אלימות בלתי נסבלת

  • פותח הנושא ae70
  • פורסם בתאריך

ae70

New member
אלימות בלתי נסבלת

הבן שלי לאחרונה נהינ אלים . כל יום הוא חוזר עם מכתב מהמורה שהוא הרביץ לילד או לילדה . (עדין לא אובחן . תור קר בינואר לד"ר עדי הדר לטובה ואחרי חודש פגישה עם ד"ר עדי הדר ) ניסיתי את כל השיטות והוא לא מבין שלא פותרים בעיות במכות . מה עושים . אני מיואשת!!
 

miromiro

New member
שלבים שבדרך- למה הפניה לנוירולוג

ומה הם השיטות שניסית?
 

ae70

New member
השיטות שנקטתי הן

הפניה לנוירולוג בשל תלונות של המורה על פטפטנות , הפרעה לתלמידים אחרים חוסר ריכוז ועוד. השיטות שניסיתי 1. לא לרדת למטה. 2. לא ללכת לחוג שהוא אוהב. 3. לשבת בחדר ללא מעש והים אחרי קבלת מכתב ןלתיק אישי על אלימות נגד חבר טוב-קריעת קלפים שקנה מכספו האישי , למרות כאב הלב הרב.ץ
 

miromiro

New member
מאחל לכם אבחון מדוייקשל מקור הבעיה

שיהווה את תחילת הדרך לפתרונה. אם וכאשר תתחילו בטיפול תרופתי, צריך לזכור שהוא לא התחליף לטיפול, אלא עוזר ומאפשר אותו. בהצלחה.
 
נסיונות לשיטות אחרות

שלום רב, אני ממליצה לנסות בנתיים להתארגןאיתו על תכנית פעולה ראשית - לנסח חוזה מחודש שמבהיר שאלימות לא מקובלת עליכם (הבעיה בקריעת הקלפים היא שהיא מראה דוגמא שיש בה גם אלימות, למרות שלא לכך התכוונת) בהמשך, בדיקה איתו באיזה מקרים הוא אלים. יש להניח שהוא יאשים את הצד השני. זה תמיד כך. אז להחליט איתו איך עוקפים את הבעיה (אם זה בהפסקה, אם זה אם אותם ילדים, איך מתחמקים מהמצב, מהילדים האלה, מה אתה יכול להגיד לעצמך וכולי) מתכננים שבכל פעם שהוא רוצה להגיב באלימות ומצליח להתאפק הוא מסמן לעצמו כוכב וכשהוא בא הביתה עם כוכב כזה הוא מקבל פרס (קטן). או שהוא אוסף לו מספר כוכבים וקונה פרס גדול יותר בגדול ,זוהי התכווננות של תכנית התנהגותית, שכמובן צריכה הבניה רצינית יותר, אבל אתם בתהליך הסלמה לא בריא. שימי לב שאת נוקטת בענישה ועונשים ומניעה לא עובדים טוב, בטח לא כמו חיזוקים ופרסים, תציעי לו לנסות ולהתגבר תמורת פרס, ושיגיד לעצמו ממש 'מנטרות' - דיבור עצמי - כדאי לי, כי אז אני אקבל פרס.. מציעה לך לגשת להדרכה התנהגותית סליחה על ההתערבות הבוטה, אבל זה הזמן להגיב ומהר. - יעל
 

miromiro

New member
מסכים עם יעל , אבל-

אם אכן בנך צריך התערבות וטיפול תרופתי, תכניות עיצוב התנהגות כגון זאת שהציע כאן יעל , קשה לישום שבעתיים. זה לא אומר שצריך לוותר עליה אבל אם יהיו כשלונות בהתחלה יהיה קשה עוד יותר לחדשה. לכן כדאי להגדיר התנהגויות מאד קטנות וספציפיות בשלב זה ולקוות שההצלחות הקטנות יביאו לאווירה טובה ולשיפור המצב הכלל, ואולי מאוחר יותר גם להכללה של התנהגויות חיוביות אחרות. בהצלחה מכל הלב!
 

zivadina

New member
מי קבע מהו הטיפול הראשון ומהו השני?

כל ההמלצות המוכרות לנו הן על טיפול תרופתי במקרה שיש הפרעת קשב ותוספת של טיפול התנהגותי-קוגניטיבי כאשר יש בעיות התנהגות. לכן, כל עוד אין אבחון, נראה לי מוצלח מאוד ללכת לפי עצתה של יעל, שהיא מטפלת בגישה התנהגותית-קוגניטיבית. אם האבחון יצביע על הפרעת קשב, ניתן להוסיף את הטיפול התרופתי אחר כך. אין שום סתירה בין השניים.
 

miromiro

New member
"חנוך לנער על פי דרכו"-זיוה, מה

שכתכת, נכון במישור העקרוני, אבל האמא תיארה פה התנהגות אלימה קשה ובלתי נסבלת, הן בעוצמתה והן בתדירותה. להגיד לילד מהיום אנחנו לא אלימים , זה פשוט לא עובד, לפחות לא בצורה של תכנית עיצוב התנהגות. אז מה אמרתי- "לא צריך לוותר עליה" אבל צריך להתחיל במנות קטנות עם הגדרות ברורות וספציפיות. וכל עניין החיזוקים, כאלו או אחרים רלוונטים בכל מקרה.
 

ae70

New member
תודה ועוד שאלה

תודה לכולם על העצות . אמצתי בחום את הככוכבים .והבן שלי אף הציע לספור עד 10 כל פעם שהוא ירצה להרביץ . הענשתי אותו לא ללכת לחוג קארטה בגלל המכתב לתיק אישי . עשיתי בחוכמה ? או טעות גדולה . כי מטרת הקארטה היתה ללמדו שליטה עצמית מהי החוג מחר ב16 לחזור בי?
 

spidergirl

New member
יש עם זה בעייתיות מסוימת

מנסיוני לא עזרו כל הטיפולים הלא-תרופתיים. לא כי אינם טובים, אלא כי לא יכולתי ליישם אותם, היה לי הרבה יותר מעניין להתנגד למטפלים כי זה מגרה יותר את המוח. זה כמובן תסכל את כל הנוגעים בדבר. אני חושבת שההנחיה מתאימה למצב שלא קיימת הפרעת קשב ולא למצב של טרום אבחון. אפשר לנסות אבל תתכן סתירה.
 

spidergirl

New member
וכמובן יתכן

טיפול תרופתי בבעיות התנהגות. לא להתייאש אם גם אחרי טיפול תרופתי בהפרעת הקשב הילד לא מגיב לטיפול התנהגותי.
 

spidergirl

New member
למה לחכות לסופ"ש הבא

כשיש כבר תשובה מהסופ"ש הקודם? אני מזכירה לכולנו שהשרשור של ד"ר מנור הוא משאב יקר... "בדרך כלל משתדלים קודם להתאים מינון ריטלין ולנסות טיפול התנהגותי. רק אם זה לא הולך או שיש בעיות חמורות מאד ולא ניתן לחכות מתחילים מייד עם תרופה."
 

spidergirl

New member
ואף אחד לא כתב את זה

אבל לא מכבד להשחית את רכושו של הילד. מה זה מלמד אותו בדיוק?
 

ae70

New member
תגובה

כל המריבות היו סביב הקלפים . להפתעתי הרבה הוא קרע את שאר הקלפים בעצמו . כי הוא מבין שהוא לא יודע להפסיד ואז נגרר לאלימות . עכשיו הוא לוקח כדור לביהס בעצת המורה והוא מאושר . בגלל התגובה הבוגרת שלו הבטחתי לו שאני מחזירה לו את הכסף שבו הוא קנה את הקלפים לקניית משחק אחר . אחת הממשתתפות הפורום נתנה לי עצה נהדרת עם כוכבים שזה גם מאוד עזר ואני מאוד אופטימית . כך שקריעת הקלפים לא היתה נוראה כלכך למרות שהיום לא הייתי עושה את זה אלא הייתי נותנת לו לחלק את זה לחברים שלו עד שהוא ילמד להפסיד בכבוד.
 

zivadina

New member
גם אני לא מצדדת בהשחתת רכוש הילד.

תמיד כואב לי להרוס רכוש או יצירה של הילדים. זה משדר זלזול בדבר שיקר לילד וגם מהווה דוגמה רעה. אפילו לא הייתי נותנת לו לחלק את היקר לו לחברים, אלא פשוט מחרימה ושומרת עד שהתנהגותו תשתפר. פיצוי כספי לא מפצה על הקשר שהילד פיתח לכל קלף וקלף. אני יודעת שקל לדבר מרחוק, כאשר לא מעורבים רגשית, אבל כדאי לחשוב על הנושא לקראת ההתרגזות הבאה שבוודאי תגיע, כפי שכולנו התנסינו.
 

Bmaya

New member
ה"שיטה" שלנו להתנהגות לא הולמת:

פינת מחשבות: לשבת 15 דקות ולחשוב על מה שעשה ואח"כ להסביר מה הוא חושב על המעשה. מכתב התנצלות: לילד שפגע בו תוך פירוט מה לא בסדר במעשיו אסימונים (ויכול להיות כל דבר, גם כוכבים): במשך השבוע אנחנו נותנים לבנות "אסימונים" (שמסומנים על דף זמין על המקרר) על כל מעשה טוב ומורידים אסימונים בהתאם להתנהגות. בכל יום שבת אנחנו ממרים את מספר האסימונים לאסימונים של משחק בשווונג או בבאולינג והבנות משחקות שם כל אחת בהתאם לאסימונים שצברה. עם השיטה הזאת צריך התמדה! וכמובן הסברים כגון: לא נעים לילד שהוכה, זה מעליב, פוגע, מרחיק חברים וכו'..
 
למעלה