אל תנסו את זה בבית..
אני לוקחת סרוקסט כבר כשמונה חודשים, והכל ממש בסדר מלבד ההפרעה בתפקוד המיני. החלטתי (על דעת עצמי) להפסיק לקחת את התרופה ביום חמישי וששי בתקווה שהגוף יתנקה מהתרופה ואז התפקוד המיני ישתפר עד אתמול חשבתי שהכל נפלא כי זה אכן עזר, וקצת חידשתי ימי כקדם... אבל לא קישרתי את זה ברוב חוכמתי לתופעה בכוון אחר שהתחילה לקרות לי בימי ששי שבת האחרונים - המון המון סחרחורות חשבתי שהסחרחורות נובעות מזה שאני לא במזגן בימים אלה לעומת הימים שאני בעבודה או שהשינה מרובה יותר לעומת ימי השבוע ובכלל לא קישרתי את זה לסרוקסט עד שהשבוע נגמרו לי הכדורים, ונשארתי שלושה ימים ללא כדורים , לא התרגשתי מזה כי לא הרגשתי כלל דחף לגעת בשיער, אבל אז החלה סחרחורת שהלכה והתגברה מום ליום עד שממש היה לי קשה לתפקד ורק אז נפל לי האסימון והבנתי את הקשר בין הסחרחורות בימי ששי שבת לסרוקסט (מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא) רצתי מהר לקנות כדורים ואני מקווה שההרגשה תשתפר, אבל... חזרתי לנקודת האפס - מבחינת הבעיה המינית
אז תלמדו מהלקח שלי - עם תרופות לא משחקים
אני לוקחת סרוקסט כבר כשמונה חודשים, והכל ממש בסדר מלבד ההפרעה בתפקוד המיני. החלטתי (על דעת עצמי) להפסיק לקחת את התרופה ביום חמישי וששי בתקווה שהגוף יתנקה מהתרופה ואז התפקוד המיני ישתפר עד אתמול חשבתי שהכל נפלא כי זה אכן עזר, וקצת חידשתי ימי כקדם... אבל לא קישרתי את זה ברוב חוכמתי לתופעה בכוון אחר שהתחילה לקרות לי בימי ששי שבת האחרונים - המון המון סחרחורות חשבתי שהסחרחורות נובעות מזה שאני לא במזגן בימים אלה לעומת הימים שאני בעבודה או שהשינה מרובה יותר לעומת ימי השבוע ובכלל לא קישרתי את זה לסרוקסט עד שהשבוע נגמרו לי הכדורים, ונשארתי שלושה ימים ללא כדורים , לא התרגשתי מזה כי לא הרגשתי כלל דחף לגעת בשיער, אבל אז החלה סחרחורת שהלכה והתגברה מום ליום עד שממש היה לי קשה לתפקד ורק אז נפל לי האסימון והבנתי את הקשר בין הסחרחורות בימי ששי שבת לסרוקסט (מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא) רצתי מהר לקנות כדורים ואני מקווה שההרגשה תשתפר, אבל... חזרתי לנקודת האפס - מבחינת הבעיה המינית
) נראית לנו נצח נצחים. תחושה שמאיימת עלינו ואז אנו בועטים את התרופה, את הנסיונות לעזור לנו. זאת כאילו המלחמה האחרונה שלנו.בדרך כלל חברינו הטוב ה OCD אינו עושה הנחות , הוא תובע את מחיר העלבון, הוא שב ומציק בלי הרף, מחליט להגביר ווליום בלי להפסיק, עכשיו זה המופע הגדול.לדעתי צריך לדבר על החוויה הזו של הרצון להפסיק לא כדי למנוע הפסקה אלא כדי שנצליח לראות מבעד לאופריה או התסכול ומשם להחליט. מנסיון אישי, תרופה שעוזרת ומופסקת ואחח"כ חוזרים להשתמש בה מאבדת מן האפקטיביות שלה. כמובן שהפסיכאטרים אינם יודעים להסביר. מה שמגביר את תחושת החוסר אונים והפחד. אני אישית מעוניין יותר להבין את התופעה הזו. כרגע אנשי המקצוע אינם נותנים לי תשובה. לכל המפסיקים (ויש לתת מקום לרצון להפסיק כי אנחנו קודם כל בני אדם עם רצונות ותחושות ורצון לאהבה ומשמעות) זכרו: 1. יש לבצע את התהליך בהדרגה כדי להמנע מתופעות הלוואי כמה שיותר. 2. רצוי להתייעץ עם מטפל 3. זכרו יש תחליפים וכאן הערה לכותבת כרגע נכנסה לשימוש בארץ התרופה לוסטרל היעילה להפרעה ואינה פוגעת כמעט בתפקוד המיני. 4. אפשר להגדיר פרק זמן של חיים בלי תרופות, לעשות בינך לבין עצמך הסכם או חוזה שככה לא תרגיש חרא עם תצטרך לחזור וליטול. 5. אולי לתקופת מעבר השתמש בויטמנים שידועים כבעלי השפעה מרגיעה כגון ויטמין בי וויטמין סי. 6. זכור תמיד כי אתה בעל זכות הבחירה בחייך. כפי ששמתם לב אני אורח חדש במועדונכם. אז שלום לכולם ונעים מאד. כרגע אשמור עדיין על הניק והדסקרטיות. בהצלחה לכולם ומאחל לכם התקדמות.