ראשית ברכות על הפורום
אני מזועזעת עמוקות למשמע הסיפור. בימים אלו, בגבור גל האלימות העכור השוטף את מדינתנו, אני מוצאת עצמי מתפלאה על התמיהה העולה בציבור: ברור שחברתנו תהיה שורה באלימות. הרי זה מתחיל בבתי הספר. הירושה שהילדים זוכים לה היא ירושה של תרבות הדחקות, אינטרסים, וכסת"ח.... כיועצת וותיקה אני שנים רבות נלחמת בתחנות רוח מקומיות ואזוריות. שנים בהן אני ניתקלת במחנכות ובמנהלות אשר עושות הכל כדי לשמור על מיקומן במערכת, בכל חשבון, כאשר טובת הילד איננה הראשונה במעלה אשר לנגד עיניהן. תמימות עגומה היא לחשוב שמכתב, תפוצתו תהא אשר תהא, יזיז מישהו מכסאו המכובד, כל שכן יועצת בי"ס/מנהלת/מחנכות. לעיתים נדירות בשנות עבודתי נתקלתי באנשי חינוך אשר הפשילו שרוולים וקמו ועשו מעשה של חינוך אמיתי בבית ספרם. חייבת לציין שאף אחד מבתי הספר הנ"ל לא ממוקם בשכונות "טובות"... אם לא יתאגדו ההורים בחזית אחידה, חזקה, נחושה ומאורגנת, נגד העוולות והנטישה אשר נוטש אותם ביה"ס, לא יזוז דבר. זהו ניגוד אינטרסים עבור המנהלת, היועצת, ושאר הנוגעים בדבר מבחינת מערכת החינוך...