אליפות הארץ בדניס הישרדות!
בשנה שעברה בדניס הישרדות היו לי 2 אליפיות: 1.אליפות המכון. 2.אליפות הארץ. אוקיי נתחיל לפי הסדר: 1.אליפות המכון אז ככה האליפות התקיימה ביום שבת בבוקר, כזכור לי הייתי חולה, והגעתי לאליפות באיחור קצת אז נכנסתי והגיעו הקרבות שלי, ונלחמתי מול שתי ילדים הייתי במשקל לא כל כך גבוה אז לא היו כל כך חזקים נגדי. מול הילד הראשון נלחמתי וניצחתי אותו בעזרת בעיטות לפנים שלו. מול הילד השני ניצחתי אותו בעזרת הפלות ג´ודו פלוס סימון של מכה בהפלות, וגם ריתוק לסוף. את אליפות המכון אני זוכר קצת מטושטש. אבל אני זוכר את אליפות המכון של לפני שנתיים, הייתי מאוד שמן, והלכתי מול משקלים ממש גבוהים, והיו נגדי אנשים בגובה כפליים ממני, אני הייתי בן 13 וחצי משהו כזה והם היו בני 16 אבל גדולים בגדול ובמשקל, ואני הייתי נמוך וקטן. אבל בכל זאת הלכתי לאליפות, למרות שידעתי שיהיו נגדי גדולים ושזה לא יהיה קל, אז הלכתי ופתאום כאשר הגעתי ראיתי שיש איתי במשקל 5 אנשים: אחד מעולה בבעיטות, רון הסיני, אחד שאני לא מכיר(אני חושב רוסי), אחד אמריקאי. אז ככה בהתחלה נלחמתי מול הזה שאני לא מכיר(אני חושב שהוא רוסי), אז בקיצר קצת פחדתי ממנו, כי הוא היה כפליים ממני בגובה, ונראה קצת מפחיד. השופט אמר אג´ימה(ביפנית-להילחם, להתחיל), והוא נתן לי בעיטה צידית לבטן חזקה, והיא קצת הכאיבה לי, היא יותר הפריעה לי פסיכולוגית כי הוא תקף ישר ומהר, אבל אז התרחקתי קצת וקפצתי עליו בבעיטות לרגליים ואגרופים. ואז היה מצב שבו עצרתי כדי לחשוב, ואז כאשר חשבתי(החשיבה הייתה למשך שנייה) תקפתי אותו בבעיטה לאו קיק חזקה לרגל שהורידה אותו ואז נתתי לו בעיטת סיבוב לפנים וניצחתי. וכל זה שהייתי שמן וקטנצ´יק. קרב שני היה מול אחד שגם גדול ממני פי 2 אבל הכרתי אותו מהאימונים וידעתי שהוא מה זה חזק. אז מה זה חששתי ממנו, וזה מה ששבר אותי בקרב. ישר בתחילת הקרב בגלל שאני נמוך והוא גבוה הוא התחיל בסידרת מכות לפנים אך חסמתי, אבל פחדתי ממנו נורא אז היה מצב שמלא פעמים התכופפתי עם הראש כי פחדתי והוא פגע לי בפנים וזה נתן לו הרבה נקודות. בסוף הוא עשה כאלה שטויות למשל ניסה לעשות פעמיים בעיטות מעגל אך זה בכלל לא הגיע אלי, וזה סתם ביזבז לו את הכוח ואני לא ניצלתי זאת. בהמשך הקרב איתו המשכתי להוריד את הראש ושוב הוא פגע לי בפנים. והוא ניצח אותי בנקודות. אז מה אתם חושבים איך לא מורידים את הראש מבעיטות של מישהו חזק ומיומן בבעיטות? זה מפחיד לא? כלומר לחטוף בעיטה לראש, אז מורידים את הראש. אז מה עושים נגד הורדת הראש? בינתיים היה את הקרבה של הלוחם הסיני מול האמריקאי, והסיני פשוט כיסח את האמריקאי בבעיטות לפנים. ואז הגיע קרב המאה הסיני מול הזה שהפסדתי לו, הקרב היה צמוד ויצא ביניהם תיקו. ושניהם קיבלו זהב ואני(השמן הקטן) קיבלתי כסף. אליפות הארץ אז ככה אליפות הארץ של שנה שעברה הייתה בבאר שבע, משום מה לא הייתה השנה אליפות ארץ, וגם לא אליפות המכון. אז ככה התאמנתי כל כך הרבה לפני האליפות, התחזקתי, התאמנתי קצת עם אח שלי, מלא על השק איגרוף, באתי ארבע פעמים לדניס בשבוע, והתחזקתי ממש. אח שלי היה בצבא שבוע לפני האליפות והוא דיבר איתי שאני אהיה גבר, ושאני לא אפחד, שהכל בראש, ויש לי את הכוח, שאני לא אדאג כי אני יכול לעשות זאת קשה באימונים-קל בקרב. והוא ממש עזר לי. ופתאום שיחררו את אח שלי יום לפני האליפות. האליפות התקיימה ביום שבת בבוקר בבאר שבע, נסענו מהרצליה לבאר שבע בבוקר. התעוררתי בשעה 6 בבוקר, ועשיתי חימום ומתיחות עם אח שלי, והוא דיבר איתי קצת. נסענו לתחרות כל המשפחה(אני,אמא,אבא,אסף,יניב), בדרך שמענו מוזיקה והיה מאוד כייף ואכלתי קצת לפני התחרות שיהיה לי כוח. הגענו למקום והלב שלי פעם פעימות מהירות מהתרגשות. נכנסו לתוך האולם וזה היה אולם ענקי ומלא מתחרים היו בו. בהתחלה כל התלמידים עשו חימום באולם ואני עשיתי חימום וכל כך התרגשתי שהלכתי מלא פעמים לשירותים לפני הקרבות. אוקיי אני התחרתי על משקל די נמוך, והיו לפחות 14 מתחרים במשקל הזה. היה לי חבר שחשש להילחם נגדי במשקל שלו שהוא היה מעלי ופתאום התפלאתי שאני פחות ממנו והוא שמח. אוקיי אז ישבתי במשקל שלי ועוד לא התחילו הקרבות. הילדים שישבו איתי באותו משקל התחילו לתחקר אותי. אני לא הכרתי אף אחד מהמשקל שלי כי כולם היו ממכונים אחרים כמו חולון,אילת,באר שבע וכו´... כמה חומות שם התחילו לשאול אותי כל מיני שאלות מוזרות: -האם אני טוב? -כמה זמן אני מתאמן? -אני חזק? כבר קלטתי מה הם רוצים ועניתי בקלילות הממ. אני מתאמן 3וחצי שנים ואני לא יודע איך אני? והם התחילו להתלהב ולומר לי חה חה חה אנחנו 7 שנים ואנחנו עכשיו בחגורה חומה, ראיתי בעיניהם שהיה להם מחשבות אנחנו נכסח אותו. ואני הייתי מה זה חיובי בתחרות, היו לי עיניים לא של רוצח אלא של לוחם, הייתי מאוד שליו, למרות המתחרים שהיו נגדי. כל המשפחה שלי הייתה בקהל ושני האחרים שלי אמרו לי אל תדאג אתה תכסח אותם, ואח שלי אסף אמר לי עידו תיהיה חזק ותראה להם מי אתה! אל תפחד! ואני כל כך התלהבתי מהתמיכה שלהם, ויצאתי לקרבות כלוחם אמיתי. קרב ראשון היה מול אחד שהוא בערך בגובה שלי, ואני ניצחתי אותו בעזרת כמה בעיטות לפנים. קרב שני היה מול אחד שנראה כמו ברזילי כזה , לא משנה, אבל הוא היה חזק מבחינה פיזית. בהתחלה הוא נתן לי כמה אגרופים חזקים, אבל אני הצלחתי להתגבר, והבאתי לו אגרופים ממש ממש חזקים וזה ממש כאב לו. הוא ניסה לעשות לי ג´ודו אך לא הצליח ובסוף בסוף הבאתי לו סידרה של שלושה לאו קיקים. הוא פשוט לא יכל לעמוד ונכנע מיד . קרב שלישי היה מול חומה, הוא ניסה להפחיד את כל המתחרים שלו בכך שהוא עלה לקרב עם עיניים של רוצח, זה היה מה זה מצחיק. פתאום מבן אדם עם עיניים רגילות הוא פתאום שינה את הפרצוף שלו ועשה פני של רוצח, ועשה עם היד בוא בוא הנה, נראה אותך?? זה הצחיק אותי בפנים אך זה כלל לא הפחיד אותי. ואני נלחמתי נגדו וכיסחתי אותו, נתתי לו לאו קיקים ובעיטות לפנים וניצחתי. קרב אחרון היה אני מול אחד שניצח גם את כל מתחריו, התחלנו את הקרב, הוא היה חגורה כחולה(שזה חגורה אחת מתחת לחומה). התחלנו את הקרב והוא התחיל לקפוץ עם בעיטה שטוטית לכיוון שלי ואני פשוט זזתי הצידה והוא פיספס אותי, אבל מה ששיגע אותי זככה זה לא נתן לי אפשרות לתת לו לאו קיקים. אז על ההתחלה נתתי לו בעיטה לפנים וקיבלתי שלוש נקודות. אחרי זה המשכנו והוא נתן לי בעיטה יפה ישרה לפנים והוא קיבל גם שלוש נקודות,מה שחשוב לציין הבעיטה שהוא נתן לי הייתה בעיטה של סימון היא ממש לא כאבה , אני יכלתי להמשיך אבל עצרו אותי בגלל הניקוד שהוא קיבל על העיטבה, זה מה שלא הכי פייר בקרבות(אני אפרט על זה עוד מעט). החלטתי להוריד אותו בבעיטות לפנים, ונתתי לו בעיטת סיבוב פיצוץ לפנים והוא ממש היה מאולף, ועצרו את הקרב ובדקו אותו, והוא שכב על הרצפה. אני בינתיים ישבתי עם הגב כלפיו כי זה מה שנהוג אם אתה פוצע את היריב שלך לעשות, כאיו אתה מבקש סליחה כל כך שפצעת אותו. אחרי זה נתנו לו להמשיך להילחם והוא נילחם נגדי והצליח להביא לי שוב בעיטה לפנים, והוא קיבל שוב נקודות והיה תיקו בינינו, ואז אני החלטתי לסיים את הקרב ונתתי לו בעיטה פיצוץ ממש לפנים וניצחתי והוא נפל מהבעיטה. וזהו, כן קיבלתי מדליה זהב והייתי כל כך גאה בעצמי, חשוב לציין שנתתי כבוד לכל מתחרי, בסוף הקרב לחצנו ידיים ועשינו קידה אחד לשני. לקחו אותי לעמדת חלוקת המדליות, ועמדתי על כזה מקום שרשום בו מקום ראשון שני שלישי. ואני עמדתי על המקום הראשון וקיבלתי את המדלייה. הייתי כל כך גאה בעצמי, סוף סוף לראשונה גם לפני הקרבות וגם אחרי הקרבות האמנתי בעצמי שאני יכול, ושאני אהיה חזק, ואני אצליח ושאני לא אפחד. לסיכום כמה שאלות שצצות לי מהקרבות: -אני טוב מאוד בלאו קיקים, ויצא לי לקבל בלוקים מהלאו קיקים, כלומר היריב הרים את הרגל ועצר בעזרת בלוק, כלומר חטיפת מכה עצם בעצם. בקרבות היו מגינים אז זה לא כאב הבלוקים, אבל מה עושים כאשר נלחמים ללא מגינים, יצא לי לפגוש את העצם שלי עם עצםן שלי מישהו אחר בקרבות ללא מגינים וזה לא כל כך נעים, רציתי לדעת האם אפשר לחזק את העצמות שברגליים שיהיו חסינות כלפי כאב עצם בעצם?? אילו תרגילים מחזקים את העצמות??
בשנה שעברה בדניס הישרדות היו לי 2 אליפיות: 1.אליפות המכון. 2.אליפות הארץ. אוקיי נתחיל לפי הסדר: 1.אליפות המכון אז ככה האליפות התקיימה ביום שבת בבוקר, כזכור לי הייתי חולה, והגעתי לאליפות באיחור קצת אז נכנסתי והגיעו הקרבות שלי, ונלחמתי מול שתי ילדים הייתי במשקל לא כל כך גבוה אז לא היו כל כך חזקים נגדי. מול הילד הראשון נלחמתי וניצחתי אותו בעזרת בעיטות לפנים שלו. מול הילד השני ניצחתי אותו בעזרת הפלות ג´ודו פלוס סימון של מכה בהפלות, וגם ריתוק לסוף. את אליפות המכון אני זוכר קצת מטושטש. אבל אני זוכר את אליפות המכון של לפני שנתיים, הייתי מאוד שמן, והלכתי מול משקלים ממש גבוהים, והיו נגדי אנשים בגובה כפליים ממני, אני הייתי בן 13 וחצי משהו כזה והם היו בני 16 אבל גדולים בגדול ובמשקל, ואני הייתי נמוך וקטן. אבל בכל זאת הלכתי לאליפות, למרות שידעתי שיהיו נגדי גדולים ושזה לא יהיה קל, אז הלכתי ופתאום כאשר הגעתי ראיתי שיש איתי במשקל 5 אנשים: אחד מעולה בבעיטות, רון הסיני, אחד שאני לא מכיר(אני חושב רוסי), אחד אמריקאי. אז ככה בהתחלה נלחמתי מול הזה שאני לא מכיר(אני חושב שהוא רוסי), אז בקיצר קצת פחדתי ממנו, כי הוא היה כפליים ממני בגובה, ונראה קצת מפחיד. השופט אמר אג´ימה(ביפנית-להילחם, להתחיל), והוא נתן לי בעיטה צידית לבטן חזקה, והיא קצת הכאיבה לי, היא יותר הפריעה לי פסיכולוגית כי הוא תקף ישר ומהר, אבל אז התרחקתי קצת וקפצתי עליו בבעיטות לרגליים ואגרופים. ואז היה מצב שבו עצרתי כדי לחשוב, ואז כאשר חשבתי(החשיבה הייתה למשך שנייה) תקפתי אותו בבעיטה לאו קיק חזקה לרגל שהורידה אותו ואז נתתי לו בעיטת סיבוב לפנים וניצחתי. וכל זה שהייתי שמן וקטנצ´יק. קרב שני היה מול אחד שגם גדול ממני פי 2 אבל הכרתי אותו מהאימונים וידעתי שהוא מה זה חזק. אז מה זה חששתי ממנו, וזה מה ששבר אותי בקרב. ישר בתחילת הקרב בגלל שאני נמוך והוא גבוה הוא התחיל בסידרת מכות לפנים אך חסמתי, אבל פחדתי ממנו נורא אז היה מצב שמלא פעמים התכופפתי עם הראש כי פחדתי והוא פגע לי בפנים וזה נתן לו הרבה נקודות. בסוף הוא עשה כאלה שטויות למשל ניסה לעשות פעמיים בעיטות מעגל אך זה בכלל לא הגיע אלי, וזה סתם ביזבז לו את הכוח ואני לא ניצלתי זאת. בהמשך הקרב איתו המשכתי להוריד את הראש ושוב הוא פגע לי בפנים. והוא ניצח אותי בנקודות. אז מה אתם חושבים איך לא מורידים את הראש מבעיטות של מישהו חזק ומיומן בבעיטות? זה מפחיד לא? כלומר לחטוף בעיטה לראש, אז מורידים את הראש. אז מה עושים נגד הורדת הראש? בינתיים היה את הקרבה של הלוחם הסיני מול האמריקאי, והסיני פשוט כיסח את האמריקאי בבעיטות לפנים. ואז הגיע קרב המאה הסיני מול הזה שהפסדתי לו, הקרב היה צמוד ויצא ביניהם תיקו. ושניהם קיבלו זהב ואני(השמן הקטן) קיבלתי כסף. אליפות הארץ אז ככה אליפות הארץ של שנה שעברה הייתה בבאר שבע, משום מה לא הייתה השנה אליפות ארץ, וגם לא אליפות המכון. אז ככה התאמנתי כל כך הרבה לפני האליפות, התחזקתי, התאמנתי קצת עם אח שלי, מלא על השק איגרוף, באתי ארבע פעמים לדניס בשבוע, והתחזקתי ממש. אח שלי היה בצבא שבוע לפני האליפות והוא דיבר איתי שאני אהיה גבר, ושאני לא אפחד, שהכל בראש, ויש לי את הכוח, שאני לא אדאג כי אני יכול לעשות זאת קשה באימונים-קל בקרב. והוא ממש עזר לי. ופתאום שיחררו את אח שלי יום לפני האליפות. האליפות התקיימה ביום שבת בבוקר בבאר שבע, נסענו מהרצליה לבאר שבע בבוקר. התעוררתי בשעה 6 בבוקר, ועשיתי חימום ומתיחות עם אח שלי, והוא דיבר איתי קצת. נסענו לתחרות כל המשפחה(אני,אמא,אבא,אסף,יניב), בדרך שמענו מוזיקה והיה מאוד כייף ואכלתי קצת לפני התחרות שיהיה לי כוח. הגענו למקום והלב שלי פעם פעימות מהירות מהתרגשות. נכנסו לתוך האולם וזה היה אולם ענקי ומלא מתחרים היו בו. בהתחלה כל התלמידים עשו חימום באולם ואני עשיתי חימום וכל כך התרגשתי שהלכתי מלא פעמים לשירותים לפני הקרבות. אוקיי אני התחרתי על משקל די נמוך, והיו לפחות 14 מתחרים במשקל הזה. היה לי חבר שחשש להילחם נגדי במשקל שלו שהוא היה מעלי ופתאום התפלאתי שאני פחות ממנו והוא שמח. אוקיי אז ישבתי במשקל שלי ועוד לא התחילו הקרבות. הילדים שישבו איתי באותו משקל התחילו לתחקר אותי. אני לא הכרתי אף אחד מהמשקל שלי כי כולם היו ממכונים אחרים כמו חולון,אילת,באר שבע וכו´... כמה חומות שם התחילו לשאול אותי כל מיני שאלות מוזרות: -האם אני טוב? -כמה זמן אני מתאמן? -אני חזק? כבר קלטתי מה הם רוצים ועניתי בקלילות הממ. אני מתאמן 3וחצי שנים ואני לא יודע איך אני? והם התחילו להתלהב ולומר לי חה חה חה אנחנו 7 שנים ואנחנו עכשיו בחגורה חומה, ראיתי בעיניהם שהיה להם מחשבות אנחנו נכסח אותו. ואני הייתי מה זה חיובי בתחרות, היו לי עיניים לא של רוצח אלא של לוחם, הייתי מאוד שליו, למרות המתחרים שהיו נגדי. כל המשפחה שלי הייתה בקהל ושני האחרים שלי אמרו לי אל תדאג אתה תכסח אותם, ואח שלי אסף אמר לי עידו תיהיה חזק ותראה להם מי אתה! אל תפחד! ואני כל כך התלהבתי מהתמיכה שלהם, ויצאתי לקרבות כלוחם אמיתי. קרב ראשון היה מול אחד שהוא בערך בגובה שלי, ואני ניצחתי אותו בעזרת כמה בעיטות לפנים. קרב שני היה מול אחד שנראה כמו ברזילי כזה , לא משנה, אבל הוא היה חזק מבחינה פיזית. בהתחלה הוא נתן לי כמה אגרופים חזקים, אבל אני הצלחתי להתגבר, והבאתי לו אגרופים ממש ממש חזקים וזה ממש כאב לו. הוא ניסה לעשות לי ג´ודו אך לא הצליח ובסוף בסוף הבאתי לו סידרה של שלושה לאו קיקים. הוא פשוט לא יכל לעמוד ונכנע מיד . קרב שלישי היה מול חומה, הוא ניסה להפחיד את כל המתחרים שלו בכך שהוא עלה לקרב עם עיניים של רוצח, זה היה מה זה מצחיק. פתאום מבן אדם עם עיניים רגילות הוא פתאום שינה את הפרצוף שלו ועשה פני של רוצח, ועשה עם היד בוא בוא הנה, נראה אותך?? זה הצחיק אותי בפנים אך זה כלל לא הפחיד אותי. ואני נלחמתי נגדו וכיסחתי אותו, נתתי לו לאו קיקים ובעיטות לפנים וניצחתי. קרב אחרון היה אני מול אחד שניצח גם את כל מתחריו, התחלנו את הקרב, הוא היה חגורה כחולה(שזה חגורה אחת מתחת לחומה). התחלנו את הקרב והוא התחיל לקפוץ עם בעיטה שטוטית לכיוון שלי ואני פשוט זזתי הצידה והוא פיספס אותי, אבל מה ששיגע אותי זככה זה לא נתן לי אפשרות לתת לו לאו קיקים. אז על ההתחלה נתתי לו בעיטה לפנים וקיבלתי שלוש נקודות. אחרי זה המשכנו והוא נתן לי בעיטה יפה ישרה לפנים והוא קיבל גם שלוש נקודות,מה שחשוב לציין הבעיטה שהוא נתן לי הייתה בעיטה של סימון היא ממש לא כאבה , אני יכלתי להמשיך אבל עצרו אותי בגלל הניקוד שהוא קיבל על העיטבה, זה מה שלא הכי פייר בקרבות(אני אפרט על זה עוד מעט). החלטתי להוריד אותו בבעיטות לפנים, ונתתי לו בעיטת סיבוב פיצוץ לפנים והוא ממש היה מאולף, ועצרו את הקרב ובדקו אותו, והוא שכב על הרצפה. אני בינתיים ישבתי עם הגב כלפיו כי זה מה שנהוג אם אתה פוצע את היריב שלך לעשות, כאיו אתה מבקש סליחה כל כך שפצעת אותו. אחרי זה נתנו לו להמשיך להילחם והוא נילחם נגדי והצליח להביא לי שוב בעיטה לפנים, והוא קיבל שוב נקודות והיה תיקו בינינו, ואז אני החלטתי לסיים את הקרב ונתתי לו בעיטה פיצוץ ממש לפנים וניצחתי והוא נפל מהבעיטה. וזהו, כן קיבלתי מדליה זהב והייתי כל כך גאה בעצמי, חשוב לציין שנתתי כבוד לכל מתחרי, בסוף הקרב לחצנו ידיים ועשינו קידה אחד לשני. לקחו אותי לעמדת חלוקת המדליות, ועמדתי על כזה מקום שרשום בו מקום ראשון שני שלישי. ואני עמדתי על המקום הראשון וקיבלתי את המדלייה. הייתי כל כך גאה בעצמי, סוף סוף לראשונה גם לפני הקרבות וגם אחרי הקרבות האמנתי בעצמי שאני יכול, ושאני אהיה חזק, ואני אצליח ושאני לא אפחד. לסיכום כמה שאלות שצצות לי מהקרבות: -אני טוב מאוד בלאו קיקים, ויצא לי לקבל בלוקים מהלאו קיקים, כלומר היריב הרים את הרגל ועצר בעזרת בלוק, כלומר חטיפת מכה עצם בעצם. בקרבות היו מגינים אז זה לא כאב הבלוקים, אבל מה עושים כאשר נלחמים ללא מגינים, יצא לי לפגוש את העצם שלי עם עצםן שלי מישהו אחר בקרבות ללא מגינים וזה לא כל כך נעים, רציתי לדעת האם אפשר לחזק את העצמות שברגליים שיהיו חסינות כלפי כאב עצם בעצם?? אילו תרגילים מחזקים את העצמות??
