אלמנה טריה

[לימורי43]

תודה ניצן

 

[לימורי43]

אלמנה טריה

לפני שלושה שבועות בעלי נפטר מסרטן. לאחר שנה של מלחמה אני מרגישה מרוקנת, בודדה ולא מצליח להתנחם בבתנו בת ה-12. הגעגועים אליו , לקול שלו, לשיגרה איתו משגעים אותי. בשלישי הבא - גילוי מצבה. הלוואי והייתי יכולה לנוח על משכבי לצידו.

 

[HERMIN534]

גם אני

הי גם אני אלמנה, וב פברואר זה שנה בת 37 שני בנים 5 ן1.7 ולא קל ומי כמוני יודעת כול מה שאני יכתוב לא ימחם אותך כרגע. ואין הרבה בררה כי החיים ממשיכים וכול יום השמש זורחת מחדש, ויש לך ילדה שצריכה אותך ליבי איתך מאוד אני יודעת מה את עוברת גם בעלי נפטר מסרטן ומהר מאוד חודש וחצי מגילוי המחלה. ושוב כול כך מבינה אותך כי גם הרגשתי אותה תחושה של לשכב לצידו תתחזקי ותתחזקי ושהזמן ייקל אליך ותחזקי את ביתך ושבוע טוב..

 

[לימורי43]

לכל המגיבים המקסימים

תודה על המילים החמות והמנחמות. כרגע, מהמקום בו אני נמצאת הכל נראה קר וקודר. לצערי, איבדתי את האופטימיות ואת הרצון להמשיך. בבקשה שמישהו עם "נסיון" באבידת בן/בת זוג יגיד לי שזה נורמלי להרגיש ככה. אני מפחדת שאעשה משהו שאתחרט עליו. לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו , אוהבת אותו יותר עכשיו , ולמרות שנדמה היה כי אני מוכנה נפשית לרגע שזה יקרה, זה תפס אותי לא מוכנה.אני לא מצליחה להירדם בלילות ולא יכולה לצאת מהמיטה בבקרים. חיה על כדורים בפיקוח רפואי אבל זה לא זה. מפחדת מעצמי וממה שעובר לי בראש. היו לנו תקוות שנצא מזה. המחלה תיעתעה בנו שמשך שנה. הוא תפקד כרגיל ולא סבל מהסימפטומים המוכרים . יום אחד הוא איבד את ההכרה ולמחרת נפטר. הלב מתפוצץ מכאב וגעגוע. זה נכון שהזמן עושה את שלו? או שסתם מנסים לעודד אותי? שבוע טוב ותחזיקו לי אצבעות שאצליח לאכול משהו ולישון קצת...

 

[נסיכת הכוכב]

את צריכה להתאמץ עבור הבת

אם היא רק בת 12 היא זקוקה לה תחשבי שאת הדוגמה האישית שלה ואת המשענת שלה מפה ואילך , היא זקוקה לך

 

[yamkachol]

לא סתם מנסים לעודד אותך, לימורי43 ,

מתכוונים, שעם הזמן, את לומדת איך לחיות אחרת. את לומדת לחיות בלעדיו. את לומדת איך להתמודד עם האובדן. את עכשיו בבי"ס של החיים האחרים - התחלת כתה א'... מה שאת מרגישה , גם אנחנו הרגשנו - ויבוא יום, וגם את תכתבי כאן - כפי שאנו כותבים לך... אני התאלמנתי לפני שלוש שנים. אשתי סבלה מדכאון, והתאבדה. השאירה אותי עם חמשת ילדינו האהובים. עברתי "סדנא להתמודדות עם אובדן בן / בת זוג", שעזרה לי מאוד לעזור לעצמי. כל אדם שונה מרעהו, ולכן מתאימים לו דברים שונים. כך גם ההתמדדות עם האובדן, כל אחד מתמודד בדרכו, באובדן. כל הכבוד לך על התמודדותך. חגי

 

[לימורי43]

חגי היקר

חיממת לי את הלב בתגובתך הישירה והכנה. אתה וחבריך לפורום זה נותנים לי כח וחשק לקום בבוקר ולבדוק אם בכל זאת יש קרן אור. תודה ששיתפת אותי בסיפור האישי והכואב שלך. זה מנחם לדעת שאנשים שעברו כ"כ הרבה ממשיכים לחיות ולתת כח לאחרים. מאחלת לכולנו שלא נדע עוד צער, ושברגעים קשים נוכל לתת זה לזה כתף להישען. שוב תודה, לימורי

 

[נסיכת הכוכב]

לימורי אין חכם כבעל נסיון

ואני יכולה להעיד חגי עבר שיקום כי הוא רצה , זה יאמר לזכותו אני מהצד רואה איך הוא מסתכל קדימה ומוביל את הילדים לעתיד טוב קחי אותו כדוגמה למשהו טוב לצמיחה אישית לרכוש מקצוע חדש ועם זאת להמשיך להיות הורה מסור ל5 ילדיו והפורום הזה קיים כדי שתוכלי לכתוב את הכאב ואנחנו נחבק נתמוך אבל זה תלוי רק בך , אשה יקרה לאין תקחי את המשפחה שלך ואנחנו פה לחבק לתמוך , להקשיב לכל מה שתרצי בהמון המון אהבה נסיכונת

 

[לימורי43]

לנסיכונת

אני מרגישה שיש לי משפחה חדשה. מחבקת ותומכת. אין כמוכם!!! בהחלט אשתדל לאמץ ולהפנים את מה שחגי ואת כתבתם לי. בעוד יומיים גילוי המצבה... קצת מוקדם כדי לראות את האור בקצה המנהרה, לא?

 

[נסיכת הכוכב]

לאט לאט , לכי בקצב שלך

כל אחד יש לו קצה משלו להתאושש אנחנו פה ונעזור לך , תשמרי על קשר בנתיים שולחת לך ים של כוחות ואהבה

 

[לימורי43]

../images/Emo24.gif

 

[yamkachol]

תודה לך,

שמח שיכול לעזור. חגי

 

[פשו שי ת]

היי לימורי היקרה

אני אלמנה כבר שנתיים (שבוע הבא תהיה האזכרה של השנתיים ביום חמישי) יש לי 5 ילדים שהקטן נולד 3 שבועות לאחר פטירת בעלי. הייתי אז בשמירת הריון ובחודש 8 זה קרה פתאם ללא הכנה לללא מחלה . ככה פתאם נעלם ואיננו. ההלם היה גדול וקשה. הברית היה ביום ה 30 לפטירה. לילה קודם היתה האזכרה ולאחריה היה ברית יצחק לתינוק שנולד ולמחרת היתה הברית. אלו היו רגעים קשים מאד עבורי ועבור 4 ילדי . מאז עברו שנתיים התינוק גדל הולך צוחק מדבר וכולנו איתו ממשיכים הלאה . הכאב עדיין קיים בלב ( למרות שכביכול לא רואים עלי מה שעובר אצלי ולמרות שאני מנסה בחדשים האחרונים לחזור לחיים נורמלים אפילו הכרתי מישהו בחג סוכות והילדים אפילו אוהבים אותו )לא משנה כמה זמן יעבור ומה יקרה הזכרון שלו תמיד יהיה בליבי. אפילו עכשיו שאני כותבת לך יש לי דמעות שיורדות. נכון שעם הזמן מתרגלים למציאות החדשה ולומדים לחיות במצב החדש שנוצר וזה מה שנותן לנו את הכח בעזרת ה' להמשיך הלאה ולחיות למענינו ולמען ילדינו. אני מחזקת את ידייך ומאחלת לך שיהיו רק בשורות טובות ואם תרצי לדבר אני כאן בשבילך מוכנה לארח אותך ואת ביתך אצלינו אשמח לקבל ממך מסרים או שיחה למס הפון שלי.0528804884 חגית חזקי ואמצי כי ה' איתנו בכל אשר נפנה והוא לאו עוזב את האלמנות והיתומים . הוא אבינו ואין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמיים. מחכה לך חגית

 

[לושי88]

משתתפת בצערך

אני מבינה את כאבך את סבלך ואת הבדידות הנוראה. לימור יקרה,אין קיצורי דרך ואין מרשם בדוק שימעיט בסבלך.הוצאי ושחררי כל שעל ליבך,חבקי חזק את כל הזכרונות שהיו לכם יחד ושימרי מכל משמר. הביטי בביתך הקטנה וזכרי שיש סיבה טובה מאד למה לא לנוח לצידו.... שלא תדעי צער לעולם

 

[yamkachol]

../images/Emo201.gif משתתף בצערך,

כן, ההרגשה הקשה, הנוראית והאיומה שאת משתפת אותנו - מוכרת לנו היטיב. בתך, שכעת רק את נשארת לה, זקוקה לך יותר מתמיד. גם לה מאוד קשה. את בתקופה מאוד מאוד קשה, של התמודדות עם האובדן. זו התקופה הנוראית ביותר. את מתמודדת איתה, ותוכלי לה . זה כואב, ואיום ונורא, ואת מתמודדת עם הרגשות הקשות, המחשבות המבולבלות, המבלבלות - מתמודדת ולומדת לחיות אחרת ממה שחיית עד כה איתו. (וזה כואב - ותעברי את זה ), את בתקופה הכי קשה. יש לה התחלה - ויש לה סוף. אח"כ פחות קשה, ופחות זמן. כל אחד יש לו את הקצב שלו, בהתמודדות עם האובדן. כל הכבוד לך שנכנסת לכאן, והצטרפת אלינו. חשוב שתשמרי על שעות שינה מספקות, ותזונה טובה ומספקת. חגי

 

[חזק מהרוח]

../images/Emo119.gif../images/Emo201.gif../images/Emo24.gifמישתתף בצערך

אני אלמן שמונה שנים,אישתי ניפטרה מסרטן לאחר מאבק שנימשך יותר מחמש שנים.יש לי שלוש בנים ובת כשניפטרה אישתי הבת שהיא הקטנה היתה בת 8 והבכור בן 14.לא חיפשתי נחמה בילדים אלא תיקווה,היה לי ברור שאני מחויב להם לחלוטין.המחשבה להרים ידים מעולם לא עמדה על סדר היום.חושב שאת גם כן צריכה ליראות את ביתך לנגד עייניך ולא לחשוב מחשבות אובדניות. אם תרצי לשוחח מס' הנייד שלי 0577786403 יתכן ואוכל להיות לך לעזר. אורי

 

[לימורי43]

לאורי

תודה על העידוד ועל קו המחשבה הבהירה והנכונה שאתה מראה לי. מקווה שאפטר מהר מהמחשבות הרעות שמחלחלות ואעמוד כאן חזקה לצידם של הזקוקים לנחמה. שבוע טוב, לימורי

 

[הים רגוע]

לימורי../images/Emo24.gif

רוצה לומר לך, תהיי חזקה, אבל יודעת כמה זה ריק עכשיו. יודעת כמה את הרוסה , מרוסקת , ממוטטת... אין מילים. תוכניות הכל משתנה ,העולם מנגד ממשייך לחיות , וחייך עברו תהפוכה ,מעכשו עלייך לבנות את חייך מחדש , זה כואב זאת התקופה הכי הכי קשה ,קחי את הזמן לכאוב ..את תעבורי את זה. בעוד כמה זמן, העננים קצת יתפזרו. לא יכולה לומר שחייך יחזרו למה שהיו, כי הם לא. אבל עם הזמן, תשובי לחייך ותצליח אפילו לשנות את דעתך ולרצות לחיות, לא רק למען בתך אלא למען עצמך. רק סבלנות, ונשימה ארוכה .......... פה תמצאי תמיכה והבנה מאנשים שחוו את שעברת כולנו ב"סטטוס הנחשק" מי פחות ומי יותר ...שבט מיוחד שבחר להמשיך לחיות הכי טוב שאפשר ... מזמינה אותך להכנס למאמרי הפורום ולקרא על התמודדות עם האובדן תמיד תזכירי גם מחר השמש תזרח ... שלך טלי

 

[צילה בוקי]

גם אלמנה טריה

בעלי נפטר לפני שלושה שבועות בפתאומיות בשניות , חרב עלי עולמי, הכאב עצום ונורא, הבן החייל בעזה, אני דואגת נורא, לא יודעת על מה לחשוב קודם, הבן הצעיר בן 15 מתאבל קשות, ליבי אתך יקירתי , צריך כוחות למען מי שנשאר, ה יעזור לך, ואת תתגברי, מחזקת אותך , צילה

 

[לימורי43]

ושוב תודה..

המון המון תודה כל האנשים שפה. אתם נותנים לי את הכח ואת התקווה שאולי יום אחד אהי כאן בשביל לעזור לאחרים, ולא רק לקבל עזרה. לצילה היקרה - מורידה בפנייך את הכובע. אין לי מושג איך את מוצאת את הכח לנחם אותי כשאת בעצמך זקוקה לחיבוק גדול. אז אני, פה מת"א, שולחת לך את שתי הזרועות שלי לחיבוק חם ואוהב ומאחלת לך ששני הבנים שלך יהיו לידך בטוחים ובריאים. משתתפת בצערך העמוק על אובדן הבעל. שיהיה לך שבוע שקט ורגוע ! לימורי