אני די בשוק.. [הרבה תשובות בפנים]
אחד הדברים שפשוט אסור לרוקח לומר זה "אל תקראי את העלון".
במצב הרוח שלי עכשיו, [ובכלל במצב רוחי ה"מנהלתי"..]
אני לא הייתי מהססת ומתלוננת עליו לקופת החולים.
חוסר אחריות שכזה, רשלנות שכזו,
שהולכת ומפרה את כל מה שכתוב ולא כתוב בהגדרת תפקידו של רוקח-
זה פשוט מסוכן.
עכשיו אחרי ששיחחרתי את כעסי על הרוקח:
כשאומרים לך שאלטרול/ט הן תרופות פסיכיאטריות, מתכוונים להתוויה הראשונית שלהן.
אלטרול/ט היא תרופה לטיפול בחרדות ובעוד המון בעיות "פחות" מוגדרות.
היא יצאה לפני הפרוזק, מה שהופך אותה לאחת התרופות היותר ותיקות בתוחם, כשהשימוש בה לא קטן ונשאר יציב פשוט כי היא אחת התרופות היותר אמינות.
כמו כל תרופה שהיא- יש לה תופעות לוואי, בוודאי.
חשוב לי להסביר קצת על הסיבות בשלן היא ניתנת לחולי פיברו, ובהמשך לזה אוכל להסביר את תופעות הלוואי שאני הכי סבלתי מהן [בשלושת הפעמים שבהן התחלתי והפסקתי לקחת אותה בגלל המון סיבות]
-היום אני מקבלת אותה יחד עם קוקטייל שלא מבייש בית מרקחת קטן
אחת ההשפעות המרכזיות של האלטרול/ט היא על עומק השינה.
כידוע, לשינה יש ארבעה שלבים, מעין גבעה קטנה.
אלטרול/ט משפיעה על שלב השינה העמוקה- השלישי, היא בעצם מעמיקה אותו עוד יותר, כיון שאחת התאוריות הראשונות היא שפיברו פוגעת קודם כל וברוב עצמתה באיכות השינה, ולכן ניתן טיפול שמתמקד בשיפור איכות השינה, בהשריית שינה, בהרגעה לפני השינה וכן הלאה.
[אני מניחה שזו הסיבה שהיא מותווית אם תציצי, גם לטיפול ב..הרטבת לילה. בחיי
]
עוד השפעה מבורכת שלה [אצלי ואצל חולים רבים, לא משהו שנכון להיום מתועד בספרות לצערנו]
הוא העלאת סף הכאב.
היות וכאב הוא דבר שמאוד קשה למדוד, הומצאו כל מיני סרגלים ונסיונות לכמת אותו.
היות ואני לא אשת מדע אני לא יודעת להסביר איך או למה, אלא רק לשער שזה קשור לספיגת סרוטונין ועוד ענייני כימייה ותשדורות נורולוגיות
אני כן יודעת לומר שהיא אולי לא מעלימה את הכאב, אבל היא בהחלט....
מורידה את הווליום, וובכך מעלה את סף הכאב שלי לרמות שהרבה יותר קל לי לסבול ולנטר.
עכשיו.
תופעות הלוואי שמדוברות הכי הרבה בפורום [ומהנסיון האישי שלי]
הן שלוש:
יובש בפה,
תחושת תאבון מוגבר ו-
"זומביות"- עייפות, טשטוש, כעין הגברת התסמינים [וזה, אם תשימי לב, קיים כמעט בכל תרופה קיימת, בכלל, ובפרט תרופות שהשפעת היא מצטברת ולא מיידית]
לגבי היובש בפה- לא עוזר לשתות, עוזר ללעוס מסטיק [אם כי פחות מומלץ, בעיקר אצל מי שסובל מבעיות במפרק הלסת, TMJ וכו']
או פשוט- סוכריות חמוצות, להגברת יצור הרוק.
אצלי זה בא בתקופות, בעיקר בהתחלת הטיפול אבל לא רק, ותמיד יש סוכריות ללא סוכר באזור.
לגבי התאבון- מודעות, מודעות, מודעות.
התרופות ה"פסיכיאטריות" לא גורמות לעלייה במשקל אלא כאמור- להגברת התאבון.או תחושת רעב/תאבון.
עם ליווי נכון ומוכנות- אפשר לנטר את זה ואפשר לנסות לשלוט בהתקפי הרעב- אפשר לנסות לבד ואפשר עם ליווי של תזונאית.
ולגבי האחרון- זמן, רק זמן.
זו תרופה שלוקח זמן לא קצר ליצב את המינון הנכון לה, ובזמן הזה, כן, יכולות להיות תחושות מוחמרות, עייפות, טשטוש וכו'.
אני תמיד ממליצה לנסות ולהוריד הילוך בשבוע הראשון של הטיפול [בכלל, חלק מההמלצות שלי להתמודדות עם פיברו היא הרי הורדת הילוך]
להתחיל את הטיפול בסופ"ש, כדי שלא לפגוע עוד יותר ביכולת העבודה
ולקנות בשוק המון המון המון סבלנות.
אני חושבת שכיסיתי הכל,
ואני די בטוחה שבקריאה שנייה שלישית רביעית אני אגלה עוד
