אלוה.
חזרתי מטיול שנתי. יופי. יוצאנו אתמול. יותר נכון שלשום לפנות בוקר. יותר נכון אתמול לפנות בוקר. נו...יום שלישי בחמש לפנות בוקר. הלכתי בטיול, פתאום אני לא מרגישה טוב. לוקחת כדור. עוזר טיפונת. מתה בטיול. קמה לתחיה. מתה שוב. קמה לתחיה. מתה שוב. מגיעה לאוטובוס על סף גסיסה. בטן כואבת. מגיעה לחדר. כדור. עוד אחד. המון מים. הופס! חום. יש חום. חולה. לא הולכת לאכול. מקבלת מחברות לחמניה. מדברת עם ליהי בטלפון. אדוויל. פתאום מרגישה טוב. הולכת החוצה. עם בוקסר וגופיה. מתחיל קרב כיסאות חצר. לוקחים כיסאות של כל החדרים. "חכו חכו, זה חוזר אליינו בלילה" "לא זה לא, זה ישן איתנו" נועלים ערימה של 10 כיסאות בחדר. יוצאת. תופסת טרמפ על אוטו גולף-שמחלק סדינים ל.."רחוב" אחר באכסניות. הקטע הטוב- הוא בכלל לא היה ממונע. והאיש שנוהג בו הציע מיטה בחדר אחד. ונסענו במהירות קמ"ש. כששתי בנות מהשכבה רצות על הגלגלים של האוטו גולף, וחברה אחרת מסובבת את ההגה ומתמרנת ברחוב. בא האיש סדינים. רודף. רודף. רודף. תופס עם היד את האוטו גולף. עוצר אותו. איש שחיף כזה. 3 בנות מושכות. איש שחיף מחזיק. לא זזים מהאווווווטווווו....
יורדות משם. מנסות לשבת בין הסדינים, ולתפוס טרמפ לטיילת של האכסניה. לא מצליחות. הולכות בעצב חזרה לרחוב שלנו. רבה עם חברה. צורחות. בוכות. שוב לא מרגישה טוב. מתלבשת יפה. מטיילת עם חברות שהוציאו אותי בכוח מהחדר. צוחקות. מקלחת. לישון. קמות בבוקר לצלילים יפיפיים של דפיקות דלת חזקות וצרחות "לקווווווווווווווווום". צוחקות. משלימות. מנקות |מופתעת מעצמי| את החדר. מתלבשות. יורדות לאכול. נשארת בחדר להקיא. הולכת לחדר אוכל. אוכלת חצי לחמניה. עם שוקולד. חוזרת לחדר להקיא. אוכלת את החצי השני. מתקשרת הביתה. אומרת שלא נראה לי שאני אוכל להמשיך בטיול. מבואסת. היום חמת גדר. מחר ים. מתבאסת עוד. מחכה שעתיים וחצי בלובי של האכסניות. כולם כבר הלכו. קופאת. יוצאת חוצה. לוקחת כדור. יושבת על ספסל. בוהה חתולה וגורים שמנמנים משחקים על הדשא. הם בוהים בי. ממשיכים לשחק. ולינוק. ולישון. אני כמעט נרדמת. אמא באה. אוכלת המבורגר. כמעט מקיאה אותו אחרכך. ועכשיו חזרה בפורום. יאי.
חזרתי מטיול שנתי. יופי. יוצאנו אתמול. יותר נכון שלשום לפנות בוקר. יותר נכון אתמול לפנות בוקר. נו...יום שלישי בחמש לפנות בוקר. הלכתי בטיול, פתאום אני לא מרגישה טוב. לוקחת כדור. עוזר טיפונת. מתה בטיול. קמה לתחיה. מתה שוב. קמה לתחיה. מתה שוב. מגיעה לאוטובוס על סף גסיסה. בטן כואבת. מגיעה לחדר. כדור. עוד אחד. המון מים. הופס! חום. יש חום. חולה. לא הולכת לאכול. מקבלת מחברות לחמניה. מדברת עם ליהי בטלפון. אדוויל. פתאום מרגישה טוב. הולכת החוצה. עם בוקסר וגופיה. מתחיל קרב כיסאות חצר. לוקחים כיסאות של כל החדרים. "חכו חכו, זה חוזר אליינו בלילה" "לא זה לא, זה ישן איתנו" נועלים ערימה של 10 כיסאות בחדר. יוצאת. תופסת טרמפ על אוטו גולף-שמחלק סדינים ל.."רחוב" אחר באכסניות. הקטע הטוב- הוא בכלל לא היה ממונע. והאיש שנוהג בו הציע מיטה בחדר אחד. ונסענו במהירות קמ"ש. כששתי בנות מהשכבה רצות על הגלגלים של האוטו גולף, וחברה אחרת מסובבת את ההגה ומתמרנת ברחוב. בא האיש סדינים. רודף. רודף. רודף. תופס עם היד את האוטו גולף. עוצר אותו. איש שחיף כזה. 3 בנות מושכות. איש שחיף מחזיק. לא זזים מהאווווווטווווו....