אלים בחמש דקות

[הבלש חסר הבית]

אלים בחמש דקות

אחרי הדיון על נטיות של אלים והטענה שמסובך ומעיק לכתוב פנתיאונים חדשים, הנה אתגר פורום קטן.

פותחים שעון, ובמשך חמש דקות מכינים נתוני משחק לכמה שיותר אלים לפי הפורמט הבא:

שם האל
תיאור סמל הקודש
נטיית האל
תיאור קצר של האל ותפקידו בעולם
אופציונלי: תחומי לחש של מו"ד3 ונשק מועדף

ואני מתחיל

א)
שם האל: ברגיג
סמל קודש: גולגולת עם כובע ליצן
נטייה: תוהו רע
ברגיג הוא אל ההומור השחור, הבדיחות על-חשבון-אחרים והפצת אי הסדר בעולם. סיסמתו היא "ברגיג ידרדר" והוא תמיד שואף לדרדר אנשים לעבר הרוע בדרכים שיגרמו להם ולאחרים לכמה שיותר מבוכה. כוהניו של ברגיג מסתובבים בעולם ומשכנעים פקידים ישרי-דרך למעול, סוחרי צעצועים למלכד את סחורתם בכל מיני טריקים, ואוהבים נכזבים לבצע מתיחות מסוכנות וקטלניות כנקמה.
תחומי לחש: תוהו, תעלולים, רשע
נשק מועדף: רובה קשת

ב)
שם האל: מצלופחנוס
סמל קודש: נחש ים מתפתל.
נטייה: תוהו נייטרלי
מצלופחנוס הוא לויתן-נחש בריח-עקלתון הקדמוני, השולט במעמקי הים. כל התוהו ובוהו של סופות, צונאמי ומערבולות הם מעשי ידיו, וכל הספינות הטבועות על צוותן ומטענן שייכים לו אישית. כוהניו של מצלופחנוס הם בדרך כלל פיראטים מטורפים המפליגים אל תוך הסערה במפרשים קרועים, רק כדי להופיע בצידו השני של העולם ולזרוע הרס.
תחומי לחש: תוהו, מים
נשק מועדף: קילשון

ג)
שם האל: מאחונד
סמל קודש: כף יד וחצי סהר
נטייה: סדר טוב
מאחונד הוא התגלמות הצדק הדורסני והבלתי מתפשר ומלחמת ההשמד כנגד הרוע. מאחונד מטיף לחיים של טוהר ומוסר, ולמלחמת קודש כנגד כל הכופרים. בעיני כוהני מאחונד העולם מתחלק לשניים - ממלכת השלום בה כל הבריות מאוחדים תחת הצדק האינסופי של מאחונד, וממלכת המלחמה אותה יש לכבוש, לטהר ולהכניע. חמלה ונדיבות לצד קשיחות בלתי מתפשרת ולהט בשדה הקרב הם המאפיינים הבולטים שלהם.
תחומי לחש: סדר, טוב, מלחמה, הגנה
נשק מועדף: חרב מעוקלת

נגמר הזמן, עכשיו תורכם

 

[Serpent Axis]

ממשיך

אני לא טוב בעמידה בזמנים (אבל לצורך העניין, מצאתי את עצמי מתעורר לפני שעתיים והתיישבתי על המחשב לפני כשעה, מסתבר שנפלתי על המיטה כמעט ישר איך שחזרתי גמור מהמכללה אתמול בערב - זמן כתיבה טוטאלי: חצי שעה-שעה בערך), אז הנה שני אלים.

שם האל: זיצון ותימרא
סמל קודש: להבה
נטייה: נייטרלי
תיאור: תימרא הוא אל האש, ממלכותיו הם הרגע החולף והאש המטהרת, הסוחפת והמכלה.זיצון ותימרא הוא אל אחד שלעיתים מוצג כמתפצל לשני אלים נפרדים אך שותפים או כשני פנים מפוצלים של אותו האל. מאמיניו מטיפים שסופם של כל הדברים הם כליה (נבואות אחרית הימים הזיצוניות מלמדות שזיצון יבוא לכלות את העולם בבוא העת) ולכן מתנתו של תימרא היא הרגע שיש לנצל עד תום, שמערכות כוזבות ומביאות רק ריקבון וניוון. האמונה של זיצון היא קדמונית, יצרית ומרגישה כמו טריפ פסיכדלי. כוהניו ידועים בנטייתם להתבודד במדבריות שם הם שוקעים במדיטציות עמוקות, כשהם לא מנחים טקסי חגיגות שמאיימות לכלות גם את המאמינים בתשוקה וריקוד סביב למדורות-ענק.

תימרא עצמו מתואר כלהבה המכלה אך מעניקה חום וחיים ומלאת תשוקה. כל לילה, ברגיג מכבה את השמש וכל בוקר, זיצון מגיח מתוך האפלה ומצית אותה מחדש.

ברוב המקומות בעולם, לכת של זיצון ותימרא מתייחסים קצת כמו אל היפים. לא באופן אלים כמו ב"אדם בעקבות גורלו", אלא יותר כהכרה בחריגות שלהם באופן מחויך וקצת מתנשא שמנסה להכניס אותם לנישה של "אקצנטרים חביבים", בייחוד בהצגות בירידים, שם בד"כ לדמות הזיצונאי תפקיד קבוע בתור דמות משנה חולמנית שמעניקה לגיבור ההצגה תובנות ועוזרת לו להגיע למוסר ההשכל.
הזיצונאים עצמם עסוקים יותר בעצמם וב"מסעות החיפוש" הפנימיים שלהם מכדי להגיב. בד"כ. החגיגות שלהם מערבות תפילות-מדיטציה מול המדורה שנשמעות כמו מנטרות גרוניות ארוכות ומתפתלות (תחשבו: שירה מונגולית), ריקודי אש ולהטוטי אש.
תחומי לחש: אש, הרס, שמש
נשק מועדף: שרשרת דוקרנים (רצוי בוערת).

שם האלה: ארס-דווי
סמל קודש: אצבע על שפתיים
נטייה: נייטרלית רעה
תיאור: ארס-דווי מוצגת לחילופין כטווה זקנה ושמנה עם פנים חביבות וחיוך או כאישה צעירה ורזה לבושת שחורים ומסיכת אבל. ארס-דווי היא אלת מוות, גבירת הסכנות האורבות בצללים והשקט הנצחי. אף אחד, כולל האלים האחרים, לא באמת יודע מה אורב מאחורי המבט הקר (ולעיתים מטרידות – מחויך) שלה. רוב האנשים מעניקים לה מס שפתיים בתפילות מתחננות קצת כמו פרוטקשיין כדי שארס-דווי לא תפגע בהם וביקיריהם. אבל בסופו של דבר, כמו שאומרים בפתגם הידוע, "ארס-דווי מגיעה לכולם".
בכפרים, בלוויות זה נחשב לסימן מנבא רעות אם מופיעה אישה לא מוכרת בלבוש שחורים. לכן, כמעט בכל כפר תמצאו טווה מבוגרת ואת המתלמדת הצעירה שלה (בד"כ המבוגרת חביבה ומזמינה, כמו סבתא טובה, והצעירה יפה אך שתקנית ונראית המומה או מוכת אבל ולא ממש מגיבה) שהתפקיד שלהן בכפר (עליו הן מקבלות שכר קבוע) הוא להופיע בלוויות ולעזור לטפח ולשמור על בתי הקברות, שבל יוזנחו ויביאו את חמתה הקרה של ארס-דווי על הכפר. בערים, הפולחן של ארס-דווי הוא אישי יותר (אף אחד לא יודה בזה בפומבי, אבל כמעט כולם מתפללים אליה בלחישות סתר מפוחדות עם רדת לילה). בשני המקרים, תפילות אל ארס-דווי הן תמיד בלחישות.

בחוק, רק נשים מורשות להיות כוהנות של ארס-דווי. הכוהנות שלה בד"כ ניטרליות (ולא רעות), אבל כשהן רעות – הן רעות וגורמות למאמיני ברגיג להחוויר בהשוואה. החלק הגרוע הוא שאין דרך להבדיל ביניהן לבין הניטרליות. סודיות ועידון הן מילות המפתח.
לארס-דווי יש כתות מחוץ לחוק, שהאדם הפשוט חי בפחד מהן והאדם העשיר מחפש לשכור בסתר.
הכתות הנסתרות של ארס-דווי הן בד"כ כתות מוות וגילדות מתנקשים (סודיות כמובן) אבל ישנן גם התארגנויות קטנות יותר (כמו מעגל נערות שנפגשות בצמתי דרכים בחצות ליד בתי קברות ועורכות טקסים נסתרים או קבוצת מלחים שיורדים לאפילה בירכתי ספינת סחר גדולה ושם זוממים בחשאי).
לכל ההתארגנויות הדתיות סביב ארס-דווי יש אווירה של סודיות, כולם יודעים משהו שהם מסתירים וכולם מכירים איזושהי פילוסופיה או דוגמה שהם לא מדברים עליה. את האמונה בארס-דווי אתה לוקח איתך לקבר.
תחומי לחש: מוות, רוע, ידע
נשק מועדף: פגיון

 

[Blue Beetle]

טואאאואוב

 

[דרגורן]

מעולה!

מתי מגיע ההמשך?