אלמנה טריה

[sabeny]

אלמנה טריה

שלום לכם לפני 5 שבועות בעלי נפטר ממחלת הסרטן אגרסיבית במיוחד. 4 ניתוחים קשים מאוד בניסיון לרדוף אחרי הגרורות. בן 62 היה . הסבל היה נורא ולא עזבתי אותו לרגע בשנה וחצי של המחלה. הוא כל כך חסר ; אני עצובה

 

[גאולהבאמת]

אני כל כך מבינה אותך

בעלי בן 54 נפטר לפני שלושה חודשים מסרטן הקיבה.אני כל כך מתגעגעת ומרגישה שחלק ממני מת. לילי

 

[yamkachol]

משתתף בכאבך וצערך.

כן,האובדן כואב, עצוב ואיום ונורא. ולא נותר לנו אלא לכאוב, להצטער, להתגעגע ולהמשיך בחיים האחרים שיש לנו לפתע פתאום. זה משפט - אולם - אני אומרו היום, שנתיים אחרי שאשתי התאבדה ונשארתי עם חמישה ילדים בגיל בי"ס... צריך סבלנות - ידיעה שזו תקופה מאוד קשה, שאחריה יותר קל (יחסית) - משום שלומדים לחיות עם האובדן, לחיות אחרת. השתתפתי בסדנא, באונ. חיפה, "התמודדות עם אובדן בן/בת זוג" - בשנה החולפת - דבר שעזר לי מאוד לעמוד על הרגליים. הסדנא עזרה לי להתמודד עם האובדן. כעת אני חי איתו "בשלום". למדתי איך לחיות איתו. תנסי, אם השהיה עם האוהבים אותך ורוצים בטובתך, עוזרת לך. נותנת לך כוח. חיבוקים מאוד עוזרים. יותר ממילים. כל טוב לך.

 

[הים רגוע]

../images/Emo24.gif קשה ואין מילים ..

ואין נחמה והעצב הוא עצום , ומסביב החיים לא עצרו מלכת , ואנו חיבים למצוא סיבות לקום בבוקר , ולהדות על כל מה שנשאר לנו ... ופה בבית הזה תוכלי לבוא לשתף ולהעזר בחברים שיחד אנ ו לומדים לקום ולהתיצב בפני החיים שמחכים לנו ... יש משהו מנחם בעודה שעוד אנשים עוברים את אותה "חויה"

 

[הים רגוע]

../images/Emo10.gif../images/Emo14.gif../images/Emo201.gif

אין הרבה מה לומר. מכירה את הכאב, את התהום הזו שנדמה שאף פעם אי אפשר יהיה לצאת ממנה... וזה אכן כל כך כואב וכל כך קשה. מצאת את המקום הנכון. כאן מבינים אותך. עצוב לקרוא את דברייך , כי עצוב לדעת שגם את עוברת את אותו תהליך מכאיב. עשי את מה שעם ליבך, ואנחנו איתך.......... ברוכה הבאה, ועם כל הצער, דעי שלפחות במקום הזה יש לך פינה חמה ומחבקת. בוכים, צוחקים ומקבלים. שתדעי ימים קלים יותר

טלי

 

[נסיכת הכוכב]

תנסי להצטרף לקבוצת תמיכה

אם תסתכלי בתחתית הדף יש מודעה של ח.ס.ן שפותחים קבוצת תמיכה הם יעזרו לך בעיבוד האבל , וחוץ מזה אנחנו פה ספרי לנו מה עובר עליך , פה תקבלי חיבוק חם וכתף אוהבת