אלימות "מוסוואת"

anatdror

New member
אלימות "מוסוואת"

צהריים נהדרים לכולם, קודם כל לא יצא לי לאודות לכם על הפעם הקודמת שכתבתי וחזרתם אלי , בני האמצעי אור בן 12 ומגיל שבע אנחנו יד ביד עם הטוראט , OCD , ADHD ומחשבות אובדניות הוא מטופל בשערי צדק ומקבל קלונידין,פבוקסיל וקונסרטה. אצל אור תמיד הכל בפנים רועש וגועש ותמיד אצלחנו ע"י שיחות להרגיע ולהסביר וכמובן במקביל קיבלנו הדרכה דרך המחלקה הפסיכיאטית של הדסה עין-כרם (כם בגלל בני הקטן בן השבע רון שגם הוא עם טוראט) בזמן האחרון אני הפכתי להיות הסטרית כיוון שגיל ההתבגרות בפתח ואני מרגישה שיש דברים אצל אור שאם לא יקבלו טיפול עכשיו ודחוף יתפרצו ואני די מפחדת מהתוצאות יכול להיות שאני סתם היסטרית ועושה פיל מזבוב אבל אור בהחלט יכול להיות אלים האם טיפול אצל פסיכולוג יכול לעזור או טיפול ריגשי עם בעלי חיים כיוון שאור לא תמיד מוכן לדבר על עצמו במיוחד עם אנשים זרים. סליחה על המגילה פשוט אני מאוד לחוצה ודואגת לאור . תודה על הסבלנות , ענת.
 

ש ל י ק

New member
היי ענת

גם ילדיי יותר מופנמים ולא הסכימו לקבל טיפול דרך פסיכולוג, היום אחרי כמה חודשים של מפגש שבועי הם נפתחים יותר ומתחילים להפנים וליישם את הכלים שניתנים להם, 2 הפסיכולוגים שהם הולכים הם באופן פרטי , אחת מהן שרון צימרמן והשני גם משניידר כך שהם מאוד בקיאים בטוראט ולכן הם גם מאוד עוזרים. לגבי חיות אם את יכולה להכניס כלב הביתה אז זה גם יכול לעזור, בהמלצתה של מיקי אברמוביץ הכנסנו כלב שעושה טוב לילדים. מבינה אותך לגבי ההתקפי זעם גם אני רואה את זה אצלנו וזה גורם לי לא פעם לפחד מהעתיד. בהצלחה
 

pini2002

New member
היי ענת

גם הפשוש שלי קיבל בתקופה הראשונה קלונידין ופבוקסיל. השילוב בין שניהם גרם להתקפות זעם קשות ומחשבות אובדניות, דבר שלא היה קודם לכן. אני הפסקתי לו לאלתר את הפבוקסיל ושם גם הסתתימו הדיכאונות. נכון שד"ר בן הרוש ניסה לשכנע שלא, אבל מסתבר שהאינטואיציה ההורית חזקה מכל ניסוי ותהייה רפואי. מה שכן, נשארנו עם בעיות של התקפי זעם. ואז החלטתי להוריד את מינון הקלוניריט ובתאום עם הרופאה, כן גם אנחנו מטופלים אצל פרו"פ גרוס שילבנו הלידול. בזה הרגע תמו כל יסורינו!!!! בנתיים הורדנו את הקלונידין לגמרי ובא לציון גואל. העניין הוא שניסינו לתת ריטלין והכדור הגביר את הטיקים בצורה תהומית. אז התחלתי להחזיר את הקלונידין מתוך תקווה כי ביחד נצליח, אלא שכבר 3 ימים שהפשוש מבקש להפסיק עם הכדורים האלה שעושים אותו נורא עצבני, חסר סבלנות ורגיש באופן יוצא דופן. אז אני יכולה להגיד היום באופן וודאי, מניסיונו של בני בלבד כי הפבוקסיל גרם לו למחשבות אובדניות ודיכאונות, וכי הקלונידין גורם לו לתסיסה פנימית, עצבנות והתקפי זעם. היום אני החלטתי כי אני מוותרת על כל אפשרות של עזרת הריטלין ומשפחתו. זה הילד, וכך מערכת החינוך תתמודד איתו. הוא לא היפר. סובל מ-ADD, כך שחוץ מהתחום הלימודי אין כל בעיה התנהגותית. הכל על פי ניסוי ותהייה. בהצלחה פיני.
 

ש ל י ק

New member
אמנם לא התנסנו בפובקסיל

אבל הקלוניריט (קלונידין) עשתה את כל הבלגנים שציינת כאן כמו המחשבות האובדניות, התקפי הזעם הקשים והאמפולסיביות. בני הגדול לוקח היום רק ריטלין ואני רואה את התגברות הטיקים אבל עדיין לא מפסיקה לו את זה כי זה עוזר לו מאוד להפרעת הקשב, ולרגיעה בהתנהגות. עם בני הקטן שעדיין לא לוקח תרופות יש התקפי זעם שמטרידים אותי יותר...
 

pini2002

New member
שליק, כמה זמן אתם עם ריטלין? כי

הרופאה אמרה לי שישנה התגברות ולאחר מכן יכולה להיות רגיעה של הטיקים בחזרה עד שהגוף מתאזן. אצלנו ישנם טיקים של כיחכוח בגרון והריטלין ממש גרם לקוצר נשימה. מאילו טיקים סובל הפשוש שלך? פיני.
 
למעלה