אלגיה למורפוזה
היאך הפכת לעיר חומה. עינייך הפוכות אלי. חומה גבוהה ואטומה, עליה מתרפקים צללי. חומת אבני גזית קשות. לא כותל הדמעות שלי. קשות הצלפת בי שוב בשוט האדישות האצילי. מתה מורפוזה היפה. גופה כמזח לגלי. טרופה, ספינה כה עייפה תעלומת כל אתמולי. דמות רפאית. גויה צלובה. פני שעווה ללא מבע. שלווה, לבה בלי אהבה. ובמצחה כמו אות הוטבע. לו חשת קורטוב כמיהה אלי. היאך רחקנו כזרים. גפי כושלות... הו, אללי! - רק שיש קר, שיירי זרים.
היאך הפכת לעיר חומה. עינייך הפוכות אלי. חומה גבוהה ואטומה, עליה מתרפקים צללי. חומת אבני גזית קשות. לא כותל הדמעות שלי. קשות הצלפת בי שוב בשוט האדישות האצילי. מתה מורפוזה היפה. גופה כמזח לגלי. טרופה, ספינה כה עייפה תעלומת כל אתמולי. דמות רפאית. גויה צלובה. פני שעווה ללא מבע. שלווה, לבה בלי אהבה. ובמצחה כמו אות הוטבע. לו חשת קורטוב כמיהה אלי. היאך רחקנו כזרים. גפי כושלות... הו, אללי! - רק שיש קר, שיירי זרים.