גבעת העורלות
New member
אלוהים אל תתערב - שיר
הלך רוחי במוצאי כיפורים זה:
אלוהים,
אל תתערב יותר בחיי,
כי כבר שבעתיך,
על כל גדותי,
על מזבחך שרפתי,
את מיטב שנותי,
האמנתיך בכל לב,
יותר מכל בדותי,
ובך הגיתי כל העת,
עד אשר קרסו שוקי,
כי לא יכלו שאת.
אז קראתיך משאול,
זעקתי זעקה,
ואתה נתכנסת,
בתענית שתיקה,
נתכרבלת במרום,
בצעיף של עננה,
נפל שומר ישראל,
בערפילי שינה,
תחב ראשו בחוזק,
בעמקי כרית,
בעוד אני משווע,
ערבית ושחרית,
ובעודי מכביד ראשי,
אף בפלג מנחה,
משך מעל ראשו השמיכה.
אז בוראי הנח לי אנא,
להיות גם קצת אני,
הנח לי אל קנא,
לבכות את יגוני,
הנח לי לשאת,
תפילה לאני,
תפילה אחרונה,
אל האל בליבי שנדם,
אל תקרת הזכוכית,
שהיתה תקוות האדם,
אל המעיין הטהור,
שהיה לאכזב,
אל העתיד המרור,
שהביס את חוזיו,
אל העבר שהבין,
מה שהבין ועזב,
אל אליל שקרס,
מול אדם מאוכזב,
אשר ליבו חרב,
וזכרונו עוד צורב,
אז בבקשה אלוהים,
מעכשיו, אל תתערב.
הלך רוחי במוצאי כיפורים זה:
אלוהים,
אל תתערב יותר בחיי,
כי כבר שבעתיך,
על כל גדותי,
על מזבחך שרפתי,
את מיטב שנותי,
האמנתיך בכל לב,
יותר מכל בדותי,
ובך הגיתי כל העת,
עד אשר קרסו שוקי,
כי לא יכלו שאת.
אז קראתיך משאול,
זעקתי זעקה,
ואתה נתכנסת,
בתענית שתיקה,
נתכרבלת במרום,
בצעיף של עננה,
נפל שומר ישראל,
בערפילי שינה,
תחב ראשו בחוזק,
בעמקי כרית,
בעוד אני משווע,
ערבית ושחרית,
ובעודי מכביד ראשי,
אף בפלג מנחה,
משך מעל ראשו השמיכה.
אז בוראי הנח לי אנא,
להיות גם קצת אני,
הנח לי אל קנא,
לבכות את יגוני,
הנח לי לשאת,
תפילה לאני,
תפילה אחרונה,
אל האל בליבי שנדם,
אל תקרת הזכוכית,
שהיתה תקוות האדם,
אל המעיין הטהור,
שהיה לאכזב,
אל העתיד המרור,
שהביס את חוזיו,
אל העבר שהבין,
מה שהבין ועזב,
אל אליל שקרס,
מול אדם מאוכזב,
אשר ליבו חרב,
וזכרונו עוד צורב,
אז בבקשה אלוהים,
מעכשיו, אל תתערב.
