הסרטבה - זכרונות מלפני המבול !!!
במלחמת ששת הימים (1967 למי שעדיין לא נולד אז) שרתתי בפלוגת הסיור של חטיבה 9. בין השאר, ולפני ש"עלינו" על שכם ,נודע לנו כי גדוד טנקים עיראקיים נכנס דרך גשר דאמיה (היום גשר אדם) כדי לעזור לצבא הירדני בשכם. מיד פנינו לכיוון הכביש הראשי , (שהיה עמוס בפליטים נמלטים) ודהרנו לכיוון גשר דמיה. מאחר והיו ברשותינו 31 ג'יפים בלבד - (על חלק מהם הורכבו מקלעי 0.5 (בעזרת "הלחמות" בקיבוץ עין-חרוד) ובשאר היו מקלעי 0.3 (ועל שניים היו, אפילו, "בזות" שנלקחו מאחד הקיבוצים בעמק יזרעאל)).- עלינו על הגבעות שמשני צידי הכביש. כאשר הטנקים העיראקיים עלו על הציר לכיוון שכם, בהיותם במקום הצר ביותר (מול ג'בל אל-מצפח), "ירדו" עליהם 4 מטוסי אימון (!!!) ישראלים (נדמה לי "אוראגנים" או "פוגות" - ויסלחו לי עם אני טועה בזיהוי) וחיסלו ברקטות את הטנק נראשון ואת הטנק האחרון !!! מאחר ולא ניתן היה להתקדם או לסגת (מצוק מצד צפון ודרום עם תעלת מים עמוקה לצד הכביש) עזבו העיראקים הטנקים (כשהמנועים עדיין עובדים(!!!)) והתחילו להמלט ברגל לכיוון גשר דמיא. אז נכנסנו לפעולה עם הג'יפים והמקלעים שלנו, וחיסלנו חלק גדול מהטנקיסטים הללו. הטנקים האלה נצבעו בסימני ההיכר של צה"ל והצטרפו לצבא הישראלי. מיד לאחר ההתקפה הזאת העלה מפקד הפלוגה אריק נחמקין (כן, זה שהיה אח"כ שר החקלאות) את הרעיון לעלות לסרטבה. נכנסנו למחנה הג'יפתלך (שהיה מרכז לגדוד ירדני על סוסים !!!), הצטיידנו במזון מהמחסנים שהשאירו (בעיקר קופסאות בשר ארגנטיני וקופסאות חלב הולנדיות - לא כשר ביחד , אני מניח), ועלינו דרך מחנות הפליטים שהיו מצפון לסרטבה. היינו התיירים הראשונים שעלו על הסרטבה, לפחות מאז מלחמת העצמאות. פעם היינו צעירים ויפים !!! היום רק אני נשארתי צעיר ויפה !!!