אלישוע שלום,

esperansa

New member
אלישוע שלום,

ראשית ברכות על הפורום. שנית, החלטתי דווקא להשאיר בפורום זה הודעה ,לגבי הודעתך בפורום פסוריאזיס. אני מודעת לזה שלא ניתן לרפא את המחלה לחלוטין אך כשמדובר בשיפור איכות החיים, האם מדובר בהתנקות הנגעים באופן מקסימלי, כפי שהחולה מתנקה מנגעים לאחר טיפול בים המלח, או בשימוש תרופה כימית? שאלה נוספת, מתי ניתן לראות פחות או יותר, שיפור והעלמות הנגעים? היום אני משתמשת בחומצה הפומרית, ולאחר 6 חודשים הצלחתי להתנקות עד כ-90%. האם הרפואה ההומופתית יכולה לסייע לי באותה מידה? אשמח לקבל תגובה.
 

esperansa

New member
תודה ממתינה בסבלנות.

ואגב, רק התקווה היא זו שמחזיקה אותי, ולמעשה היא זו שהביאה אותי לסיטואציה שאני נמצאת בה היום. ביי לבנתיים.
 
esperansa שלום.

ספרי לי בבקשה למה בחרת בכינוי הזה והאם הוא שמך, זה מעניין אותי לדעת. ספרי לי כל מה שתוכלי ואחר כך, אם תרצי, נוכל להמשיך ולהבין כמה דברים חשובים נוספים. חזרי אלי. אלישוע.
 
שלום אספרנסה ותודה על הברכות

איני יכול להבטיח כלום וזה ברור. שאלתך מנוסחת בגישה קונבנציונאלית ואני יכול לענות עליה כהומיאופט ויש שוני מהותי ביותר בין שתי התפיסות. התרופה או התכשיר הכימי אינו מרפא את המחלה אלא רק מדחיק אותה לפרק זמן כזה או אחר וברור לי לחלוטין שזו ברכה גדולה עבורך ואיני חולק בנקודה זו. אם יש לך שיפור של 90% ברוך השם. גישתי היא שונה המחלה פרצה מתוכך בגלל כל מיני גורמים שחובה להתייחס אליהם במסגרת הטיפול. אם ישנו סיכוי להבראה אמיתית הוא יבוא תוך התייחסות אישית אלייך ולמבנה הכללי שלך. אין שני חולי פסוריאזיס זהים, לכל אחד יש כוח חיים אחר ומערכת חיסונית בעלת איכות שונה. אצל אחד יש מעורבות של איברים אחרים ואצל השני כלום, כל הדברים האלה מהווים את הפרוגנוזה לגבי המצב של כל אחד מהם והתרופה שכל אחד תהיה שונה מן הסתם, אחד יקבל אולי תרופה שמקורה ממלכת הצמחים, אחר ממלכת המינרלים וכו'. הכל בהתאמה למשתנים אישיים. בשורה התחתונה הריפוי הוא ספונטני והגוף הוא המבריא את עצמו ( הוא גם זה שיוצר את המחלה ). תרופה הומיאופתית מדוייקת יכולה לחולל תמורות נשגבות באדם, וגם במקרים שנחשבים בלתי הפיכים או חסרי סיכוי, מעניין שפעמים רבות דווקא אותם מקרים שחשבתי שהינם חסרי סיכוי קרה ההיפך הגמור, מה שאומר שגוף האדם נבון מכל הרופאים גם יחד. בשלב שאת נמצאת בו אולי שווה שתגיעי לטיפול ואולי יקרה משהו טוב שישפר עוד כמה דברים נוספים בדרך ובעזרת אותה תרופה. חזרי אלי בבקשה אם לא הייתי ברור מספיק או שיש לך שאלות נוספות ברכות ושפע מכל טוב. אלישוע.
 

esperansa

New member
הי אלישוע ושבת שלום ../images/Emo9.gif

תודה על התגובה ועל ההתייחסות. לגבי שאלתך על השם, esperansa זה הכינוי שבחרתי בתקופה שהייתי די "מכורה" לטלנובלות ששודרו בערוץ ויוה. אז החלטתי גם ללמוד את השפה. התלבטתי בין millagros (נס) ל- esperansa. בסופו של דבר בחרתי בכינוי שפירושו תקווה, היות שבתקופה הנ"ל הייתי צריכה להיאחז במשהו כדי להמשיך הלאה. מאחר ואני טיפוס אופטמי בחרתי כינוי זה וידעתי שבאיזה שלב שהוא אני אצליח להעלים את הנגעים ואזכה לשיפור באיכות החיים. נכון, התרופה שאני משתמשת הינה תרופה כימית, אך עימי היא מטיבה עד מאוד, עם פחות תופעות לוואי. אולם מה שמטריד אותי בשלב זה שהיא לא תהיה בהישג יד מסיבה כזאת או אחרת (מזכיר במידת מה אלכוהליסט שזקוק נואשות למשקה שלו). אך מצד שני, אני לא כל כך מרוצה מהעניין שאני צורכת תרופה כימית, מחשש לגבי מה שעלול להתרחש בטווח הרחוק, אם בכלל. אני לאחרונה מאוד מתעניינת ברפואה האלטרנטיבית, בעיקר בכל מה שקשור בצמחי מרפא. מה גם שהרפואה ההומופתית והאיורוודית די נפוצה בהודו (ארץ מולדתם של ההורים שלי). מה שמונע ממני לפנות לרפואה זו, היא העובדה שאין הוכחות מוצקות שהיא יכולה לסייע במקרה שלי, והחשש שמא אני חוזרת שוב לסיטוצאיה שהייתי בה בעבר. הרי אצלי שקט נפשי מלווה כשמבחינה פיזית אני נקיה מהנגעים האלה. וכל עוד שהמצב כזה לא נותר לי אלא להודות לשם מכל הלב. שיהיה שבת שלום. עינת
 
בוקר טוב אספרנסה../images/Emo42.gif

גם זוגתי הייתה מכורה ואפילו אני מעת לעת. האם היית רוצה שאפרש לך את משמעות הצליל " אספרנסה". כמה דברים בלטו לעיני - 1)שהשתמשת במושג "להתנקות,נקיה" כמה פעמים. ואל תגידי לי שזה ביטוי של כל חולי הפסוריאזיס. 2) התמכרות, תלות. 3) להעלים. המושגים האלה קשורים אל מחלתך וצריכים להלקח בחשבון בבוא היום כשתרצי טיפול הומיאופתי קלאסי. המחלה יושבת על בסיס רוחני. נכון שיש הרבה אנשים שחולים באותה התופעה אך אצל כל אחד זה בא ממקום אחר. הגוף הוא חכם מאוד ונוטה לפגוע באדם בדיוק בנקודת התורפה שלו, כמו זמר שנפגעים לו מתרי בקול, או יועצת יופי שמפתחת פצעים על הפנים, או סופר שמתחיל לרעוד בידיו וכו... בפורום פסוריאזיס כמו בהרבה פורומים אחרים, וכמו בגישה של הרפואה הקונבנציונאלית, האנשים מצטופפים תחת קורת גג אחד. התחושה של ביחד נותנת איזה ביטחון או נחמה, אבל לצערי זה לא כך. בסופו של דבר כל אחד נותר לעצמו עם בעייתו. אין תשובה אחת שמתאימה לכולם וכך ברפואה ההומיאופתית. אף אחד לא יוכל לתת לך הוכחה מוצקה שיוכל לעזור לך לפני שהתחיל לטפל בך, ולא הייתי מציע לך לגשת לאחד שמבטיח או כמעט מבטיח זאת. אני חושש שמה אפר את השקט שאליו היגעת וגם לא הייתי רוצה שהמחלה תתפרץ שוב, אבל היא שם שוכנת ומחכה לשעת כושר. מחלתך אינה רק על פני העור. היא מושתתת על יסודות רוחניים ונסיבתיים. אם לא יהיה שינוי עמוק ברבדים האלה, לא יהיה שינוי אמיתי גם במצב העור. תהליך הבראה של האדם כולו משול למסע. יש כיוון מוגדר ותנועה, אבל יש גם משברים וקשיים. לפעמים יש דרך משובשת, עליות מורדות וכדומה. אבל יש תנועה שבאופן כללי כיוונה הוא הבראה. רוב הכשלונות בהבראה הם הפרישה מהמסע באמצע הדרך או אי התחלתו. תחושי בתוכך מה נכון ומה לא ואולי תצליחי להתגבר על הפחד מפני המפלצת ולקום כנגדה. מעניין אותי לדעת מהו מצבך המשפחתי, עיסוקך וממתי זה החל והאם קרה משהו בחייך באותה תקופה שיתכן הדליק אותך. זה קריטי מבחינתי. חזרי אלי. אלישוע.
 

esperansa

New member
קראתי התרשמתי ואפילו חשבתי על חלק

מהדברים שנאמרו בתגובתך. אני נוטה להסכים איתך כשאתה אומר שהריפוי צריך לבוא ממקום עמוק יותר. אני מודעת שהתפרצות המחלה, אצלי בכל אופן, יושבת על בסיס רוחני, הרי מלכתחילה היא התפרצה כתוצאה ממצוקה נפשית. וכעת לאחר שהבנתי מה הוביל אותי לסיטואציה זו, למעשה גם חיבר אותי לרוחניות (אפשר לומר שרק לאחרונה נכנסתי לזה), ואני מרגישה שזה גם יכול להוביל אותי לכיוון ההחלמה, ובכלל גם ההתענינות ברפואה האלטרנטיבית נובעת מעובדה זו. "אבל היא שם שוכנת ומחכה לשעת כושר" - לזה אני מאוד מודעת וזו הסיבה שהפסוריאיס לא נותנת לי מנוח. יתכן שהמילים שאני משתמשת בהם כשאני מעלה אותם בכתב והן כשאני מדברת, כנראה שוכנות בתת מודע וקשורות המון למחלה. הייתי רוצה לשכוח את המחלה ולהמשיך הלאה, אך ללא ספק היא שם ומאיימת עליי. והחרדה שמה שוב היא תהייה נוכחת על הגוף והפנים רק מגבירה את החשש. אני סקפטית לגבי ריפוי לחלוטין גם כשהטיפול יתבסס על שינוי עמוק, אך אני בטוחה שאני יכולה להגיע לשיפור משמעותי עד מאוד באיכות החיים ולזה אני מייחלת. האמת היא שאני דווקא כן שוקלת לפנות לטיפול הומופתי אך רק כאצטרך להפסיק ליטול את הכדורים כשאשקול על הריון. ואז זה יהיה הזמן לבחון את הטיפול ההומופתי בתקווה שזה יסייע. אשמח מאוד לדעת מה משמעות הצליל אספרנסה. ולגבי פרטים אישיים הייתי מעדיפה שזה יתבצע לא על פני הפורום. שיהיה שבוע טוב
עינת.
 
שבוע טוב אספרנסה

לאיזה הריון את מחכה. את כבר "בהריון"! לא היינו כאן אם לא הייתה זו שעת רצון. אני מטפל גם שאדם נוטל תרופות, לפעמים אין ברירה, למשל כשיש בעיות של לחץ דם, לב, נשימה וגם במצבך. אין מה לעשות ועובדים עם מה שיש בתיקווה שיום אחד ישתנה המצב הנתון. תוכלי להגיע לטיפול ולאו דווקא לקחת את התרופה, אלא רק את התובנה שתצאי ממנה וזה חשוב לפעמים בדיוק כמו תרופה, או שתתחילי כבר עכשיו בצורה הכי עדינה ולהתחיל לנוע מהתקיעות. כי המחלה האמיתית היא איזשהו קבעון. את רוצה אבל פוחדת, אם את מוכנה "להקריב" את עצמך למען הריון, אז זהו הזמן! אני עובר למסר אישי שם אכתוב לך דברים יותר אישיים. להשתמע. אלישוע.
 

esperansa

New member
כן אני רוצה אבל מתלבטת...

הרי כבר הספקתי להתאכזב מהרבה טיפולים בעבר.
"אני מטפל גם שאדם נוטל תרופות" - מה שמשפיע עלול גם להזיק וכעת אני לא מוכנה לערער את המצב היציב שאני נמצאת בו. אך בכל זאת אשמח להמשיך במסר אישי. ביי ושבוע טוב. עינת
 
לעינת

קראתי והתעמקתי ארוכות בדברים, ומאחר ואנני חושב כי יש להתנהל וירטואלית בכל הקשור להומאופתיה ברמת הפרט, הגיב ברשותך רק על דבר אחד: רוחניות לא שווה למחלות נפש או מצוקה נפשית. רוחניות היא הסיבה הגבוהה ביותר (כמובן הקב"ה לא נכלל בדיון שלנו), הקלקול הרוחני הוא הסיבה למחלה נפשית או למצוקה נפשית. לכן טועים חלקית אנשים שטוענים כי הסיבה לפתולוגיה או מחלה היא בעיה נפשית, כי כאן המסע לא נגמר, מהי הסיבה לאותה מצוקה נפשית? באהבה ושבוע טוב שלומי זילברמן הומאופתיה קלאסית www.homeopathy.co.il
 

esperansa

New member
הי שלומי

לא אמרתי שרוחניות שווה למחלות נפש או מצוקה נפשית. אלא דווקא מה שרציתי לומר זה שאדם רוחני (בעל ראייה נרחבת ועמוקה) יכול להתמודד יותר טוב עם המחלה ולנסות למצוא את האושר. ונכון מאחר שבעבר הייתי מרוחקת מהרוחניות או שאני יכולה להגדיר את זה כך, שהייתי פחות מודעת לעצמי, זה למעשה מה שגרם לי להיות שרוייה במצוקה נפשית והוביל להתפרצות הפסוריאזיס, כך בכל אופן זה היה אצלי. מעדיפה לא לפרט מה הסיבה של אותה מצוקה נפשית לא בפורום. תודה על התגובה ושבוע טוב. עינת.
 
הומיאופתיה היא נחלת הכלל, ומה שקורה

לאדם הפרטי צריך לענין את כולם, ומזה מתחבר היטב שכל העולם כולו גשר צר" כל אדם הוא גשר, וכל בני האדם ערבים זה לזה, אם ירצו או לא, אם הם מקבלים זאת או לא. הומיאופתיה היא רפואה שבאה מהחיים ותיקונה הוא את החיים. איני מוצא שום הרבה טעם לפורום הומיאופתי שכל עיניינו הוא שאלה ומתן תשובה לאקונית כמו" הומיאופתיה יודעת, יכולה,אבל.." זה משעמם כל כך כך. יש כאן בני אדם עם סיפורי חיים שמעניינים אותי באופן אישי כי אני מאמין שיש להם משהו לספר לי על עצמי והיית שמח לו היו משתפים אותי. אחר כך יש טיפול ותרופות וכל השאר. קודם יש בני אדם. כבר זמן מה שהמין האנושי פרץ את גבולותיו וכאן בעידן האינטרנט אפשר לרתום את ההומיאופתיה לכלי הרכב הזה, ולנסות לשלב אותו קצת אחרת. מה רע, שנבין במה מדובר. למה להתחבא מאחורי וילונות וקירות. מה שאישי ישאר אישי ומה שניתן יסופר, וגם אם בכך תהיה ברכה דיינו.
 

esperansa

New member
לאו דווקא להתחבא מאחורי וילונות ו..

קירות, אלא דווקא כבר מזמן זה נשכח ועברתי לעידן חדש. למה לחזור כמה שנים אחורה אם היום הכל הרבה יותר טוב, לא רק שזה יעלה בחזרה את התחושות הקשות, אלא גם יגרום לעגמת נפש. מה שבחרתי לשכוח נשכח,ועדיף כך. ובבוא היום כשאחליט שאני פונה לטיפול הומופטי וכדי להרכיב לי את הרמידי המתאים ביותר אולי אחליט לספק יותר פרטים. כל טוב. עינת
 
בוקר טוב אספרנסה.../images/Emo42.gif

הכוונה לא הייתה אלייך. אלא כלפי המגמה להותיר את ההומיאופתיה שוממת ומשעמת ( כלפי חוץ ), בזמן שהיא כל כך ססגונית ומרתקת ( כלפי פנים ). ראי את השאלה של Adh, כשהופיעה לראשונה, וכמה שהיא צדקה. אבל אני יודע שפני הדברים הם אחרים. ואני מכבד את תשובתך.
 
למעלה