אלון - ילד שלי גיבור.

חוה76

New member
אלון - ילד שלי גיבור.

חזרנו הבייתה עייפים אך עייפים אחה"צ ומייד הלכתי למסיבת חנוכה אינסופית של נגה שבקושי שרדתי. היא בתקופה איומה של התנהגות ובכתה והתפרקה במסיבה ובבית אחר כך. לחדשות הטובות: עברנו ניתוח אשך תמיר בהצלחה ולאלון יש עכשיו שתי ביצים בשני סלים נאים. לחדשות הפחות טובות: כשהמנתח יצא הוא הסביר לנו שהניתוח עבר בהצלחה אבל שכמעט ולא ביצעו אותו כי אלון נושם מאד בכבידות ומלא ליחה והם פחדו מההרדמה. הוא אמר שאם היינו באים אליו להתייעצות בקשר לנשימה הכבידה והמחרחרת של אלון הוא היה ממליץ מיד על ניתוח פוליפים, שקדים וכפתורים. הרגשתי בוקס בבטן שכבר יש ניתוחים חדשים באופק (ויש לי תחושה כבידה שלא תהיה מנוס מהם....) אבל שמחתי שביצעו את הניתוח בכל זאת, כי אם הוא היה יוצא ואומר שביטלו את הניתוח אני הייתי לכל הדיעות מתמוטטת, ומתמוטטת חזק. יש לי עוד המון תובנות מהחוויה הזו של הניתוח אבל אני ג-מ-ו-ר-ה ומור-ע-ב-ת. תודה ענקית על כל התפילות והמחשבות וההתכוונות אלינו היום. הצלחנו יחד!
 

ברבי28

New member
יופי של עדכון

שמחה שאתם אחרי, לכי לנוח ולאכול ...
ות
 
שמחה מאוד לקרוא את העדכון הטוב

דבר ראשון להרגעה יחסית - זה לא ניתוחים חדשים באופק - זה רק ניתוח אחד שעושים בו הכל. אם וכאשר זה יהיה רלוונטי, יש לי לא מעט מידע שיכול לתרום. רק בקצרה- זה שינה לטובה את איכות חיי כולנו וגרם לקטן להיכנס לטבלאות הגדילה (לפני זה הוא היה מוגדר כחוסר שגשוג). מקווה שאת אוכלת עכשיו והולכת לישון קצת. שבת שלום!
 

תמי ס

New member
ברוך השם שאתם אחרי

וברוך השם שהכל עבר בשלום. לכי לנוח, יהיה לך מספיק זמן אח"כ לדאוג אם יתקיים או לא הניתוח השני. כה שמחה לשמוע שהניתוח עבר בהצלחה.
 

נאשא

New member
אפ אפ אפ

אחד עבר בשלום, אהההההההההההההההה גדול ולהרגע. על הבאים נדבר, וחוצמיזה יש רופא אא"ג ולא רופא ביצים שצריך להתיעץ איתו, ואז לראות מהי חומרת המצב. חוהל'ה, הכי חשוב זה שעבר, והילד יוכל להצטרף אל שאר בני מינו ויוכל ולגרבץ בנחת בלי אולי אפילו לזכור מה עבר עליו היום. לבריאות לכם, ואההההה גדול נוסף שזה עבר בשלום טפו טפו ולגבי נגה, נכנסתי לרופורציות כי גם שלי היום בכתה איימים במסיבה בגן. אצל שלי עדיין מותר לקרוא לזה טנטרם. זה לא נעים, זה שובר את הלב. שבת שלום לאלון הגיבור, לאמשלו הגיבורה ולשאר גיבורי החייל
 

אםדניאל

New member
יופי שעבר!

תרגעי, עבר ניתוח. תשמחי, תחייכי ותנשמי עמוק. לפעמים אני די בשוק מרופאים. מצד אחד הכל כל כך ממודר (אם יש לך הרנייה בהריון - הגניקולוג שלך יתעלם מזה וישלח אותך לכרורג וזה מצדו, הבטן הגדולה שלך היא רק סיבה לדחות את הניתוח - ואף אחד לא יתיחס למכלול אישה) ומצד שני יכול לבוא רופא, שאני מניחה שאינו רופא אאג להודיע נחרצות על צורך בניתוח נוסף! ניתוח כפתורים עושים אם יש נוזלים באוזן - הזיהוי הוא אם יש דלקות חוזרות או ירידה בשמיעה - יכול להיות לזה קשר לפוליפ שלישי, אבל אני חושבת שאם עוד לא הצטברו מיים - לא עושים. פוליפ שלישי - עושים רק אם הוא מפריע, גורם לסתימת מעבר האויר באוזן - (יצירת ווקום והצטברות נוזלים), או מפריע בנשימה - לא מדובר על נחירות, מדובר על הפסקות נשימה של יותר מ 10 שניות במהלך השינה (ע"פ רופא הילדים שלי, אם ההפסקה קטנה מזה, ואינה גורמת להתעורריות דחופות של הילד - אין צורך לנתח). עוד סיבה לנתח אותו יכולה להיות (כמו אצלינו) נזלת כרונית. אצלנו הגדול ישן בפה סגור ונשימה שקטה ובכל זאת הרופא חושד בשקד שלישי בגלל הנזלת הכרונית (השקד מוניע מעבר תקין שלה אל הגרון) שקדים עושים אם הם מוגדלים ומפריעים בקיצור - נשימה כבדה כשלעצמה היא לא סיבה לניתוח.. אנחנו לפני ניתוח כפתורים ואולי גם שקד שלישי (פוליפ) עם הגדול, ולפי הנשימה הכבדה של טווטי יש לה די בטוח פוליפ שלישי, אבל כרגע מסתמן שהוא אינו מפריע ונכון לעכשיו ישאר שם. אנחנו כחודשיים אחרי טיפול שיניים בהרדמה מלאה לטווטי ואני דווקא מוצאת את עצמי פחות היסטרית ליפני הניחוח הקרוב (או שאני מדחיקה וזה יבוא בקרוב....) כאילו, כבר עברנו את זה, בשלום, ראינו איך מתמודדים ואין את הפחד מהלא ידוע.
 

נייטי

New member
מתוקה שלי - אכן ילד גיבור ומתוק וגם את גיבורה

אוי כמה אני זוכרת את המתח הזה ואת ההקלה אחרי ואת העיפות שפתאום צונחת עליך משאירה אותך כמו בלון מרוקן. קראתי כבר באמצע הלילה ועשה לי טוב לדעת שאתם אחרי ושהכל בסדר, ובעיקר שהבייצות של הגבר-גבר שלך נמצאות עכשיו במקום, מצלצלות כמו שני פעמונים ברוח. אנחנו עברנו ניתוח אדנואיד וכפתורים לפני כחצי שנה. חייבת לציין שניתוח האדנואיד עשה בתומר פלאים. אני שמחה שעברנו אותו. לגבי הכפתורים יש לי קצת השגות בעיקר אם אלון לא סובל מדלקות אוזניים. אבל דיה צרה בשעתה. תנוחו קצת עכשיו על זרי ההתרגעות. חיבוק ענק ושבת שלום של מנוחה.
 

טחג

New member
יופי, יופי, יופי

טוב לשמוע שהכל עבר בהצלחה. אני חושבת שכדאי שתפעילי גם פה את כלל ה-24 שעות - אחרי בדיקה ובמקרה שלכם ניתוח, מוצלח לא דואגים לשום דבר לפחות 24 שעות! ואח"כ תבוא שבת ותנוחו קצת, ושבוע הבא זה כבר חנוכה ואח"כ אפשר להתחיל לחשוב על דברים אחרים. שבת שלום והרבה מנוחה!
 

אמאדובה

New member
יופי ../images/Emo24.gif

קודם כל להירגע, לאכול ולישון (בפרפארזה על הספר הממורקר שלך) אחר כך לדאוג, אם בכלל, לדברים אחרים. עם כל הכבוד לכירורג הוא לא בדיוק רופא אף אוזן גרון, לא? למה שבכלל הייתם באים אליו להתייעצות בקשר לנשימה המחרחרת? שבת שלום!
 

שלומית76

New member
איזה חדשות טובות

שמחה שאתם אחרי והכל במקום. קחי את הזמן לפני שאת עוברת לטפל בדברים האחרים. אפשר בהחלט לסמן וי שמח על מה שהעיק. שבת שלום!
 

דיא

New member
שמחה לקרוא

אין ספק שזו הקלה ענקית, על אף החדשות הלא פשוטות הנוספות. תראי, האחיין שלי עבר ניתוח פוליפים ושקדים בשבוע שעבר. איכות החיים שלו - השינה, ההתעוררויות, כל כך הרבה יותר טוב, שאין ספק שהיה שווה. הוא עדיין מתאושש ובכל זאת, למרות שעוד קצת כואב לו וקצת מציק, הוא פשוט מרגיש יותר טוב. אז נכון שלא נעים לחשוב על זה אבל: א. את יודעת כבר שהוא מקבל את ההרדמה ואת החוויה של הניתוח בסדר; ב. עכשיו יש לך גבר עם ביצים, שיתמודד טוב עם כל מה שיזדמן לו.
 

sarity33

New member
נהדר!

סליחה שמגיבה רק עכשיו. שמחתי לשמוע על העדכון. בינתיים תהני מזה שאת אחרי הניתוח הזה בטרם תנועי לעבר היעד הבא. תנוחי לך והסדירי נשימה הוא אחרי והכל בסדר!!!! שבת שלום
 

mic75

New member
הי חוה

היום הייתי צל הרופא והיא שלחה אותי לכירוגי כי כנראה יש לבונבון של י קילה צריך לעבור ניתוח בגלל זה כי הבונבוני שלי רק בן 7 חודשים ולא נראה לי שאני רוצה שירדימו לי אותו שבת שלום מיכל
 

happy

New member
וואו איזה כיף להיות אחרי

בטוחה שהיום כולכם כבר ממש ממש בסדר. לגבי פוליפ עברנו את הניתוח עם ליהי באפריל השנה והניתוח נתן לליהי המון איכות חיים שלפני הניתוח לא היתה. הילדה ממש התחילה לרוץ בקלות, לנשום בקלות, הפסיקה לנחור בלילות אבל זה עוד מוקדם. איזה כיף שאתם אחרי תרגישו טוב
 
רגע רגע רגע

ראשית, ברכות לניתוח האשך הטמיר שצלח! שנית, הרופא המנתח והמרדים איםו רופא א.א.ג ולכן לא יכולים להמליץ על כל ה"קומפלט" שנמליצו עליו. תרגעו קצת, תחזרו שלגרה ולכו לאף אוזן גרון טוב, שיתבונן ויחליט אם יש בכלל משהו בדברי הרופאים האחרים, ואם כן, ימליץ על גישה טיפולית, ובמקרה הצורך ניתוחית. שמחה שאתם אחרי ובטוב!
 

ה ו ר י ת

New member
../images/Emo47.gif

טוב שאתם אחרי, בריאים שלמים מניחה שאחרי השבת- גם פחות עייפים........ ולגבי הנשימה- אני הייתי נזהרת מחוות דעת נחרצת מרופא שאינו מתמחה באאג. מצטרפת להמלצות להיבדק אצל מומחה בתחום- יש כמה וכמה אסכולות. (אותנו למשל ניתחו לכפתורים ועל הדרך הוציאו אדרנואיד, הכפתורים היה מיותר בעליל- לגבי האדרנואיד- קשה לי להיות נחרצת....... רק בריאות
 

חוה76

New member
תודה!!! + כמה תובנות נטולות היסטריה

טוב. אז קודם כל תודה על כל הברכות. אני מאושרת שכל הסיפור מאחורינו ואלון מחלים כל כך יפה ב"ה. נראה לי שהיה בזה משהו טוב בשבילי - לראות שהוא לא שברירי כל כך כמו שדמיינתי אותו. לפני הניתוח היה ברור לי שברגע שיסתכלו עליו המנתחים הם יגלו שהוא לגמרי לגמרי לא תקין ואז יגידו לי שאם חשבתי שהאשכים הם הבעיה, i've got another thing coming. לא יודעת למה. אולי בגלל שכל כך עמלתי להביא אותו לעולם, ואולי בגלל שבכלל לא האמנתי שהוא ממש פה, היה נראה לי נורא הגיוני שהנה יקחו לי אותו שוב. הסיפור עם הנשימה די מרגיז אותי. אני מבינה שהייתה התלבטות אם לנתח כי הוא נושם מאד בכבידות אבל דחילק, ניתחתם. הוא בהתאוששות ועוד לא התעורר. ניתן בהחלט בשלב זה לנסות לא להדאיג את ההורים שלו שוב לפחות עד שהם יראו שהעינייים שלו נפתחות ונשארו כחולות כמו שהם זוכרים. המשפטים שנאמרו לנו בהקשר של הנשימה שלו היו כל כך לא לעניין. רופא אחד אמר שעם כל נחירה שלו בלילה יורדת לו האינטלגנציה. אחר אמר שהוא יושפע מבחינה התפתחותית (ולא טרח לציין למה ואיך) אחרת אמרה שזה ממש מפחיד לשמוע אותו (וחזרה על זה שוב ושוב במשך כל היום כאשר תפקידה בכח לא היה רפואי). חזרתי הבייתה די היסטרית ולקח לי יומיים של בכי ותשישות כדי לעשות סדר: 1. אלון ישן טוב בלילה, ומתפתח יופי ביום. 2. אין לו דלקות אוזניים תכופות במיוחד. 3. הגברים משני צידי הד.נ.א. שלו נוחרים בקולי קולות והם כולם בעלי דוקטורט, וכן בעלי השקדים המקוריים שלהם וכל שאר הבלוטות שהקב"ה סיפק להם מסיבה זו או אחרת. 4. אני רוצה לנוח. לא לחשוב שהוא בסכנת חיים כל פעם שהוא נרדם כי האינסטינקט שלי אומר לי שהכל די בסדר. 5. עכשיו אפשר אם רוצים ללכת להתייעץ כמו שצריך עם מומחה בתחום ולראות מה הוא רואה. מה שעצוב לי על עצמי בעיקר הוא למה אני מרשה לכל אדם לקחת ממני את אלון כל כך בקלות. לשכנע אותי שהוא חלש, שהוא אוטוטו נשבר, שהוא לא ישרוד לי. למה?! זה בא עם המיקום שלו אחרי האובדנים? זו אני? אלה העיניים החולמניות שלו? טוב הלב שקורן ממנו שנראה לי כל כך חסר הגנות? אני רוצה להיות ללביאה שיודעת מה טוב לגור שלה, לא ספינה מיטלטלת עם גור ואמא מפוחדים. מה אתן אומרות?
 

ל ג י

New member
ראשית - שחרור נשימה

שהניתוח מאחוריכם ואתם בבית בריאים. כל כך שמחה שעכשיו זה כבר אחרי. אני מאד מתחברת לתחושה שלך שמידע שמגיע (לפעמים בצורה קצת חסרת אחריות) מגורמים רפואיים או אחרים ישר מטלטל את הדרך שבה את תופסת את אלון ואת האינסטינקט האימהי שלך לגביו. יצא לי לכתוב לך בעבר שאני מאמינה גדולה בתחושות בטן שלנו כאימהות (זה היה כשהתלבטת לגבי הגן). ואני מאמינה שעמוק בפנים את יודעת הכי טוב מה נכון לגבי הילד שלך שאת מגדלת יום יום ומתקשרת איתו יום יום ומכירה כל כך טוב. וגם עם לעיתים נדמה לך שלרגע את נזרקת מהשביל שבו הלכת - כמו עכשיו - תעצרי לשניה ותיזכרי שאת מכירה את אלון הכי טוב. הרי שהגעת הביתה ונרגעת מכל החויה ידעת לנתח את המצב לאשורו: אלון מתפתח יפה, לא סובל מדלקות אוזניים חוזרות ונשנות וכו'. נכון, כדאי בשעה שקטה, להתיעץ עם מומחה אא"ג ולשמוע חוות דעת מאיש מקצוע שקול. וזה הרי מה שאת מתכננת לעשות. כך שהאינסטינקט האימהי שלך לגביו פועל ולעולם לא הפסיק לפעול. ולא הצליחו (לטעמי) לקחת את אלון שאת מכירה ממך. את יודעת שאלון לא שביר, לא נטול הגנות והוא כאן איתך - תמיד ההיסטוריה שלנו כאובדניות מוסיפה ותוסיף למפלס החרדה שגם ככה כל הורה מצוי חווה מרגע הפיכתו להורה. ואת לביאה מדהימה: ראיתי אותך עם הגורים! I hope I am making some sense to you ל ג י
 
למעלה