה גם תכונת אופי. אני זוכרת שכשהוא היה בן שנה וקצת באתי לקחת אותו יום אחד מהגן, והמטפלות צחקו וסיפרו לי שהוא אמר להן ולעוד כמה הורים בבוקר שלאמא שלו יש מכשיר חשמלי שהיא מורידה איתו שערות ברגליים...

 

[גנונה]

אני ממש לא מעוניינת שהיא תישן איתנו

ומה שלא סיפרתי אספר עכשיו: מגיל 5 חודשים היא לא ישנה במיטת התינוקות שלה, איך שהייתי מניחה אותה במיטה היא הייתה מתעוררת, אז או שהייתי הולכת לישון בחדר איתה והיא לידי או שהייתי לוקחת אותה למיטתי בחדר ההורים. לאחר שנתיים עברנו לגור בבית קטן חדר וחצי, ושם הייתה לנו מיטת ספפה ועוד חדר שהיה שלה, ואנחנו ההורים ישנו בספפה בסלון כביכול. וגם בחדר הזה היא לא רצתה לישון, תמיד היא הייתה באה לישון איתנו. אפשר להגיד שהיא פשוט התרגלה.

 

[נעה גל]

אז זה הזמן להרגיל אותה לישון במיטה

שלה. אני מציעה לעשות את זה בהדרגתיות. זה לוקח יותר זמן, אבל, זה נעשה בקצב של הילד. אתם יכולים להעביר את המיטה שלה לחדר שלכם (אם יש לכם מקום...) או את המזרון של המיטה שלה, ולהרגיל אותה בהתחלה לישון אומנם בקרבתכם אבל במזרון שלה, סביר להניח שבתקופה הראשונה היא תתעורר באמצע הלילה ותבוא לישון איתכם, כי היא רגילה לזה, עם הזמן, ההגעות שלה יפחתו. ואז אפשר יהיה להעביר את המזרון אליה לחדר, למיטה שלה. גם אז צפויה תקופה שהיא תחזור אליכם למיטה, ולאט לאט גם זה יפחת. דרך אחרת היא, שאחד מכם ישן איתה בחדר שלה. אפשר לחבר שני מזרונים על הרצפה, ולשון ביחד, ובכך להרגיל אותה לחדר שלה, ואז במשך הזמן, ההורה שישן איתה יצמצם את שעות השינה שלו בחדר של הילדה. ובסוף, תשאר לכם רק ההרדמה.

 

[אלה_ה]

מסכימה עם מה שנאמר כאן

1. הילדה תארה מערכת יחסים חמה בין ההורים ואין בכך כל רע. 2. אולי אפשר להתחיל להסביר לה מה מספרים בחוץ ומה לא. 3. זה שהיא ישנה איתכם הוא בריא ויפה אם זה מתאים לכם. לי למשל זה לא נוח ולכן הרגלתי אותו לישון במיטה שלו. אם זה לא מתאים לכם אז תרגילו אותה לישון בחדר שלה.