הדבורה מאיה
New member
אלן שלי
זהו קטע שכתבתי לאלן פעם, בתקופה קשה לשנינו. אלן שלי אין לך מושג עד כמה שומם העולם בלעדייך. עד כמה, עם כל הכאב, שווה החיוך של הסוף את המאמץ. כל יום ביומו, כל שעה ודקה. אז תן וקח את הזמן, גלה את העולם. קח שאיפה גדולה ופקח את העיניים. נגב את הדמעות העומדות בעפעפיים. כי אולי למרות כל הכאב, היאוש והסבל, הנשימה שלא באה והעובדה שלא רואים כלום בשמיים.... אבל עמוק עמוק בפנים אולי דוגר לו איזה גוזל קסום אחד קטן, שאם לא יבוא ויגיע לעולם הוא כבר לא יהיה קסם. ויכול להיות שיחד, שנינו, נצליח לגדל אותו, לשמור עליו, לטפח ולהבשיל. וכשנפתח לו את החלון והוא יציץ החוצה בפליאה, נבין שזה היה רק עניין של זמן, ושבשבילו שווה כל הבריאה. ועכשו....רק אתם נשארתם לי. והוא איננו. והגוזל המופלא שלנו הלך יחד איתו. ורק אני נשארתי. למה?
זהו קטע שכתבתי לאלן פעם, בתקופה קשה לשנינו. אלן שלי אין לך מושג עד כמה שומם העולם בלעדייך. עד כמה, עם כל הכאב, שווה החיוך של הסוף את המאמץ. כל יום ביומו, כל שעה ודקה. אז תן וקח את הזמן, גלה את העולם. קח שאיפה גדולה ופקח את העיניים. נגב את הדמעות העומדות בעפעפיים. כי אולי למרות כל הכאב, היאוש והסבל, הנשימה שלא באה והעובדה שלא רואים כלום בשמיים.... אבל עמוק עמוק בפנים אולי דוגר לו איזה גוזל קסום אחד קטן, שאם לא יבוא ויגיע לעולם הוא כבר לא יהיה קסם. ויכול להיות שיחד, שנינו, נצליח לגדל אותו, לשמור עליו, לטפח ולהבשיל. וכשנפתח לו את החלון והוא יציץ החוצה בפליאה, נבין שזה היה רק עניין של זמן, ושבשבילו שווה כל הבריאה. ועכשו....רק אתם נשארתם לי. והוא איננו. והגוזל המופלא שלנו הלך יחד איתו. ורק אני נשארתי. למה?