../images/Emo24.gif מיכלי וכולם ../images/Emo25.gif../images/Emo25.gif
אכן, ביום שני הייתי בשני ראיונות עבודה ולראות בית (הבית היחיד להשכרה בכל היישובים הסמוכים). ראיון אחד הלך מעולה והשני קצת צלע, לא בדיוק הבנתי לאיזו מישרה מראיינים אותי והשאלות היו טיפשיות ("מה תעשי אם הילדה תהיה חולה" ... מיצינו את החוסר פירגון הזה, נכון?!). בבית התאהבתי ממבט ראשון. הוא מואר וגדול יחסית לדירת החדר שאנחנו גרות בה כבר ארבע שנים. בחצר יש "זולה" שבנתה בעלת הבית, עם טאבון אבן בצד. בערב כשחזרנו הביתה צלצל הטלפון, הראיון הראשון שהלך טוב אכן הלך טוב... קיבלתי את העבודה ... צלצלתי מהר לבעלת הבית כי השכן (שהראה לי את הבית) אמר שהיו כמה מתענינים מאוד רציניים וכבר פחדתי... וגם הבית שלנו !!!. זה קורה די מהר, ב-1 ליולי ... כזה מהפך בחיינו ואין לי מושג איך בכלל אעביר בית כל כך רחוק ... ובכל כך מעט זמן... זהו. דאגות העתיד פינו מקומן לדאגות מוחשיות יותר של התארגנות והוצאות כספיות קרובות. שיהיה לנו במזל, סוף סוף
אז מה אם כבר סיפרת... השירשור ההוא לא קופץ ואני רוצה לשמוח בשמחתך... אז קדימה ספרי
