של מי? מתי?
על המדף לידי מונחים שני הכרכים של שירמן "השירה העברית בספרד ובפרובנס" ואשפר למצוא שם הכל. החל משירי יין (המון, ראי למשל את "כתנות פסים" שלומדים בתיכון ומסקנתו "מי לא יישתה יינו היום / האיש הזה יישא חטאו")עבור דרך מכתמים למיניהם על הנר או על התפוח, שירי תהילה מוזמנים כמו אלה של אבן גבירול, שירי אהבים (הטרוסקסואלים והומוסקסואלים כאחד) וכלה בתפילות ובשירי געגוע לארץ ישראל. נראה לי שאם צריך לבחור מאפיין אחד שמשותף לרוב המשוררים, ושמייחד אותם ממשוררים אחרים של התקופה והמקום, אז זו העובדה שחלק לא קטן של הטכסטים שלהם הם טכסטים ליטורגיים. העובדה שהיהדות מאפשרת תפילות רשות פתחה בפניהם דרך לבטא את הרגש הדתי שלהם באופן אישי ושירי. וכך אנו מוצאים מגוון של בקשות וסליחות יפהפיות. כפי שאמר אברהם אבן עזרא הישמעאלים - שיריהם באהבים ועגבים, והאדומים - במלחמות ונקמות, והיוונים - בחכמות ומזימות, וההדיים - במשלים וחידות, והישראלים - בשירות ותשבחות ליי צבאות!