אל תהרגו אותי
אבל תמיד שמתקרבת תקופת החגים נופלת עלי עצבות בלתי מוסברת...שלא יהרגו אותי הדתיים שאני מכבד אותם אין לי שום קשר לא בלב ולא בנשמה לא לסוכות לא לראש השנה ואבוי לי גם לא ליום כיפור..תמיד נזכר באותם בודדים שמחפשים מה לעשות בתקופת החגים...באותם זוגות שברצף של ביחד יחליטו על הגרושים לשנה החדשה..נזכר באותם חיות שעומדות בתור למשחטה כדי למלא את כרסינו שתהיה עליזה "ארוחות חג""מנגלים" שונא את השיחות מי קיבל מתנה יותר יפה לחד ואיזה בוס יותר קמצן וכועס ששוכחים שמתנה היא מתנה ולא חובה ...עובר ליד הבית כנסת בזמן החגים ושואל..עינים להם ולא יראו?..מה הם עושים שם? פותחים את הארון מוציאים את הספר הקדוש כולם מנשקים מתרגשים ואני מנסה בחיי שאני מנסה אבל..הם נראים לי כמו חבורת מסוממים. פשוט לא מצליח להבין..על הדוכן עומד איש מבוגר קורא בקול ברצינות גמורה הקהל עונה שר מתרגש ואני שואל איך הם רואים את מה שאני לא מצליח לראות ואולי זה הפחד מלעצור ולחשוב.....
אבל תמיד שמתקרבת תקופת החגים נופלת עלי עצבות בלתי מוסברת...שלא יהרגו אותי הדתיים שאני מכבד אותם אין לי שום קשר לא בלב ולא בנשמה לא לסוכות לא לראש השנה ואבוי לי גם לא ליום כיפור..תמיד נזכר באותם בודדים שמחפשים מה לעשות בתקופת החגים...באותם זוגות שברצף של ביחד יחליטו על הגרושים לשנה החדשה..נזכר באותם חיות שעומדות בתור למשחטה כדי למלא את כרסינו שתהיה עליזה "ארוחות חג""מנגלים" שונא את השיחות מי קיבל מתנה יותר יפה לחד ואיזה בוס יותר קמצן וכועס ששוכחים שמתנה היא מתנה ולא חובה ...עובר ליד הבית כנסת בזמן החגים ושואל..עינים להם ולא יראו?..מה הם עושים שם? פותחים את הארון מוציאים את הספר הקדוש כולם מנשקים מתרגשים ואני מנסה בחיי שאני מנסה אבל..הם נראים לי כמו חבורת מסוממים. פשוט לא מצליח להבין..על הדוכן עומד איש מבוגר קורא בקול ברצינות גמורה הקהל עונה שר מתרגש ואני שואל איך הם רואים את מה שאני לא מצליח לראות ואולי זה הפחד מלעצור ולחשוב.....