אלו ואלה - האם לדעתכם צריך, כדאי או חובה לשמור על אחידות ביניהם לאורך מאמר/ספר שלם?

tomerrose

Member
"אלו" או "אלה" - לפי האקדמיה הם שווי ערך ומקורם בלשון מקרא לעומת לשון חכמים.
אישית אני מעדיפה באופן מובהק את הצורה "אלה" ונוטה להאחיד באופן מלא את כל המסמך לצורה זו. אני אישית תמיד חווה אותה כצורה שבעצם שייכת למשלב גבוה יותר. כמו כן, "אלו" יוצר סוג של כפילות/בלבול עם מילת השאלה "אילו" ובתחושה שלי (! - אולי זה לא נכון, זו כאמור העמדה שלי), השימוש ב"אלה" מסדר ומבהיר את הטקסט בצורה הכי טובה.
במקום "האלו" אני מעדיפה בהרבה את צורת "הללו" שנפרדת בצורה ברורה מהאחרות וגם יפה וגבוהה משלבית ואותה אין לי בעיה לשלב עם "אלה, האלה...".
אנשים וכותבים רבים מעדיפים דווקא את "אלו". לאחרונה נשאלתי על ידי מישהי שערכתי תרגום שלה, אם באמת חיוני לעשות האחדה מלאה לאחת הצורות האלה, או שאפשר לשלב ביניהן ולגוון לפי ההעדפה.
אשמח לשמוע דעות מוסמכות ואישיות גם יחד... האם זה רעיון טוב מבחינת עריכה לשונית לשלב "אלה" ו"אלו" באותו מאמר/ספר/טקסט?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
הגישה המוכרת לי גורסת שאין מניעה לערבב, אך מוטב לנקוט את דרך המלך ביידוע בהתאם לרובד הלשון:
האישה הזאת / אישה זו
האנשים האלה / אנשים אלו
 

tomerrose

Member
הגישה המוכרת לי גורסת שאין מניעה לערבב, אך מוטב לנקוט את דרך המלך ביידוע בהתאם לרובד הלשון:
האישה הזאת / אישה זו
האנשים האלה / אנשים אלו
תודה רבה ! הגישה מוכרת לי ואני משתמשת בה חוץ מחלקה האחרון ... :) כלומר הייתי כותבת למרות הכל "אנשים אלה". נראה לי שיש לי סוג של bias רגשי בעיקר כלפי המילה אלו....
 

trilliane

Well-known member
מנהל
תודה רבה ! הגישה מוכרת לי ואני משתמשת בה חוץ מחלקה האחרון ... :) כלומר הייתי כותבת למרות הכל "אנשים אלה". נראה לי שיש לי סוג של bias רגשי בעיקר כלפי המילה אלו....
הטיה? נטיית לב? 😊
את יכולה לכתוב כרצונך, זו פשוט אינה הדרך הראשית ה"קלאסית". מכל מקום, לא הייתי מתקנת כאן נערך שבוחר אחרת ממני רק כי הטעם שלו שונה משלי.
 

tomerrose

Member
הטיה? נטיית לב? 😊
את יכולה לכתוב כרצונך, זו פשוט אינה הדרך הראשית ה"קלאסית". מכל מקום, לא הייתי מתקנת כאן נערך שבוחר אחרת ממני רק כי הטעם שלו שונה משלי.
אם הבחירה שלו/שלה אינם שגיאה אז את צודקת ולכן שאלתי כאן... מן הסתם דורש התגמשות מצדי, תודה רבה וחג שמח!
 

נוף-צלול

Active member
"אלו" או "אלה" - לפי האקדמיה הם שווי ערך ומקורם בלשון מקרא לעומת לשון חכמים.
אישית אני מעדיפה באופן מובהק את הצורה "אלה" ונוטה להאחיד באופן מלא את כל המסמך לצורה זו. אני אישית תמיד חווה אותה כצורה שבעצם שייכת למשלב גבוה יותר. כמו כן, "אלו" יוצר סוג של כפילות/בלבול עם מילת השאלה "אילו" ובתחושה שלי (! - אולי זה לא נכון, זו כאמור העמדה שלי), השימוש ב"אלה" מסדר ומבהיר את הטקסט בצורה הכי טובה.
במקום "האלו" אני מעדיפה בהרבה את צורת "הללו" שנפרדת בצורה ברורה מהאחרות וגם יפה וגבוהה משלבית ואותה אין לי בעיה לשלב עם "אלה, האלה...".
אנשים וכותבים רבים מעדיפים דווקא את "אלו". לאחרונה נשאלתי על ידי מישהי שערכתי תרגום שלה, אם באמת חיוני לעשות האחדה מלאה לאחת הצורות האלה, או שאפשר לשלב ביניהן ולגוון לפי ההעדפה.
אשמח לשמוע דעות מוסמכות ואישיות גם יחד... האם זה רעיון טוב מבחינת עריכה לשונית לשלב "אלה" ו"אלו" באותו מאמר/ספר/טקסט?
תגובה שולית לחלוטין, ייתכן מאד שחסרת כל חשיבות:
ידוע ומבוסס מזה זמן רב בפסיכולוגיה, בפסיכופיזיקה ובמדעי המוח שהאדם מחפש תמיד, בעל כורחו, סדירויות ותבניות גם כשהדברים אקראיים לחלוטין.
קוראים של הטקסט (אלה/אלו שישימו לב, כמובן. אם יהי כאלה/כאלו, דבר שכלל איננו מובטח) יחפשו, בעל כורחם (כך יכתיב להם מוחם) חוקיות: מתי כתוב אלה ומתי כתוב אלו. האם כשמדובר בעבר לעומת העתיד, זכרים לעומת נקבות, תיאור חיובי לעומת שלילי וכו'.
אפשר רק לחשוב על כמה מדרשים ופרשנויות נכתבו על כל תופעה מעין זו בתנ"ך, להבדיל.
כדי למנוע כל זאת אולי כדאי לחשוב על אחידות לאורך הטקסט. במקרה זה יש לכל היותר פעם אחת תהייה ותו לא.
 
נערך לאחרונה ב:

tomerrose

Member
תגובה שולית לחלוטין, ייתכן מאד שחסרת כל חשיבות:
ידוע ומבוסס מזה זמן רב בפסיכולוגיה, בפסיכופיזיקה ובמדעי המוח שהאדם מחפש תמיד, בעל כורחו, סדירויות ותבניות גם כשהדברים אקראיים לחלוטין.
קוראים של הטקסט (אלה/אלו שישימו לב, כמובן. אם יהי כאלה/כאלו, דבר שכלל איננו מובטח) יחפשו, בעל כורחם (כך יכתיב להם מוחם) חוקיות: מתי כתוב אלה ומתי כתוב אלו. האם כשמדובר בעבר לעומת העתיד, זכרים לעומת נקבות, תיאור חיובי לעומת שלילי וכו'.
אפשר רק לחשוב על כמה מדרשים ופרשנויות נכתבו על כל תופעה מעין זו בתנ"ך, להבדיל.
כדי למנוע כל זאת אולי כדאי לחשוב על אחידות לאורך הטקסט. במקרה זה יש לכל היותר פעם אחת תהייה ותו לא.
תודה רבה, בעיניי נקודת המבט הזאת דווקא חשובה. האדם שכתב את הטקסט הנוכחי שלי, למשל, השתמש באלו ואלה לציון זכר ונקבה כי היה במשך שנים תחת הרושם שזה התפקיד שלהם!
 

trilliane

Well-known member
מנהל
תגובה שולית לחלוטין, ייתכן מאד שחסרת כל חשיבות:
ידוע ומבוסס מזה זמן רב בפסיכולוגיה, בפסיכופיזיקה ובמדעי המוח שהאדם מחפש תמיד, בעל כורחו, סדירויות ותבניות גם כשהדברים אקראיים לחלוטין.
קוראים של הטקסט (אלה/אלו שישימו לב, כמובן. אם יהי כאלה/כאלו, דבר שכלל איננו מובטח) יחפשו, בעל כורחם (כך יכתיב להם מוחם) חוקיות: מתי כתוב אלה ומתי כתוב אלו. האם כשמדובר בעבר לעומת העתיד, זכרים לעומת נקבות, תיאור חיובי לעומת שלילי וכו'.
אפשר רק לחשוב על כמה מדרשים ופרשנויות נכתבו על כל תופעה מעין זו בתנ"ך, להבדיל.
כדי למנוע כל זאת אולי כדאי לחשוב על אחידות לאורך הטקסט. במקרה זה יש לכל היותר פעם אחת תהייה ותו לא.
אני מסכימה איתך אם מדובר במילות תוכן, למשל מונחים שמופיעים בטקסט; אבל במילות קישור/חיבור וכו' דווקא משתדלים לגוון, ואלה לא מילים שקוראים נוטים להרהר בהן. מעולם לא שמעתי על קוראים שעוצרים לחשוב מדוע הכותב השתמש במילת סיבה אחת ולא באחרת (למשל).
 

נוף-צלול

Active member
אני מסכימה איתך אם מדובר במילות תוכן, למשל מונחים שמופיעים בטקסט; אבל במילות קישור/חיבור וכו' דווקא משתדלים לגוון, ואלה לא מילים שקוראים נוטים להרהר בהן. מעולם לא שמעתי על קוראים שעוצרים לחשוב מדוע הכותב השתמש במילת סיבה אחת ולא באחרת (למשל).
(y)
 

קלייטון.ש

Well-known member
אותי חינכו שלא טוב לחזור על אותה מילה. אם אתה צריך חזרה תשתמש במילים שונות שמביעות את אותה משמעות, כדי שלא יהיה משעמם.
אז אני אעדיף לשמוע "אלו ואלה" במקום "אלה ואלה".
יותר צבעוני.
 

tomerrose

Member
זו נקודת מבט מעניינת, תודה רבה! האמת היא שלא יצא לי להזדקק לביטוי שבו הם צמודים וההערה שלך באמת מאירה את הנקודה הזאת יפה.
 
למעלה