אליה- בתגובה

אליה- בתגובה

לשאלתך, אני מרימה את כפפת הדיון בשמחה רבה. התיחסתי לדברים שנאמרו ביחס לכעס על אנשים מסויימים, שאיש לא יודע ולא מכיר, אנונימים כמוני וכמומך המרגישים חזקים וגיבורים לפגוע באחרים הכותבים מהרהורי לבם ונשמתם. את אמרת שזה מעורר את הכעס המצוי בנו, אני מסכימה וממשיכה ואומרת ממה נובע כעס זה? למה לוקחים כל תגובה אישית כל כך, כל כך ללב עד שזה ממש כואב? השערה: חוסר בטחון? היי ברוכה.
 
הכל בגלל הפתיחות

צרלי... אולי בגלל שאת ואני ואחרים מדברים ממקומות שאין בהם הרבה הגנה ומעטפת מגוננת, אנחנו נפגעים וכועסים ? איש. אחד.
 

CAT4

New member
הפחד מין הלא נודע

אני חושב שאין אמת אוניברסלית. כלומר כל אחד מפתח לעצמו אמת מישלו. ואם מספרים לו על אמת אחרת מן האמת שלו הוא ניבל שמה מה שהוא חשב לאמת היא איננה אמת. ככה שהבפחד הוא בעיר מין הלא ידוע. סתם לוגמא: גם הנוצרים, המוסלימים ויהודים יצאו בתיחילת הפצת התורה שלהם לעולם במסעות צלב שבו הם הרגו את כל מי שלא מאמין בדת שהלם וכל מי שחושב שיש אמת אחר פרת לאמת שלהם. היהודים הרגו את כל הנוודים אשר עברו במיזרך התיכון ולא רצו להמיר את דתם. הנוצרים יצאו למסעות הצלב הפורסמים באירופה והרגו את כל מי שלא המיר את דתו או יצא אם מעמרים מפורסמים. ואילו המוסלים לחמו את מילחמתם וממשחים ללחום אותה כנגד ``השטן היהודי`` אני מצטט אז סליחה בלכ מי שניפגע. ככה שתמיד פחדנו מין הלא נודע מין השינוי בחיינו.
 
חברים יקרים

אני חושבת שזה קצת מכל דבר. אני נוטה להסכים עם איש על הנושא, אולי אני יותר רצינית בכוונותי ויש מי שמרגיש זאת, ואולי לפי דברי החתול(?), זה פחד מהשינוי. ואולי טיפה של חוסר ביטחון בעצמך ובדרך שאתה הולך בה שהיא אכן הדרך הנכונה לך. מה אתם אומרים? היו ברוכים
 

חופשיה

New member
בודאי, כי...

כי כל אדם תופס את המציאות בצורה הכי נוחה לו.כל אחד מפרשה בצורה הנוחה לו... מישהו אומר לעצמו משהו, מאכיל את עצמו - ואפילו אם מישהו אחר יראה את הבנאדם מאכיל את עצמו שקרים - ככה נוח לו! (על זה למדתי כשהייתי בפולין -- צאן לטווח)
 
למעלה