אלימות

אלימות ../images/Emo122.gif

היי שמי אורית אני פרודה בת 29 ואמא ל 2 בנות מקסימות. החיים עבורי זה סרט -התחלה אמצע וסוף שאינו ידוע. חלק מכם יגיד שאני נאיבית , חלק יגיד לא נורמאלית, חלק יגיד טיפשה אבל זו אני וזה סיפורי. התחתנתי לפני 10 שנים ,כמו הרוב מאהבה. צפיות לא היו לי ובקשות ... לא מוכרת לי המילה הזו. בעלי היה בעל קנאי מאוד ... לדוגמה: הייתי חוזרת אחרי השעה 20:00 הוא היה כועס כאילו הייתי עם גבר בפגישה ..... רוצה ללכת לבד לנשום אויר (לים בשעת צוהוריים -חד פעמי ) לא מרשה היה משאיר את הילדה בבית ורץ אחרי ברחוב . אבל לפני הכל לא נישכח שהייתי בהריון הוא בגד בי, והידיים שלו לא ידעו גבול בשעת כעס. בשעת מריבות במהלך 10 שנות נישואי הוא הטיח את ראשי בקיר(הרופא לא האמין ללוקש שמכרתי לו) הוא שבר עליי שמשה של חדר שינה, העיף עליי חפצים מהשולחן כאשר הילדה בידיי, שבר כ 10 טלפונים של בזק , וכל פעם מחדש אני ישתנה אני מבטיח..... אחרי 4 שנות נישואים הגעתי לנעמ"ת ..... קבוצה של נשים מוכות. נסעתי באותה תקופה לאמא שלי לחו"ל היה לנו אירוע וכשחזרתי האהבה הייתה בשמיים חודש וחצי בלי לראות אחד את השני חבל על הזמן לאחר שלושה ימים הייתה לנו מריבה הוא נתן לי מכות כמו שנותנים לגבר כפות בפנים ,באותו רגע רציתי לצאת ולצלצל למישטרה אבל הוא חסם את הדלת שבר את הטלפון ואמר לי רק בבוקר את תצאי מכאן. ישבתי כל הלילה ליד הדלת והוא נירדם בריצפה ליד הדלת. בבוקר הוא קם הלך למיטה ואני ברחתי עם שתיי הבנות לטלפון ציבורי צילצלתי 100 הזמנתי ניידת ..... המשטרה הגיעה , הוא הוכנס למעצר (איום על חיי) קיבל 15 יום הרחקה מהבית בטווח של קילומטר וחצי ערבון של 1500 ש"ח ושחרור ע"י צד ג´. פחדתי פחד מוות להיות בבית באותו יום למרות שבמישטרה הובטח לי שהוא לא חוזר. ובכן לקצר חיים של 10 שנים אז.... חזרנו אחד לשני לאחר תקופה ושוב החלה האלימות וחשש לחיי העבירו אותי למקלט לנשים מוכות .... הייתי שם 4 חודש .... היום לאחר נסיונות רבים של לחזור ופרידות אני רוצה לשאול אותכם שאלה.. אך לפני הסבר -אני כרגע חיה לבד אנחנו בהליכים לגירושים. אני חשדנית,בררנית,ויכול להיות שגם אם יעמוד מולי משהוא טוב וכדאי אני יתן לו ללכת כי מבחינתי אני לא נלחמת עבור אף אחד אזזזזזז איך למען השם אפשר לסמוך על גבר ולהתחיל פרק ב´?
 
אורית

הרי ברור לך אני מקווה שבמה שעברת יש לך גם חלק שנתת לו להכות אותך 10 שנים איני אומרת את זה ממקום של ביקורת אלה ממקום שבו עלייך להבין שאת אשמה בזה שעם המכה הראשונה לא קמת והלכת אבל את הנעשה אין להשיב ואני בטוחה שנשארת כי זה מה שידעת אבל היום את כבר מבינה שזה לא צריך להיות כך. עכשיו הזמן לקום על הרגליים ולטפל בעצמך להבין איך נתת לעצמך להגיע למקום הזה ולרפא את עצמך בתהליך שבודאי יהיה מכאיב אבל שווה. רק אחר כך תוכלי להתחיל לחשוב על גבר אחר בחייך ועם יד על הלב אני אומרת לך אפשר לסמוך על גבר יש גברים נפלאים רק השלב הראשון הוא להגיע למצב בו תוכלי לסמוך על עצמך ששיקמת את עצמך ומגיע לך טוב שאת שווה והרשי לי לברכך בברוכה הבאה ל
שלנו
 
../images/Emo23.gif תודה על התגובה

מודה על התגובה מודעות עצמית היא בהחלט הדרך המשך יום נעים ונפלא אורית
 
קורל הרוכה הבאה ל ../images/Emo82.gifנו ../images/Emo45.gif

כן צריך לסמוך וקודם כל על עצמך יפה עשית שיצאת מהמקום הלא נכון שהיית בו אומרים פעם מכה תמיד מכה כך שמקווה אני בשבילך שלא תנסי לשוב אליו.. צריך המון כח כדי לצאת ממערכת כזאת שבה מעורבים ילדים ואפילו כשלא, כל הכבוד לך וזה מראה על החוזק שבך, תמשיכי להאמין בטוב והוא יבוא, לגביי הגברים תמיד יהיו כמונו בחלקם טובים ובחלקם פחות כך זה במציאות אבל לאט לאט ובזהירות הכל אפשרי. רק טוב מזל
 

Lonely In Blue

New member
ברוכה הבאה קורל ../images/Emo39.gif

אני מניח שאם היו ניסיונות רבים של לחזור ופרידות, זה כלל גם טיפול נפשי עבורו. באופן כללי אני מצטרף לניצת, שאת צריכה קודם להעביר את עצמך תהליך של למידה עצמית, אולי עם עזרה מבחוץ, כדי להבין איך זה קרה לך. זאת תהיה הדרך הטובה ביותר לדעת אם אפשר, במי אפשר ומתי אפשר לסמוך על מישהו. לדעתי, כוון החשיבה שלך היום מוטעה, ויכול להביא לכך שהסיפור יחזור על עצמו, כי אם את מעונינת במישהו שאפשר לסמוך עליו, את צריכה להיות מוכנה להלחם עליו. אבל זו רק דעתי. ברוכה הבאה
 

*יערית

New member
קורל,ברוכה הבאה../images/Emo140.gif

קשה לקרוא את הסיפור שלך ומאידך מעודד לקרוא שמצאת את הכוחות בכדי לצאת משם ולרצות לשקם את חייך וחיי ילדייך מחיי הסבל שעברתם. נותר לי שוב לחזק את דיברי חברי לפורום שאמרו שתחילה עלייך להתחזק..לעבור שיקום מקיף יותר בכדי לו למצוא את עצמך חוזרת על טעות חייך בשנית.. ממליצה על בניית חיים מחודשת תוך דגש על ביטחון,אמון חיים שלאחר האלימות,איך לומר לא בחיים! ואחרי שתקבלי כוחות וביטחון שאת אכן מסוגלת לבטוח באנשים שוב שאכן ישנם גברים נפלאים סביבנו..וכמובן לדעת מה טוב לך ומה לא אז יש מקום לחפש את פרק ב´ של חייך.. נשאר לי לאחל לך שלעולם לא תסבלי יותר ואלוהים למעלה כבר ישלם לאפס שכמותו! }{בהצלחה
 

angel151

New member
לדעתי וסליחה שאינכם מבינים אותה

חברה יקרה קודם כל אינך אשמה בכלום!!! בכלום !! שמעת בכלום!! ומקווה אני שאת רואה את אשר אני רשמתי!! בשעה זו שכמעט 24:00 אמרתי אני חייבת חייבת לרשום תגובה . אני מזדהה איתך מאחר ואני לצערי ידעתי אלימות מילולית אדם שדיכא אותי עד רפש 13 שנה! עזבי עכשיו גבר ... אין מקום בחיים שלך עכשיו לגבר חדש עליך לעבוד על עצמך לשקם את חייך ואישיותך כאדם זה לא דבר של אוקוס פוקוס ואת עוד תעברי תהליכים נפשיים אני בטוחה בכך. אין זה הזמן לפרק ב´ בכלל בחיים שלך.. קודם כל את וילדך זקוקים לך.. אנני בטוחה אפילו אם יש בך כוחות נפשיים היום גם לגידול הילדים מאחר והנזק שנעשה מאלימות הוא כל כך רב .. מתוקה יש ויש בהחלט גברים שרצונם בחברות אמיתית אך שימי לב את שבירה למדי כרגע .. לא תוכלי להבחין בין טוב לאחד שרוצה לנצל אישה פגועה.. לצערי חויתי זאת על בשרי. את תיראי שבמשך הזמן וזה יקח זמן.. תוכלי לסנן ולבחון היטב ולקחת את הפרח הטוב ביותר עבורך כי קוצים יש הרבה והרבה!!! תצברי נסיון וזה יחזק אותך. בנתיים תעבדי על הדברים החיוניים עכשיו . ביי ענת המלאכית אשמח לעזור כל הזמן
 

michaly43

New member
אלימות מילולית/נפשית איך שתיקראי לה

כמוה כאלימות פיזית- רק קשה להוכחה. כן היא אשמה, אני אשמה ואת אשמה על שלא קמנו מוקדם יותר ועזבנו!!!!! תמיד יש סיבות, נסיבות ותירוצים, אבל עצם היותנו שם, נתנו לגיטימציה להתעללות שלהם כלפינו.... וכל הכבוד שלקורל היה את הכוח לומר- עד לפה! וחלק ב? קורל עם את פנוייה ריגשית-אחלה אם את רק מחפשת דמות לתמיכה - זה לא הזמן...עד שתקומי ותהיי חזקה על הרגליים, מעמדה שכזו שתביני איך בכלל לא הלכת מהמכה הראשונה.... כל הכבוד, תמשיכי הלאה
 
כל כך מסכימה איתך מיכאלה

כן כן גם אני אשמה שלא קמתי קודם שנתתי יד לאלימות מילולית התעללות נפשית כלפי לוקחת על עצמי את מלוא האחריות ומהמקום הזה שהייתי בו מתבוננת בעצמי וגאה בדרך שעשיתי עד הלום רק מהמקום שבו אנו מבינים שגם אנחנו אשמים שלמטבע יש שני צדדים אפשר להשתנות אפשר לעלות מעלה מעלה |ניצת ברגע של חשיפה|
 

*יערית

New member
משום מה...

קטלת אותנו וכתבת למעשה בדיוק מה שכתבנו! אכן הבנתי אותה..אכן היא לא אשמה.... וכל יתר הדברים כבר נכתבו. יום טוב מלאכית
 

michaly43

New member
יערית-קטלתי בעיקר את עצמי

ואת כל אלה שיושבות ובוכות על מר גורלן שמקבלות מכות (פיזיות/נפשיות) ועדיין חוזרות לקבל אותם.....כי גם אני ישבתי ןבכיתי, ולא עשיתי למען עצמי כלום... כן אני לוקחת על עצמי את האשמה, כי לא הלכתי.... ולא משנה כמה הילדים היו קטנים..... או כמה פחדתי לשבור את המסגרת הקיימת... רק שלא יכולתי יותר-קמתי והלכתי... אני אשמה שלא עשיתי זאת מוקדם יותר והתשובה שלי היא כועסת, בעיקר על עצמי והתגובה היא לאנג´ל????????????
 

*יערית

New member
מיכלי..אני עניתי לאנג´ל../images/Emo13.gif

היא כתבה כולכם טועים! וכתבה בדיוק את אותו מסר שכתבתי וגם אחרים עם תוספות אהדה....אז איפה טעינו? ואת...יש גם משהו בטענה שלך..אבל מכיוון שאני לא היתי שם ומקווה שלעולם לא אהיה שם...זה נושא רגיש ביותר ואני לא מותחת ביקורת...מגלה אמפטית ורצון לשיקום גדול מצד הנפגע.
 

michaly43

New member
כניראה נעישיתי פוזלת-איתך הסליחה

אנג´ל לדבריה סבלה מגיל ילדות מאלימות אני לא באה לשפוט אותה, כי ילדים תמיד תלויים בהורים שלהם בעיקר אני כועסת על עצמי כתוצאה מהשארותי במצב של התעללות נפשית אני בטוחה שהיום המשקעים האלו יפריעו לי בעתיד. לשקם ביטחון וערך עצמי זו עבודה לשנים שיבואו ורק אני אשמה שנתתי לזה לקרות.... תודה על האמפטיה
 

*יערית

New member
מיכלי אין בעיה..../images/Emo13.gif

שמחה שידעת לצאת מזה איכשהו במאוחר מאשר בכלל לא,מקווה שאכן תשתקמי במהרה ורק שתדעי שביטחון וערך עצמי לא חסרים לך מהדברים שעד כה קראתי ממך מעידים על כך שאת בריאה בנפשך!... ושוב הכל ממה שנקרא ולא ממה שרואים יותר לעומק... אילמלא שיתפת אותנו לא הייתי יודעת...כי את כותבת ממקום שלם ובטוח..ממקום של רצון לחיים שלווים{המיקרה עם הילדים)
 

angel151

New member
ליערית החמודה ולמיכלי

כוונתי היתה אחרת, לא ירדתם לסוף דעתי. אז בקצרה: נכון מלא האחריות נופלת עלינו שנתנו לזה להמשיך, ולחיות בחיים כאלה ולא הינו מספיק חזקות לצאת מזה עוד לפני שנים. אני ולא אף אחת לא אשמה שהגיעו למצב כזה של אלימות כפיתרון זאת כוונתי! מקווה שעכשיו הבנתן אותי.
 

*יערית

New member
אנג´ל...

מי שם אצבע מאשימה? זה העיניין שאת טוענת פעם שלישית{גלידה
} שאני האשמתי אותה...ולא עשיתי זאת. לעומת זאת מיכל מאשימה את עצמה..וזה כבר סיפור שלה אני לא מתערבת ברגשות של אחר. תודה ויום טוב
 
למעלה