אליך

[שפיות ז מ נית]

אליך

קלוף אותי רבדים רבדים חצוב בי עד כלות נשמתך ככורה קשה יום בימי הבהלה לזהב. אולי תחשוף מחצב נדיר או זכר לאנושיות. עטוף אותי חבק אותי עד צאת החמה כמו שהבד הרך עוטף את מילוי הפוך הסינטטי. אולי אזכר בחום שהפצתי ואשכיח ממך מילות קלס קרירות שיריתי מפי כמו ברקי סערה. קח את ידי רקוד עמי עד שניפול ....(ימשיך כבודו) שהמוזה בשעה זו לומשו

 

[Noam גורדון]

האם הכותבת

היא תפוח אדמה ? או גוש איטונג ? או אולי מומיה ? מממ... בעצם, היא כנראה אחרי טישטוש.

 

[אטיוד5]

עשינו לך משו רע?

 

[Noam גורדון]

../images/Emo6.gif

 

[חדש באיזור]

אל תזלזל בדברים שאתה לא מבין...

 

[חדש באיזור]

אלייך...

אעטוף אותך בחיבוק חם, ואשכיח ממך את העולם שבחוץ, וגם אם יעברו לילות וימים- בשבילינו הזמן יעמוד מלכת. את קצב השניות יכתיב דופק ליבך ואת דופק ליבי יכתיבו נשיקותיך, ומי בכלל זוכר מה עבר עלי היום?- כל מחשבותי מרוכזות רק אלייך. איך לאהוב אותך ולהפשיטך מבגדייך לענג אותך עוד ולהסתכל בעינייך. הדרך אליך הייתה ארוכה, אך לא אצטער אפילו על דקה- כי הכל נשכח ממני בנשיקה...

 

[יש ילדות זיגזג]

נראה לי שלא הבנת ...

"קלוף אותי רבדים רבדים חצוב בי עד כלות נשמתך ככורה קשה יום בימי הבהלה לזהב. אולי תחשוף מחצב נדיר או זכר לאנושיות." - והתרגום כפי שאני מבינה אותו - אדרבה, נסה את תשוקתך.. כשנדמה שהכותבת מנסה לומר שזה כבר מאוחר מידיי.. שהיא כבר לא אנושית (בגלל שבמחיצתו/בגללו היא הפכה למפלצת?!) * "עטוף אותי חבק אותי עד צאת החמה כמו שהבד הרך עוטף את מילוי הפוך הסינטטי. אולי אזכר בחום שהפצתי ואשכיח ממך מילות קלס קרירות שיריתי מפי כמו ברקי סערה." היא כאילו אומרת: אדרבה, נסה לעטוף אותי באהבתך.. אבל אני בפנים עכשיו מלאכותית. אולי תצליח לשחזר את הטוב שהיה בי פעם אולי תצליח לטשטש את זכרון הקללות שהמטרתי עליך, אולי .. וכמה כאב יש בשיר הזה..

 

[שפיות ז מ נית]

הוא הבין...

 

[חדש באיזור]

אז הצלחתי לתת לך קצת חום?

 

[חדש באיזור]

גם אני הבנתי ככה...

אז ניסיתי לעטוף אותה באהבה...

 

[דג דניאל דן op]

גם אני אהב ככה את הסקס