מה ש*אני* עושה הוא התחכמות חסרת תכלית
למען הפרוטוקול:
כשכותבים בפורום ציבורי באינטרנט, אתה כותב לא רק למי שאתה מתכתב איתו, בין אם אתה יודע מי הוא או לא (ובמקרה דנן אין לי מושג מי אתה), אלא גם לכל השאר שיקראו אותך מרגע שליחת ההודעה ועד בכלל.
במקרה איתך אין לי מושג אם אתה נער בן 17 שמכה את אחיו הקטן שקיבל רגליים קרות כשקרא את התגובות כאן בפורום והחליט לשנות כיוון בסיפור שסיפר כאן, או דוקטורנט למדעי השום-דבר. כך או כך, התגובה שלנו היא לא רק לך - כי אין לנו מושג מי אתה - אלא גם לכל שאר הקוראים את השרשור. אולי יש בינהם נערים בני 17 שהחליטו "לחנך" את אחיהם הקטנים במכות, אולי יש בינהם הורים שעושים זאת לילדיהם, אולי יש כאן ילדים שמישהו מבוגר ולא בוגר עושה להם את זה, ואולי יש בינהם סתם אנשים שתגובה אלימה היא אפשרות לגיטימית וחיובית מבחינתם כדי לפתור מצוקות אישיות (את הפורום הזה קוראים המון).
יש אמירה שאומרת "אם יש ספק אז אין ספק". במקרה הזה אם יש ספק באמיתות הסיפור, עדיף ללכת על הצד הבטוח ולהגיב כאילו הוא בוודאות אמיתי, כי המקרה ההפוך של אדם במצוקה שלא קיבל עזרה עלול להסתיים רע.
אם אתה נהנה להכנס לפורומים, לזעוק "זאב זאב" ולהנות כמו ילד קטן מהתגובות הנרעשות / אמפטיות של הקוראים, אתה כנראה יותר מדי משועמם (לא רוצה להשתמש במילים חריפות יותר מעולם הרפואה). כך או כך, מי שלא תהיה, מקווה שלמדת משהו מהשיח איתך כאן בפורום. אמנם אתה אנונימי, אבל הכינוי שבחרת להשתמש בו כבר לא "תמים" אלא "נגוע", והמשך כתיבה בכינוי זה יקבל יחס חשדני וקפדן השמור לטרולים.
"הכורה בור לחברו, סופו שייפול לתוכו בעצמו".
בהצלחה בהמשך דרכך,
רן.
