GnomeBubble
New member
אני מסכים איתך שיש לשמור על הנימוס
אבל לא הייתי מגדיר את אביגדור שחן כ"אדם עם הישגים". הוא מנפנף בתואר הד"ר שלו, אבל בסופו של דבר המחקר שלו כל כך רופף וחסר ביסוס, עד שגם הדיוט מוחלט כמוני יכול למצוא דופי בכל פינה. אני לא אדבר כאן על המימד האנתרופולוגי-היסטורי - יש קשרים בין הדת והתרבות היפנית לזאת היהודית, אך באותה מידה אפשר למצוא קשר בין היפנים לשבט האפאצ'י סגולי האף - הד"ר הנכבד לא מציג הוכחות חותכות מספיק כדי להוכיח שאין זה קשר מקרי ותו לא. אבל בעוד בתחום שלו, היסטוריה, ד"ר שחן חוטא רק בהפרזה והתבססות על ראיות נסיבתיות ביותר, הרי שבתחום הבלשנות (ואטימולוגיה בפרט) הוא חוטא בזה שהוא משתמש בכלים שקבילים, אולי, בהיסטוריה, אבל בהחלט לא בתחום הבלשנות. אינני יודע מה הכשרתו של ד"ר שחן בבלשנות, אבל סביר להניח שהיא מסתכמת בשיעורי לשון בתיכון שגם מהם הוא הבריז. הוא מקשר מילה למילה לפי אוזנו או עיניו ולא לפי עקרונות פונולוגים ברורים. אם הקשר בין לטינית לגרמנית הוכח מעבר לכל ספק על ידי חוק גרים (ע"ע הנזל וגרטל, pater ו-father), הרי שכאן ד"ר שחן לוקח לעצמו חירות שלפיה היפנית יכולה להיות דומה לכל שפה. ואפילו לי, שאינני מומחה בבלשנות, הקישורים שלו צורמים מאוד. כל זה די דוחה אותה מלהתייחס אפילו בקורטוב רצינות לספר, שכותבו, דוקטור או לא דוקטור, השתמש בכלים שאינם אפילו פסבדו-מדעיים.
אבל לא הייתי מגדיר את אביגדור שחן כ"אדם עם הישגים". הוא מנפנף בתואר הד"ר שלו, אבל בסופו של דבר המחקר שלו כל כך רופף וחסר ביסוס, עד שגם הדיוט מוחלט כמוני יכול למצוא דופי בכל פינה. אני לא אדבר כאן על המימד האנתרופולוגי-היסטורי - יש קשרים בין הדת והתרבות היפנית לזאת היהודית, אך באותה מידה אפשר למצוא קשר בין היפנים לשבט האפאצ'י סגולי האף - הד"ר הנכבד לא מציג הוכחות חותכות מספיק כדי להוכיח שאין זה קשר מקרי ותו לא. אבל בעוד בתחום שלו, היסטוריה, ד"ר שחן חוטא רק בהפרזה והתבססות על ראיות נסיבתיות ביותר, הרי שבתחום הבלשנות (ואטימולוגיה בפרט) הוא חוטא בזה שהוא משתמש בכלים שקבילים, אולי, בהיסטוריה, אבל בהחלט לא בתחום הבלשנות. אינני יודע מה הכשרתו של ד"ר שחן בבלשנות, אבל סביר להניח שהיא מסתכמת בשיעורי לשון בתיכון שגם מהם הוא הבריז. הוא מקשר מילה למילה לפי אוזנו או עיניו ולא לפי עקרונות פונולוגים ברורים. אם הקשר בין לטינית לגרמנית הוכח מעבר לכל ספק על ידי חוק גרים (ע"ע הנזל וגרטל, pater ו-father), הרי שכאן ד"ר שחן לוקח לעצמו חירות שלפיה היפנית יכולה להיות דומה לכל שפה. ואפילו לי, שאינני מומחה בבלשנות, הקישורים שלו צורמים מאוד. כל זה די דוחה אותה מלהתייחס אפילו בקורטוב רצינות לספר, שכותבו, דוקטור או לא דוקטור, השתמש בכלים שאינם אפילו פסבדו-מדעיים.