אלוהים, בא לי לבכות...

principessa18

New member
אלוהים, בא לי לבכות...

בעצם, אני כבר בוכה. עובר עליי שבוע מסויט (יש מילה כזו?). אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל עוד שבוע ומשהו אני ניגשת לבחינה הפסיכומטרית. השבוע הייתי חולה ויומיים לא עשיתי כלום (הפסדתי 2בחינות הדמיה). ועכשיו אני לחוצה שאני לא אספיק לעשות אותן בנוסף לדברים האחרים שאני צריכה לעשות. אני גם עצובה כי המערכת יחסים שלי ושל החברה הכי טובה שלי השתנתה, הצבא שינה אותה לגמרי ואני מרגישה שהיא כבר לא החברה הכי טובה שלי, שזו מישהי אחרת ואני מתגעגעת אליה מאוד. וגם, כרגע היה לי ריב מטורף עם עוד חברה ממש טוב, אמרנו אחת לשניה דבירים ממש מגעילים... אוף, לא בא לי להיות אני יותר.... בא לי להחליף לאיזה שבוע, להיות מישהו אחר... כ"כ עצוב לי...
 

דיתוּש

New member
יש שבועות כאלה.

קצת קלישאתי, אבל נכון. קודם כל, בלי לחץ. יש לך זמן מסוים ולשנות אותו לא תוכלי
מה שכן תוכלי לעשות, זה באמת לתכנן את הזמן שלך כמו שצריך, כדי לארגן את הדברים בראש. ולמה שלא יישאר זמן, פשוט לא יישאר זמן. מה לעשות. ובקשר לחברה הראשונה שלך... עצוב לי ממש, כי גם לי קרו כבר כמה מקרים כאלה שמקומות שינו אנשים והם כבר לא מי שהיו, והם פשוט לא מתאימים לי יותר. חברה אחת שלי טסה לאנגליה, וזה הפך אותה לסנובית נוראית. ואנחנו כבר לא מדברות, אפילו שהיינו ממש ממש קרובות זו לזו. אין לי מה לעשות עם זה, לצערי. והחברה השנייה-תמיד אפשר להתנצל
תרגישי טוב מותק
 
מתוקה...

קודם כל אני מצטרפת לדיתוש בקשר לארגון הזמן. תחשבי על זה ששבוע זה המון המון זמן. זה לא כמו שהתכוננת לבחינה לבית ספר והתכוננות שבוע מראש הייתה כוללת בית ספר בבוקר וקצת מנוחה אח"כ ורק בצהריים-אחרי הצהריים התחלת להתכונן - שבוע בחופש זה לפחות כפליים זמן! טוב, אני לא יודעת אם יצאתי מובנת אבל אני מקווה שהבנת משהו
חחח.. בקשר לחברות... זה ידוע שבהתחלה הצבא יכול לפגוע בחברויות כי מישהי אחת נמצאת בשלב אחר וחדש בחיים שלה והמישהי השנייה עוד לא, וזה יוצר קצת ניתוק אבל אני די בטוחה שכשאת תתגייסי גם - גם את תשתני ויכול מאוד להיות שתביני מה עובר על החברה הטובה שלך ושוב תהיה לכן שפה משותפת (שתכלול גם בטח הרבה ראשי תיבות של הצבא..
) אני מקווה שעודדתי אותך לפחות קצת... ואם לא, אז
בדרך כלל עושה את העבודה..
 

principessa18

New member
תודה לשתיכן

אהל לא נראה לי שאני אתגייס כבר... ככה שזה לא יעזור
 

דיתוּש

New member
../images/Emo45.gif. חסר טעם להתגייס,

אלא אם כן זה תפקיד שבאמת תרצי. עדיף כבר לעשות שירות לאומי או משהו בסגנון, משהו שבאמת ישרת את המדינה, אם כבר.
 

שלומצי

New member
לבכות זה טוב. לשמור בבטן זה רע.

זה מה שאני חושבת. ויש שבועות כאלה שפשוט צריך לספוג ולספוג ולספוג ולחכות שהגל יעבור, ואז תחזור השלווה לחיים. אני לא יודעת איך לפעמים באמת הכל מתרכז בזמן כל כך קצר, כל כך הרבה בעסה, אבל פשוט צריך לשמור שלא להתפרק. אני מניחה שעבר מספיק זמן בשביל שתהיי כבר אחרי הבחינה, ואני רוצה לשמוע איך היה! זה כבר טוב, שזה מאחורייך. ולגבי יחסים, אני יכולה להגיד לך ממרומי קשישותי, שגם לי קשה כשמערכת יחסים משתנה, מתרחקים, מתקרבים, שוב מתרחקים, לפעמים לתקופות ארוכות, לפעמים לקצרות ולפעמים לתמיד. זה כנראה חלק מהדבר הזה שנקרא "להתבגר", ולהבין שאנחנו משתנים ומה שנכון לתקופה מסוימת בחיים שלנו, לא תמיד טוב לתקופות אחרות. אולי אפשר ללמוד קצת מהניסיון שלי, ולחסוך קצת כאב? חיבוק גדול גדול!
 
למעלה