אל"ף דגושה במקרא -

[u r i el]

אל"ף דגושה במקרא -

כמה פעמים יש, והיכן ?

 

[איתי שלר]

לפי המסורה

בארבעה מקומות:
וַיָּבִיאּוּ (בראשית מג, כו)
תָּבִיאּוּ (ויקרא כג, יז)
וַיָּבִיאּוּ (עזרא ח, יח)
רֻאּוּ (איוב לג כא)
אבל ייתכן שהניקוד הזה הוא מעין מפיק ולא דגש.

 

[u r i el]

תודה.

משום מה חשבתי שיש אלף דגושה גם במילה 'את' היכן שהוא וכנראה טעיתי. לא ברור לי עניינו של מפיק שלא רק שאינו באות הא שבסוף מילה אלא גם שאין הוא מורה על שיוך. למה על כן שייקרא מפיק ?

 

[איתי שלר]

מפיק

הוא סימן שבא לסמן שאות מסויימת אינה אם קריאה אלא היא נקראת כעיצור.
מפיק לא בהכרח מצביע על שייכות.
לדוגמה: המפיק שבמילה התמהמהּ לא קשור לשייכות.
כנראה בארבע המילים האלו רצו להזכיר לא להשמיט את האל"ף.
לא לבטא תָּבִיאּוּ כ- taviu (כמו שרבים מהישראלים מבטאים היום) אלא כ- taviʔu.
שלא תחשוב שכמו שבמילה יְראוּ (תהילים ל"ד, י) האל"ף נחה, כך גם ב- רֻאּוּ שבאיוב.

 

[u r i el]

יפה. תודה.

עוד שאלה על הדרך :
בבלי ברכות ע"ז ע"א :
" ... הרואה לולב בחלום אין לו אלא לב אחד לאביו שבשמים ... "

האם מדרשה זו ניתן ללמוד על הגייה קדומה של המילה לולב כ - LU-LEV או אולי המילה LEV נהגתה LAV ?

 

[איתי שלר]

קשה

להסיק מסקנות מדרשה שכזו. הרי ייתכן שזו דרשה שמבוססת על הכתיב הדומה ולא על ההגייה.
מכל מקום, במסורת התימנים לוֹלב מנוקד בחולם, מה שמתאים לדרשה.
וייתכן (לא זוכר בוודאות) שהמילה "לב" מנוקדת במסורה הבבלית בפתח (סגול-פתח) לפחות כשהיא בסמיכות (כמו קַן ציפור), ובכך היא דומה לניקוד לוֹלַבִּין (תרגום אנקלוס, ויקרא כג, ניקוד תימני).

 

[u r i el]

תודה. שבת שלום.