לכל מי שבאמת אכפת לו,
לקרוא את חלקי התנ"ך האלה.
שמואל א' ט"ו, לב-לד: "ויאמר שמואל הגישו אלי את אגג מלך עמלק וילך אליו אגג מעדנת ויאמר אגג אכן סר מר המוות. ויאמר שמואל
כאשר שיכלה נשים חרבך, כן תשכל מנשים אימך. וישסף שמואל את אגג לפני ה' בגלגל."
יחזקאל ל"ח, יח-כג: "והיה ביום ההוא, ביום בוא גוג על-אדמת ישראל--נאם, אדני יהוה:
תעלה חמתי, באפי. ובקנאתי באש-עברתי, דברתי:
אם-לא ביום ההוא, יהיה רעש גדול, על, אדמת ישראל. ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה, וכל-הרמש הרמש על-האדמה, וכל האדם, אשר על-פני האדמה;
ונהרסו ההרים, ונפלו המדרגות, וכל-חומה, לארץ תפול. וקראתי עליו לכל-הרי חרב, נאם אדני יהוה:
חרב איש, באחיו תהיה. ונשפטתי אתו, בדבר ובדם;
וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית, אמטיר עליו ועל-אגפיו, ועל-עמים רבים, אשר אתו. והתגדלתי, והתקדשתי, ונודעתי, לעיני גוים רבים; וידעו, כי-אני יהוה."
יחזקאל ל"ז, א-יד: "היתה עלי, יד-יהוה, ויוצאני ברוח יהוה, ויניחני בתוך הבקעה; והיא, מלאה עצמות. והעבירני עליהם, סביב סביב; והנה רבות מאד על-פני הבקעה, והנה יבשות מאד. ויאמר אלי--בן-אדם,
התחיינה העצמות האלה; ואמר, אדני יהוה אתה ידעת. ויאמר אלי, הנבא על-העצמות האלה; ואמרת אליהם--העצמות היבשות, שמעו דבר-יהוה. כה אמר אדני יהוה, לעצמות האלה: הנה אני מביא בכם, רוח--וחייתם. ונתתי עליכם גידים והעלתי עליכם בשר, וקרמתי עליכם עור, ונתתי בכם רוח, וחייתם; וידעתם, כי-אני יהוה. ונבאתי, כאשר צויתי; ויהי-קול כהנבאי, והנה-רעש, ותקרבו עצמות, עצם אל-עצמו. וראיתי והנה-עליהם גדים, ובשר עלה, ויקרם עליהם עור, מלמעלה; ורוח, אין בהם. ויאמר אלי, הנבא אל-הרוח; הנבא בן-אדם ואמרת אל-הרוח
כה-אמר אדני יהוה, מארבע רוחות באי הרוח, ופחי בהרוגים האלה, ויחיו. והנבאתי, כאשר צוני;
ותבוא בהם הרוח ויחיו, ויעמדו על-רגליהם--חיל, גדול מאד-מאד. ויאמר, אלי, בן-אדם, העצמות האלה כל-בית ישראל המה; הנה אמרים, יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו--נגזרנו לנו. לכן הנבא ואמרת אליהם, כה-אמר אדני יהוה,
הנה אני פתח את-קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם, עמי; והבאתי אתכם, אל-אדמת ישראל. וידעתם, כי-אני יהוה: בפתחי את-קברותיכם, ובהעלותי אתכם מקברותיכם--עמי. ונתתי רוחי בכם וחייתם, והנחתי אתכם על-אדמתכם; וידעתם כי-אני יהוה, דברתי ועשיתי--נאם-יהוה." תהייה נשמת צרורה בצרור בחיים, אחי.