אלוהים עיזרו לי

אלוהים עיזרו לי

בעלי ואני נשואים שנה חצי. יש לנו בעיות על רקע מיני ועל רקע תרבות של קללות וצעקות שהוא לא מוכן לרדת מהןגם לפני שנודע שהוא עקר. אני נפגעת ממנו מאוד קשה וסובלת מאוד גם בחברת משפחתו על רקע הבדלי תרבות ופיצוצים שהיו לי איתם בעבר ואני פוחדת שיחזרו על עצמם. שנינו בני 37 כמעט. אני מאוד רוצה להספיק את הרכבת מבחינה ביולוגית (ילדים) ומרגישה כבר בשלה מספיק. לפני חצי שנה – התגלה שהוא עקר והוא עבר ניתוח לתיקון צינורית הזרע. תשובה לגבי הצלחת הניתוח תהיה רק בחודש הבא ואם לא – הרי שצפוי לי עינוי בדמות טיפולי הפרייה. יש ביננו פערי הבנה עצומים לגבי האופן שבו צריכה להתנהל הזוגיות ולגבי התעללותו הנפשית בי. לאחרונה הסכים לטיפול זוגי אך אין בכך ערובה לשינוי רציף מצידו. מה אני עושה ? נשארת בג`יפה של להתמודד מול האלימות המילולית שלו, הקושי עם משפחתו ותפיסותיו ועם עקרותו ???? או לוקחת מהר את עצמי החוצה ומקווה לטוב ? היה מאוד מאוד קשה למצוא בן זוג מתאים וגם תקופת ההמתנה לבחור המתאים מאוד מייאשת ומתישה נפשית. בגילאים הללו הדבר נעשה קשה פי מאה כיון שכמעט ואין ``נורמלים בראש`` שהם גם ללא ילדים ותרומת זרע לא באה בחשבון. מעבר לזה : מי ערב שאספיק גם למצוא מהר זיווג וגם ללדת ? הרי כבר עכשיו אני בבעייה מבחינת גיל ביולוגי (אני פורייה). אני בדילמה – אנא עיזרו לי !
 

Tal_Ya_Tal

New member
יקירה../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif../images/Emo24.gif

הסיפור שאת מספרת, לא קל. ישנן שם כמה 'בעיות'. ואת שואלת אותנו מה עלייך לעשות
מממממ................................... בדרך כלל כאסטרולוגית טרנס פרסונלית, אינני נוהגת ליעץ לאנשים מה לעשות, כי זה באחריותם. אך אני בהחלט יכולה לשקף להם את המצב בצורה יותר אובייקטיבית. אז בואי 'נעשה סדר' בבלגאן: ראשית, לא כתבת בשום מקום שאת אוהבת את אישך.(אפילו שהתגלה "שבו האשם" באי הפוריות שלכם). זה נתון בסיסי. כל עוד את 'בלחץ' "לא לאחר את הרכבת" אינך יכולה לפתו שום 'בעיה'. כי אי אפשר לעשות עבודה פנימית יעילה כשאת לחוצה.אז קחי נשימה עמוקה ל
ושחררי את האוויר באיטיות,............באיטיות דרך ה
זהו. את יכולה לחזור על כך כמה פעמים שאת רוצה. ההזדקנות היא רק 'בראש שלך' רוצה להזכיר לך את אברהם ושרהשהיו בני מאה ואיך נאמר בשיר הדגש|"אם אלוהים רוצה, אפילו מטאטא יורה"|א-ב-ל ב-א-מ-ת זה לא נדיר היום ללדת בגיל 38, 39, 40, 41, 42, כך שיש לך עדיין חמש שנים
לא להיות בלחץ(ולא משנה מה הרופאים אומרים לך). יחד עם זאת, עם בעיית אלימות בזוגיות, בודאי שאפילו אם כל הנתונים הפיזיים היו כשירים, תת המודע שלך לא היה מאפשר לך להרות, כי מי רוצה להביא ילד לעולם לסיטואציה של אלימות, גם אם היא "רק" מילולית??? דברר שני יקירהלטנגו דרושים שניים
כשיש אלימות, יש צד פסיבי וצד אקטיבי. א-ב-ל, שני הצדדים נמשכים למצבים אלימים. אחרת לא היית בסיטואציה הזאת. מה שנדרש זה לקחת אחריות על כך, (לא פחות מבן זוגך) ואם טיפול למניעת אלימות, הטיפול צריך להיות לשניכם
לא רק לו
דבר שלישי יקירה, שאלי את עצמך מה חשוב לך יותר ילד, או זוגיות. היום אין הכרח 'לקשור את הדברים יחדיו' ילד אפשר 'לעשות' גם עם בנק הזרע
ואני מכירה כמה נשים שבחרו בדרך הזאת
כך שהטיעון שלך לגבי הקושי למצוא מישהו פנוי, ללא ילדים בגיל הזה...... ישנם כאן יותר מידי התניות, שלא בהכרח קשורות לנושא. בכל מקרה, בין אם תחליטי להישאר עם בן זוגך הנוכחי (שנת הנישואין הראשונה היא "חבלי הלידה" של הזוגיות גם אם חייתם יחדיו אפילו עשר שנים יחדיו קודם לכן) או לשבור את הזוגיות שלכם ולחפש מסגרת חדשה, עלייך לעבוד על הצד בתוכך, שמושך מערכת יחסים מסוג זה. אחרת, תמצאי מערכת יחסים דומה. "אותה הגברת בשינוי אדרת" כך שלא "תרוויחי זמן" אלא "תפסידי זמן" כל עוד לא 'נעשית עבודה' . מפה אסטרולוגית יכולה להראות לך תמונה ברורה יותר של ה'בעיות' שאת מושכת אל תוך חייך ולהאיר לך מה צריך להשתנות ולאיזה כוון על מנת שחייך יעלו על מסלול בריא יותר. ותוכלי לממש את יעודך בדרך בונה יותר. L&L TALYA
 
למעלה