אליפות העולם 2013 - חלק 1
ב 27/7 בטיסת לילה לפילדלפיה יצאנו חיים הוכבוים ואנוכי לאליפות העולם 2013 שנערכת כבר 20 שנה. זאת הפעם החמישית שלנו בתחרות.
מידע על התחרות ניתן למצוא באתר התחרות
למי שלא קרא את ההודעות שלי משנים קודמות, מדובר בכינוס של כ1500 שחקנים שבאים מכל רחבי ארצות הברית ואף מכמה מדינות מחוץ לארצות הברית בכדי להשתתף. השנה היו נציגים מ17 מדינו כששיחקתי נגד שחקנים מקובה ומנורבגיה.
למרות השם המפוצץ זוהי לא ממש אליפות רשמית כמו שהייתם מצפים נאמר מתחרות שח או ברידג', אבל כן יש תחרויות והן נערכות באופן רציני מספיק אך לא יותר מדיי.
מלבד תחרויות יש אולם גדול מאד למשחק חופשי וגם ספריית משחקים להשאלה. ישנם שחקנים רבים שבאים רק בשביל המשחקים החופשיים, ולא מעוניינים במשחק תחרותי. זוהי הזדמנות מצויינת להכיר משחקים חדשים ושחקנים חדשים.
בנוסף יש ביום שלישי באופן קבוע כל שנה מכירה פומבית מאד גדולה, שאפשר לקנות שם כל משחק שאינו חדש שתרצו.
יש שם גם הרבה משחקים למכירה אבל פחות מועידות אחרות כמו אסן.
גולת הכותרת היא כמובן התחרויות,
ישנם כ 110 משחקים שנקראים סנטוריונים. כ 80-90 מתוכם אלו הם המשחקים שהיו הפופולריים ביותר בשנה הקודמת, השאר אלו הם משחקים ששוחקו למעלה מ 10 שנים ונכנסו למעמד קבע. כמו כן ישנם עוד כמה עשרות משחקים בסטטוס טרייל. המשחקים נעים ממשחקים אירופאיים למשחקי מלחמה ועד משחקי רכבות, משחקי ספורט ומירוץ מכוניות.
בכל המשחקים האלה ישנה תחרות. במשחקים מרובי משתתפים בדרך כלל יש כמה סיבובים מוקדמים ומשם ניתן לעלות לחצי גמר, כשהמנצחים עולים לגמר. בדרך כלל לא חייבים להשתתף בכל הסיבובים המוקדמים בכדי לעלות לחצי גמר. לדוגמא ניצחון בסיבוב המוקדם הראשון מספיק לעליה לחצי הגמר הרבה פעמים. במשחקים ל2 בדרך כלל יש פשוט שיטת נוקאאוט עד לגמר.
בתחרויות של הסנטוריונים המקומות הראשונים (מספר שיכול לנוע בין 2 ל 6 תלוי במספר המשתתפים בתחרות) מקבלים מגנים. וששת השחקנים הראשונים מקבלים גם נקודות שמצטברות משנה לשנה.
במשחקי הטרייל רק הראשון מקבל מגן, למרות שנקודות מקבלים כולם.
המשחקים מנוהלים על ידי מנהלי תחרויות שהם בעצמם שחקנים שמתנדבים לעשות את זה, זאת תרומה אדירה מצדם שבלעדיה התחרות לא היתה יכולה להתקיים.
במקביל ישנה גם תחרות קבוצות של 4 שחקנים. כל אחד מהשחקנים בוחר משחק אחד, ולפי הצלחת השחקנים במשחק שבחרו יש ניקוד. וכך גם יש קבוצה זוכה בטורניר.
השחקן שזוכה במספר הנקודות הגובה ביותר בכל התחרויות שבהם השתתף זוכה בתואר קונסול, ושנה לאחר מכן נאלץ להופיע בטוגה בחלק מהמשחקים. הועדה מארגנת תחרויות קטנות יותר נוספות במהלך השנה, ומי שצובר בכל השנה, בכל התחרויות את מספר הנקודות הגבוה ביותר מוכתר לקיסר וגם הוא חייב להופיע עם טוגה שנה לאחר מכן.
ה WBC מארגן גם במהלך השנה ו תחרויות של PBEM.
הפעם האחרונה שהשתתפנו בתחרות היתה ב 2010, מאז נכנסו כמה שחקנים חזקים מאד שהגיעו מעולם המגי'ק, מצד אחד הם העלו מאד את הרמה ומצד השני חלקם קצת תחרותיים מדיי ובמיוחד שחקן בשם רנדי שזכה שנתיים ברציפות בתואר הקונסול או הקיסר.
כשבועיים לפני התחרות לא היתה לנו קבוצה כי רפאל ידידינו לא בא, ואלקס החליט שהוא לא משתתף בתחרות הקבוצות כי בפעם שעברה ששיחק הרגיש ששיחקו במיוחד נגדו במשחק הקבוצה שלו בשביל לפגוע לו במשחק הקבוצה. בגלל שהוא סיפר לי את זה פרסמתי פוסט בפייסבוק שמבקש לא להתחשב בקבוצה של שחקן במקרה שאתה "מחוץ למשחק" אלא לשחק בשביל למקסם מיקום ונקודות. קיבלתי הרבה תגובות אוהדות, ונראה לי שזה פתר באיזה רמה את הבעיה.
למזלינו 2 שחקנים מצויינים מפילדלפיה שהכרנו ביורוקווסט 2011 גם חיפשו קבוצה וככה חברנו לקבוצה. כשהקבוצות התפרסמו פנו אליי כמה חברים בפייסבוק ואמרו שיש לנו קבוצה חזקה מאד. משחק הקבוצה שלי היה TTA של חיים אגריקולה ושל ג'ון ובן, שני השחקנים האחרים פורטו ריקו ודומיניון. האמת שכולם חוץ ממני רצו את אגריקולה בתור משחק הקבוצה, אבל חיים התעקש. בן הגיע לדירוג 37 באיזיטרופיק של דומיניון לפני שהוא נסגר, כלומר הוא תותח על שם. וג'ון שחקן מצויין. האמת היא שחיים, ג'ון ובן הם לדעתי בין עשרת השחקנים הטובים בעולם באגריקולה. אבל כל שחקן חייב לבחור משחק קבוצה שונה.
אנחנו בקשר טוב עם הרבה שחקנים מהתחרות כך שמבחינתנו לבוא לתחרות זה גם מפגש עם חברים ותיקים/חדשים מעבר למשחקים.
קצת על לוגיסטיקה, מכיוון ששנינו אוכלים כשר אירגנו קייטרינג מקומי לארגן לנו אוכל כמה פעמים בשבוע ששמרנו במקרר, זה פתרון הרבה יותר טוב ממה שעשינו בשנים קודמות.
התחרות מתחילה בעקרון ביום שלישי בערב ב 18:00 אבל כבר שנים רבות שיש תחרויות שמתחילות לפנוי ונקראות פריקון למשחקים יעודיים. דבר חדש שהתחיל השנה זה שחלק מהתחרויות שהם לא פריקון ממש התחילו ביום שני ככה שיש הרבה יותר זמן לשחק.
נחתנו בפילדלפיה ב 5:15 והגענו למלון ב8:00 בערך למזלנו היתה סוויטה פנויה שמייד לקחנו במחיר של $179 ללילה מה שנתן למעשה חדר לי וחדר לחיים והיה ממש נוח. הבעיה היתה שאשת הקייטרינג לא הגיעה עדיין. לאחר מנוחה קצרה הלכנו לפריקון שבשבילו יצאנו במוצש הרי הוא Through The Ages. אחד המשחקים המדורגים הכי גבוה בגיק והמשחק האהוב עליי. אני וחיים משחקים בטורנירים שבאתר שמאפשר לשחק את המשחק בתורות. אנחנו מעדיפים משחקים כאלה כי אין לנו בדרך כלל זמן פנוי רצוף לשבת אל מול המחשב. השנה בעקבות ההצלחות שלנו ב 2010 וביורוקווסט 2011 החזיקו מאיתנו כשחקנים חזקים מאד. כמו כן בגלל שאני משחק בבבית אחד או שניים בדרך כלל בטורניר אונליין, אז ידעו שאני שחקן חזק ב TTA. אבל יש שם עוד כמה שחקנים חזקים. רנדי שהזכרתי אותו למעלה זכה שנתיים רצוף, ג'ייסון ליי שחקן מצויין גם זכה פעמיים בעבר. ועוד כמה שחקנים טובים. מצד שני יש שם גם לא מעט ששיחקו רק מספר פעמים בודד ולא מבינים מספיק את המשחק כמו שאזכיר בהמשך.
בטורניר השתתפו השנה למעלה מ 80 איש אני חושב. יש 3 סיבובים מוקדמים של משחקים לשלושה. כשבפועל שתי נצחונות יספיקו ואולי עוד כמה עם נצחון ושני. חיים ואני קיווינו לנצח את 2 המוקדמות ביום ראשון. אם ננצח נהיה פנויים ביום שני עד הערב, ולא נצטרך לשחק את הסיבוב השלישי. כך נוכל לשחק משחקים אחרים באותו הזמן.
אני אפרט מה קרה במשחקים בטורניר הזה בפירוט רב ככל שאזכור, אם מישהו לא מכיר את המשחק הוא מוזמן לדלג, אבל לטובת שחקנים רבים שאני מכיר שמשחקים אותו אשתדל לפרט.
במשחק הראשון שיחקתי עם שחקן נחמד בשם רוב ושחקן נוסף. התחלתי את המשחק הרגיל שלי שהולך אגרסיבי על צבא. מהר מאד הם נשארו מאחור, הבעיה שלא יכולתי לממש את היתרון. באייג' הראשון לא קיבלתי קלפי תקיפה או אירועים שעוזרים לי. ככה שהייתי על 12 כוח מול 5 ו3. בסוף האייג הראשון לרוב היה את הגנים התלויים, אני ראיתי את הקתדרלה של באך ואת האוניברסיטה שאת שניהם יכולתי לקחת בפעולה ושניהם יכלו לעזור לי. העדפתי את האוניברסיטה כשאני בכוונה משאיר את באך כמלכודת לרוב, כשאני יודע שאת מיכאלאנג'לו הוא בטוח יכול לקחת כי לי ולשחקן השלישי כבר היו מנהיגים אחרים (אני לקחתי את קולומבוס והוא את דה וינצ'י). למה זה מלכודת? כי בכך שישקיע בקומבו הזה הוא יתקשה לסגור את הפער בצבא. אני בדרך כלל אוהב ששחקנים הולכים על הקומבו הזה, כשהם מובילים עליי ב 60+ נקודות ואחרי כמה תורות כבר יכולים לפרוש. בהמשך הגיע נפוליאון שלקחתי והגעתי לצבא חזק מאד, בינתיים רוב הלך על הקומבו והשחקן השלישי בנה אופרה עם ג'ורנזליזם ושייקספיר כששניהם עושים הרבה נקודות. ומה איתי? אני לא מקבל כלום לא אגרסיות ולא מלחמות. ולאלה שתוהים אני לקחתי 3 קלפי צבא כל תור. מה שמצחיק זה שחיים שאל אותי לפני התחרות מה לעשות במצב כזה, אז אמרתי לו שאלה שמתבכיינים כשזה קורה להם בפועל אין להם מספיק פעולות אדומות אחרת זה כמעט אף פעם לא קורה והנה זה קורה לי. למזלי הגיעה לי מלחמה אחת ברגע האחרון וכמה אגרסיות בתורות שלפני וביחד עם מרוץ לחלל וכמה אירועים טובים הצלחתי לנצח בהפרש של כ 13 נקודות, המלחמה הרוויחה לי רק 15 מול רוב בתור האחרון. אגב לקחתי את גנדי מוקדם, ככה שתכננתי לעשות מלחמה, להקריב הכל ולשחק את גנדי, כשליריבים אין מספיק פעולות אדומות להכריז מלחמה עליי. אם מלחמה היתה מגיעה יותר מוקדם המשחק היה נגמר בהפרש עצום.
המשחק תוכנן לחמש שעות ושיקחנו קצת לאט ככה שבקושי היה לי זמן לאכול משהו (לא אכלתי מאז ארחות הבוקר במטוס) וישר רצתי למשחק השני ב 18:00
חיים בינתיים שיחק מול שני מתחילים ניצח בקלות ומהר ועשה חיים.
המשך בחלק 2
ב 27/7 בטיסת לילה לפילדלפיה יצאנו חיים הוכבוים ואנוכי לאליפות העולם 2013 שנערכת כבר 20 שנה. זאת הפעם החמישית שלנו בתחרות.
מידע על התחרות ניתן למצוא באתר התחרות
למי שלא קרא את ההודעות שלי משנים קודמות, מדובר בכינוס של כ1500 שחקנים שבאים מכל רחבי ארצות הברית ואף מכמה מדינות מחוץ לארצות הברית בכדי להשתתף. השנה היו נציגים מ17 מדינו כששיחקתי נגד שחקנים מקובה ומנורבגיה.
למרות השם המפוצץ זוהי לא ממש אליפות רשמית כמו שהייתם מצפים נאמר מתחרות שח או ברידג', אבל כן יש תחרויות והן נערכות באופן רציני מספיק אך לא יותר מדיי.
מלבד תחרויות יש אולם גדול מאד למשחק חופשי וגם ספריית משחקים להשאלה. ישנם שחקנים רבים שבאים רק בשביל המשחקים החופשיים, ולא מעוניינים במשחק תחרותי. זוהי הזדמנות מצויינת להכיר משחקים חדשים ושחקנים חדשים.
בנוסף יש ביום שלישי באופן קבוע כל שנה מכירה פומבית מאד גדולה, שאפשר לקנות שם כל משחק שאינו חדש שתרצו.
יש שם גם הרבה משחקים למכירה אבל פחות מועידות אחרות כמו אסן.
גולת הכותרת היא כמובן התחרויות,
ישנם כ 110 משחקים שנקראים סנטוריונים. כ 80-90 מתוכם אלו הם המשחקים שהיו הפופולריים ביותר בשנה הקודמת, השאר אלו הם משחקים ששוחקו למעלה מ 10 שנים ונכנסו למעמד קבע. כמו כן ישנם עוד כמה עשרות משחקים בסטטוס טרייל. המשחקים נעים ממשחקים אירופאיים למשחקי מלחמה ועד משחקי רכבות, משחקי ספורט ומירוץ מכוניות.
בכל המשחקים האלה ישנה תחרות. במשחקים מרובי משתתפים בדרך כלל יש כמה סיבובים מוקדמים ומשם ניתן לעלות לחצי גמר, כשהמנצחים עולים לגמר. בדרך כלל לא חייבים להשתתף בכל הסיבובים המוקדמים בכדי לעלות לחצי גמר. לדוגמא ניצחון בסיבוב המוקדם הראשון מספיק לעליה לחצי הגמר הרבה פעמים. במשחקים ל2 בדרך כלל יש פשוט שיטת נוקאאוט עד לגמר.
בתחרויות של הסנטוריונים המקומות הראשונים (מספר שיכול לנוע בין 2 ל 6 תלוי במספר המשתתפים בתחרות) מקבלים מגנים. וששת השחקנים הראשונים מקבלים גם נקודות שמצטברות משנה לשנה.
במשחקי הטרייל רק הראשון מקבל מגן, למרות שנקודות מקבלים כולם.
המשחקים מנוהלים על ידי מנהלי תחרויות שהם בעצמם שחקנים שמתנדבים לעשות את זה, זאת תרומה אדירה מצדם שבלעדיה התחרות לא היתה יכולה להתקיים.
במקביל ישנה גם תחרות קבוצות של 4 שחקנים. כל אחד מהשחקנים בוחר משחק אחד, ולפי הצלחת השחקנים במשחק שבחרו יש ניקוד. וכך גם יש קבוצה זוכה בטורניר.
השחקן שזוכה במספר הנקודות הגובה ביותר בכל התחרויות שבהם השתתף זוכה בתואר קונסול, ושנה לאחר מכן נאלץ להופיע בטוגה בחלק מהמשחקים. הועדה מארגנת תחרויות קטנות יותר נוספות במהלך השנה, ומי שצובר בכל השנה, בכל התחרויות את מספר הנקודות הגבוה ביותר מוכתר לקיסר וגם הוא חייב להופיע עם טוגה שנה לאחר מכן.
ה WBC מארגן גם במהלך השנה ו תחרויות של PBEM.
הפעם האחרונה שהשתתפנו בתחרות היתה ב 2010, מאז נכנסו כמה שחקנים חזקים מאד שהגיעו מעולם המגי'ק, מצד אחד הם העלו מאד את הרמה ומצד השני חלקם קצת תחרותיים מדיי ובמיוחד שחקן בשם רנדי שזכה שנתיים ברציפות בתואר הקונסול או הקיסר.
כשבועיים לפני התחרות לא היתה לנו קבוצה כי רפאל ידידינו לא בא, ואלקס החליט שהוא לא משתתף בתחרות הקבוצות כי בפעם שעברה ששיחק הרגיש ששיחקו במיוחד נגדו במשחק הקבוצה שלו בשביל לפגוע לו במשחק הקבוצה. בגלל שהוא סיפר לי את זה פרסמתי פוסט בפייסבוק שמבקש לא להתחשב בקבוצה של שחקן במקרה שאתה "מחוץ למשחק" אלא לשחק בשביל למקסם מיקום ונקודות. קיבלתי הרבה תגובות אוהדות, ונראה לי שזה פתר באיזה רמה את הבעיה.
למזלינו 2 שחקנים מצויינים מפילדלפיה שהכרנו ביורוקווסט 2011 גם חיפשו קבוצה וככה חברנו לקבוצה. כשהקבוצות התפרסמו פנו אליי כמה חברים בפייסבוק ואמרו שיש לנו קבוצה חזקה מאד. משחק הקבוצה שלי היה TTA של חיים אגריקולה ושל ג'ון ובן, שני השחקנים האחרים פורטו ריקו ודומיניון. האמת שכולם חוץ ממני רצו את אגריקולה בתור משחק הקבוצה, אבל חיים התעקש. בן הגיע לדירוג 37 באיזיטרופיק של דומיניון לפני שהוא נסגר, כלומר הוא תותח על שם. וג'ון שחקן מצויין. האמת היא שחיים, ג'ון ובן הם לדעתי בין עשרת השחקנים הטובים בעולם באגריקולה. אבל כל שחקן חייב לבחור משחק קבוצה שונה.
אנחנו בקשר טוב עם הרבה שחקנים מהתחרות כך שמבחינתנו לבוא לתחרות זה גם מפגש עם חברים ותיקים/חדשים מעבר למשחקים.
קצת על לוגיסטיקה, מכיוון ששנינו אוכלים כשר אירגנו קייטרינג מקומי לארגן לנו אוכל כמה פעמים בשבוע ששמרנו במקרר, זה פתרון הרבה יותר טוב ממה שעשינו בשנים קודמות.
התחרות מתחילה בעקרון ביום שלישי בערב ב 18:00 אבל כבר שנים רבות שיש תחרויות שמתחילות לפנוי ונקראות פריקון למשחקים יעודיים. דבר חדש שהתחיל השנה זה שחלק מהתחרויות שהם לא פריקון ממש התחילו ביום שני ככה שיש הרבה יותר זמן לשחק.
נחתנו בפילדלפיה ב 5:15 והגענו למלון ב8:00 בערך למזלנו היתה סוויטה פנויה שמייד לקחנו במחיר של $179 ללילה מה שנתן למעשה חדר לי וחדר לחיים והיה ממש נוח. הבעיה היתה שאשת הקייטרינג לא הגיעה עדיין. לאחר מנוחה קצרה הלכנו לפריקון שבשבילו יצאנו במוצש הרי הוא Through The Ages. אחד המשחקים המדורגים הכי גבוה בגיק והמשחק האהוב עליי. אני וחיים משחקים בטורנירים שבאתר שמאפשר לשחק את המשחק בתורות. אנחנו מעדיפים משחקים כאלה כי אין לנו בדרך כלל זמן פנוי רצוף לשבת אל מול המחשב. השנה בעקבות ההצלחות שלנו ב 2010 וביורוקווסט 2011 החזיקו מאיתנו כשחקנים חזקים מאד. כמו כן בגלל שאני משחק בבבית אחד או שניים בדרך כלל בטורניר אונליין, אז ידעו שאני שחקן חזק ב TTA. אבל יש שם עוד כמה שחקנים חזקים. רנדי שהזכרתי אותו למעלה זכה שנתיים רצוף, ג'ייסון ליי שחקן מצויין גם זכה פעמיים בעבר. ועוד כמה שחקנים טובים. מצד שני יש שם גם לא מעט ששיחקו רק מספר פעמים בודד ולא מבינים מספיק את המשחק כמו שאזכיר בהמשך.
בטורניר השתתפו השנה למעלה מ 80 איש אני חושב. יש 3 סיבובים מוקדמים של משחקים לשלושה. כשבפועל שתי נצחונות יספיקו ואולי עוד כמה עם נצחון ושני. חיים ואני קיווינו לנצח את 2 המוקדמות ביום ראשון. אם ננצח נהיה פנויים ביום שני עד הערב, ולא נצטרך לשחק את הסיבוב השלישי. כך נוכל לשחק משחקים אחרים באותו הזמן.
אני אפרט מה קרה במשחקים בטורניר הזה בפירוט רב ככל שאזכור, אם מישהו לא מכיר את המשחק הוא מוזמן לדלג, אבל לטובת שחקנים רבים שאני מכיר שמשחקים אותו אשתדל לפרט.
במשחק הראשון שיחקתי עם שחקן נחמד בשם רוב ושחקן נוסף. התחלתי את המשחק הרגיל שלי שהולך אגרסיבי על צבא. מהר מאד הם נשארו מאחור, הבעיה שלא יכולתי לממש את היתרון. באייג' הראשון לא קיבלתי קלפי תקיפה או אירועים שעוזרים לי. ככה שהייתי על 12 כוח מול 5 ו3. בסוף האייג הראשון לרוב היה את הגנים התלויים, אני ראיתי את הקתדרלה של באך ואת האוניברסיטה שאת שניהם יכולתי לקחת בפעולה ושניהם יכלו לעזור לי. העדפתי את האוניברסיטה כשאני בכוונה משאיר את באך כמלכודת לרוב, כשאני יודע שאת מיכאלאנג'לו הוא בטוח יכול לקחת כי לי ולשחקן השלישי כבר היו מנהיגים אחרים (אני לקחתי את קולומבוס והוא את דה וינצ'י). למה זה מלכודת? כי בכך שישקיע בקומבו הזה הוא יתקשה לסגור את הפער בצבא. אני בדרך כלל אוהב ששחקנים הולכים על הקומבו הזה, כשהם מובילים עליי ב 60+ נקודות ואחרי כמה תורות כבר יכולים לפרוש. בהמשך הגיע נפוליאון שלקחתי והגעתי לצבא חזק מאד, בינתיים רוב הלך על הקומבו והשחקן השלישי בנה אופרה עם ג'ורנזליזם ושייקספיר כששניהם עושים הרבה נקודות. ומה איתי? אני לא מקבל כלום לא אגרסיות ולא מלחמות. ולאלה שתוהים אני לקחתי 3 קלפי צבא כל תור. מה שמצחיק זה שחיים שאל אותי לפני התחרות מה לעשות במצב כזה, אז אמרתי לו שאלה שמתבכיינים כשזה קורה להם בפועל אין להם מספיק פעולות אדומות אחרת זה כמעט אף פעם לא קורה והנה זה קורה לי. למזלי הגיעה לי מלחמה אחת ברגע האחרון וכמה אגרסיות בתורות שלפני וביחד עם מרוץ לחלל וכמה אירועים טובים הצלחתי לנצח בהפרש של כ 13 נקודות, המלחמה הרוויחה לי רק 15 מול רוב בתור האחרון. אגב לקחתי את גנדי מוקדם, ככה שתכננתי לעשות מלחמה, להקריב הכל ולשחק את גנדי, כשליריבים אין מספיק פעולות אדומות להכריז מלחמה עליי. אם מלחמה היתה מגיעה יותר מוקדם המשחק היה נגמר בהפרש עצום.
המשחק תוכנן לחמש שעות ושיקחנו קצת לאט ככה שבקושי היה לי זמן לאכול משהו (לא אכלתי מאז ארחות הבוקר במטוס) וישר רצתי למשחק השני ב 18:00
חיים בינתיים שיחק מול שני מתחילים ניצח בקלות ומהר ועשה חיים.
המשך בחלק 2
