CosmikDebris
New member
בדיוק
כל סיפור מעביר רעיון מסוים. קח לדוגמה את אופריישן מיינדקריים.
כל סיפור מעביר רעיון מסוים. קח לדוגמה את אופריישן מיינדקריים.
אלבומי קונספט
- פותח הנושא פיכה דאומה
- פורסם בתאריך
מצד שני ../images/Emo73.gif
אלבום שנועד להעביר סיפור מסויים צריך להכיל רעיון מסויים (הרעיון של להעביר את הסיפור), ומכאן כל אלבום שמעביר סיפור הוא אלבום קונצפט. אלבום קונצפט שלא הוזכר עדיין: Jeff Wayne - War Of The Worlds ומצד שני יש אלבומי קונצפט שאין להם קשר לפרוגרסיב או לאופרות רוק, כמו למשל Alice Cooper - School's out
אלבום שנועד להעביר סיפור מסויים צריך להכיל רעיון מסויים (הרעיון של להעביר את הסיפור), ומכאן כל אלבום שמעביר סיפור הוא אלבום קונצפט. אלבום קונצפט שלא הוזכר עדיין: Jeff Wayne - War Of The Worlds ומצד שני יש אלבומי קונצפט שאין להם קשר לפרוגרסיב או לאופרות רוק, כמו למשל Alice Cooper - School's out
mr oysterhead
New member
טוב זה ויכוח שלא יוביל לשום דבר...
שם נחמד מאוד
New member
שלי..
genesis- the lamb king crimson- in the court. lizard jethro tull- thick as a brick
genesis- the lamb king crimson- in the court. lizard jethro tull- thick as a brick
שרית חדד - רק אהבה תביא אהבה
הקונספט: שירים שמחים, לחנים קליטים בעיבוד מזרחי, ואת כולם הקליטה שרית בין 2002 ל-2003. אחלה קונספט, לא? ועכשיו ברצינות: אלבום קונספט מובהק הוא סיפור המועבר באמצעות אוסף שירים בסדר נתון, ויש גם אלבומי קונספט כללי שבהם רעיון מסויים מועבר דרך אוסף שירים, ואווירה מסויימת מאפיינת את כולם. זאת הגדרה נזילה, וניתן להתאים אותה בכח להרבה מאד אלבומים - וכאן נשאלת השאלה - האם לכך התכוון המשורר. התופעה התחילה בסביבות 67, עם הוצאתם של סרג'נט פפר של החיפושיות ו-Days of Future Passed של המודי בלוז, שהוא אולי אלבום הקונספט המובהק הפופולרי הראשון (אני לא מעיז לטעון בתוקף שלא היו אלבומי קונספט לפניו, אך בוודאי לא בסדר הצלחה כשלו). כמה מילים על ה"דינוזאורים": Yes - האלבום היחיד שאפשר לקרוא לו אלבום קונספט, הוא השממון המוסיקלי של 80 הדקות הידועות בשם Tales from Topographic Ocean. כיוון שתמלילים אינם הצד החזק של Yes, בשום אלבום אי אפשר לאתר קונספט מילולי מוגדר. Camel - מהאלבומים הקלאסיים שלהם, רק ב-Snowgoose יש קונספט מובהק, אך מכיוון שהאלבום אינסטרומנטלי לעולם לא נדע מה קדם למה - האם כל קטע באמת נכתב בהשראת החלק בעלילת הספר שהוא מייצג, או שמא שמות הקטעים נבחרו רק בדיעבד, אחרי שהוקלטו, אך מכיוון שבחלק לא מבוטל מהקטעים ניתן לחוש התאמה חזקה בין אווירת הקטע לחלק העלילה ששם הקטע מתאר, זה לא משנה. Jethro Tull - ברוב האלבומים הקלאסיים שלהם, החל מ-Aqualung (אלבום קונספט מעולה שמשום מה לא הוזכר כאן עדיין) ועד Broadsword and the Beast יש רעיון כללי ואווירה מסויימת שמאפיינים את האלבום ומועברים דרך כל או לפחות רוב השירים שבו. Thick as a Brick ו-Passion Play הם אלבומי קונספט מובהקים. Genesis - בכבשה יש קונספט מובהק. בסלינג אנגלנד וטריק אוף א טייל קונספט כללי יותר. השאר הם אוספי שירים מופלאים, אבל לא אלבומי קונספט. שני אלבומים משנות ה-70 של שני הגיטריסטים שהיו בלהקה: - Steve Hackett - Voyage of the Acolyte - Anthony Phillips - The Geese and the Ghost הם אלבומי קונספט יפהפיים. King Crimson - אף אלבום אינו אלבום קונספט מובהק (לגבי "בחצרו", זה עניין של פרשנות) אבל בארבעת הראשונים קיים קשר רעיוני שעובר כחוט השני בין כל הקטעים ויוצר קונספט כללי. ELP - רק Picturs at an Exhibition שהוא בעצם עיבוד ליצירה קלאסית ארוכה. השאר הם אוספי שירים. Van der Graaf Generator - למיטב הבנתי גם במקרה שלהם אין באף אלבום קונספט מובהק. דווקא כמה מאלבומי הסולו של האמיל הם אלבומי קונספט מובהקים. איך שכחתם את Gentle Giant? "שלושה חברים" שלהם הוא אלבום קונספט מובהק מקסים. ומה עם גונג והטרילוגיה הקוסמית שלהם? מה עם סיפורי המד"ב של הוקווינד וראש? משחק השחמט של גריפון? לשולטים ברזי השפה האיטלקית - מומלצים Il Balleto Di Bronzo - YS ו- Banco - Darwin, שניהם אלבומי קונספט מובהקים. את המילים אני לא מבין (חבר איטלקי ניסה לתרגם לי את סיפורי הקונספט לאנגלית בקווים כלליים. הבנתי ש-YS מתאר מסע של אדם בעולם אפוקליפטי שבו נכחד כמעט כל המין האנושי) אבל המוסיקה פנטסטית. Le Orme - Felona e Sorona הוא גם אלבום קונספט חביב, אבל לא בליגה הראשונה. כמה אלבומי קונספט לא פרוגיים שאני אוהב: David Bowie - The Man who Sold the World / Ziggy Stardust Who - Tommy / Quadrophenia XTC - Skylarking בטח יש עוד מלא אבל לא קופצים לי לראש כרגע.
הקונספט: שירים שמחים, לחנים קליטים בעיבוד מזרחי, ואת כולם הקליטה שרית בין 2002 ל-2003. אחלה קונספט, לא? ועכשיו ברצינות: אלבום קונספט מובהק הוא סיפור המועבר באמצעות אוסף שירים בסדר נתון, ויש גם אלבומי קונספט כללי שבהם רעיון מסויים מועבר דרך אוסף שירים, ואווירה מסויימת מאפיינת את כולם. זאת הגדרה נזילה, וניתן להתאים אותה בכח להרבה מאד אלבומים - וכאן נשאלת השאלה - האם לכך התכוון המשורר. התופעה התחילה בסביבות 67, עם הוצאתם של סרג'נט פפר של החיפושיות ו-Days of Future Passed של המודי בלוז, שהוא אולי אלבום הקונספט המובהק הפופולרי הראשון (אני לא מעיז לטעון בתוקף שלא היו אלבומי קונספט לפניו, אך בוודאי לא בסדר הצלחה כשלו). כמה מילים על ה"דינוזאורים": Yes - האלבום היחיד שאפשר לקרוא לו אלבום קונספט, הוא השממון המוסיקלי של 80 הדקות הידועות בשם Tales from Topographic Ocean. כיוון שתמלילים אינם הצד החזק של Yes, בשום אלבום אי אפשר לאתר קונספט מילולי מוגדר. Camel - מהאלבומים הקלאסיים שלהם, רק ב-Snowgoose יש קונספט מובהק, אך מכיוון שהאלבום אינסטרומנטלי לעולם לא נדע מה קדם למה - האם כל קטע באמת נכתב בהשראת החלק בעלילת הספר שהוא מייצג, או שמא שמות הקטעים נבחרו רק בדיעבד, אחרי שהוקלטו, אך מכיוון שבחלק לא מבוטל מהקטעים ניתן לחוש התאמה חזקה בין אווירת הקטע לחלק העלילה ששם הקטע מתאר, זה לא משנה. Jethro Tull - ברוב האלבומים הקלאסיים שלהם, החל מ-Aqualung (אלבום קונספט מעולה שמשום מה לא הוזכר כאן עדיין) ועד Broadsword and the Beast יש רעיון כללי ואווירה מסויימת שמאפיינים את האלבום ומועברים דרך כל או לפחות רוב השירים שבו. Thick as a Brick ו-Passion Play הם אלבומי קונספט מובהקים. Genesis - בכבשה יש קונספט מובהק. בסלינג אנגלנד וטריק אוף א טייל קונספט כללי יותר. השאר הם אוספי שירים מופלאים, אבל לא אלבומי קונספט. שני אלבומים משנות ה-70 של שני הגיטריסטים שהיו בלהקה: - Steve Hackett - Voyage of the Acolyte - Anthony Phillips - The Geese and the Ghost הם אלבומי קונספט יפהפיים. King Crimson - אף אלבום אינו אלבום קונספט מובהק (לגבי "בחצרו", זה עניין של פרשנות) אבל בארבעת הראשונים קיים קשר רעיוני שעובר כחוט השני בין כל הקטעים ויוצר קונספט כללי. ELP - רק Picturs at an Exhibition שהוא בעצם עיבוד ליצירה קלאסית ארוכה. השאר הם אוספי שירים. Van der Graaf Generator - למיטב הבנתי גם במקרה שלהם אין באף אלבום קונספט מובהק. דווקא כמה מאלבומי הסולו של האמיל הם אלבומי קונספט מובהקים. איך שכחתם את Gentle Giant? "שלושה חברים" שלהם הוא אלבום קונספט מובהק מקסים. ומה עם גונג והטרילוגיה הקוסמית שלהם? מה עם סיפורי המד"ב של הוקווינד וראש? משחק השחמט של גריפון? לשולטים ברזי השפה האיטלקית - מומלצים Il Balleto Di Bronzo - YS ו- Banco - Darwin, שניהם אלבומי קונספט מובהקים. את המילים אני לא מבין (חבר איטלקי ניסה לתרגם לי את סיפורי הקונספט לאנגלית בקווים כלליים. הבנתי ש-YS מתאר מסע של אדם בעולם אפוקליפטי שבו נכחד כמעט כל המין האנושי) אבל המוסיקה פנטסטית. Le Orme - Felona e Sorona הוא גם אלבום קונספט חביב, אבל לא בליגה הראשונה. כמה אלבומי קונספט לא פרוגיים שאני אוהב: David Bowie - The Man who Sold the World / Ziggy Stardust Who - Tommy / Quadrophenia XTC - Skylarking בטח יש עוד מלא אבל לא קופצים לי לראש כרגע.
HelterSkelter1
New member
../images/Emo45.gif
יופי של הסבר עמית
בקשר לואן דר גראאף, Pawn Hearts הוא קונספט חלקי וכללי, מכיוון שבעצם כל השירים עוסקים בטירוף ודבר הקשורים לכך, והוא אפל וקודר לכל אורכו.
יופי של הסבר עמית
Pilgrims
ברשותך אתייחס רק לארבעת השירים הראשונים. נתחיל מסוף השיר (כמעט): I can see we are pilgrims and so must walk this road. - אל מי אנו עולים לרגל? ומדוע אנו חייבים לכך? - מלבד מיעוט סגפנים, כל הגברים נמשכים אוטומטית לנשים (ועזוב רגע הומואים בצד
[לא להעלב, אין לי שום בעיה איתם]). הם חייבים אותן בחייהם, וסביר להניח שאני לא ממש צריך להסביר למה. כולנו עולים לרגל אל בנות המין הנשי. האמיל מביע תסכול מוכר עוד בתחילת השיר, Kicking a stone across the beach, aching for love and comfort out of reach בעיטת אבן לאורך החוף היא קלישאה נודעת של אדם המתוסכל מאהבתו (אהובתו דחתה אותו/בגדה בו וכו'). והבדידות שלו - there's no-one with any friendship left to speak or show any relation שכמובן אפשר לפרשה כסתם בדידות, אבל על סמך הרקע שכבר יש לנו, נוח יותר לשייך את הבדידות שלו לתחושה הכללית, שמיוחסת לנשים.
ברשותך אתייחס רק לארבעת השירים הראשונים. נתחיל מסוף השיר (כמעט): I can see we are pilgrims and so must walk this road. - אל מי אנו עולים לרגל? ומדוע אנו חייבים לכך? - מלבד מיעוט סגפנים, כל הגברים נמשכים אוטומטית לנשים (ועזוב רגע הומואים בצד
Still life
טוב, כאן המילים מבהירות את הרעיון שלי בבהירות – לאחר המרירות והכעס הראשוניים, האמיל מתגעגע לאשתו. הבתים הראשונים מתארים עוד מרירות וחוסר עניין בחיים, הן באספקטים הבומבסטיים שלהם והן בעניינים האישיים יותר. לקראת הסוף האמיל חושף את המיאוס שלו במוסד הנישואין (?) שמונע מהאדם להתעסק בדברים המהותיים שבאהבה, אלא בבירוקרטיה ובדברים בטלים: Everything we laboured for and favoured more than earthly things reveals the hollow ring of false hope and of false deliverance ולבסוף הוא לבד, עם מחשבותיו הנבובות וללא אהובתו: But now the nuptial bed is made, the dowry has been paid, the toothless, haggard features of Eternity now welcome me between the sheets to couple with her withered body--my wife. אהבתו אליה לא תגמר לעולם, והוא יחכה לה כטבע דומם המחכה שיציירו אותו: Hers forever, hers forever in still life.
טוב, כאן המילים מבהירות את הרעיון שלי בבהירות – לאחר המרירות והכעס הראשוניים, האמיל מתגעגע לאשתו. הבתים הראשונים מתארים עוד מרירות וחוסר עניין בחיים, הן באספקטים הבומבסטיים שלהם והן בעניינים האישיים יותר. לקראת הסוף האמיל חושף את המיאוס שלו במוסד הנישואין (?) שמונע מהאדם להתעסק בדברים המהותיים שבאהבה, אלא בבירוקרטיה ובדברים בטלים: Everything we laboured for and favoured more than earthly things reveals the hollow ring of false hope and of false deliverance ולבסוף הוא לבד, עם מחשבותיו הנבובות וללא אהובתו: But now the nuptial bed is made, the dowry has been paid, the toothless, haggard features of Eternity now welcome me between the sheets to couple with her withered body--my wife. אהבתו אליה לא תגמר לעולם, והוא יחכה לה כטבע דומם המחכה שיציירו אותו: Hers forever, hers forever in still life.
La Rossa
השיר נפתח בהצהרה חזקה המעידה על התאוששותו של האמיל; הוא אינו מוכן לוותר: Lacking sleep and food and vision, here I am again, encamped upon your floor, craving sanctuary and nourishment, encouragement and sanctity and more. הוא תוקף את הנורמה בה הגבר נתון לשליטת אשתו בפזמון, אפילו שמקודם הוא חשב שיצליח לעמוד על שלו: Though the organ monkey screams as the pipes begin to spit still he'll go through the dance routines just as long as he thinks they'll fit, just as long as he knows that it's dance, smile... or quit. הקוף הוא כמובן הגבר. לאחר מכן הוא תוקף את הנורמה של מרבית הזוגות, שכוללת שקרים קטנים, שיחות מעיקות, ופילוסופיה בגרוש, ומצטער על כך שכבל עצמו לנישואים המטופשים הללו במקום לבחור באחת מן האופציות שהיו מונחות לפניו: Like the monkey I dance to a strange tune: when all of these years I've longed to lie with you, I've bogged myself down in the web of talk, quack philosophy and sophistry, at physciality I've always baulked, like the man in the chair who believes it's beyond him to walk. I've been hiding behind words, fearing a deeper flame exists, faintly aware of the passage of opportunities I have missed. האמיל רוצה לשתף את אשתו בהחלטתו לעזוב סופית, ומסביר לה שהיא אינה מבינה את כאבו האמיתי אלא בצורה שטחית בלבד: Though this might mean an end to all friendship, there's something I'm working up to say. Think of me what you will: I know that you think you feel my pain-- no matter if that's just the surface. אשתו, מצידה, מציעה לו אהבה. הוא מתפתה אליה ומאבד את כוח טיעונו: If we made love now would that change all that ahs gone before? Of course it would, there's no way it could ever be the same... one more line crossed, one more mystery explained. If we make love now it will change all that is yet to be... never could we agree in the same way again. One more world lost, one more heaven gained. הבית הבא הוא גם השיא המוזיקלי בשיר, וגם השיא הלירי; האמיל מבשר לאשתו בחגיגיות מהולה בתבוסתנות שתמיד הוא ימשך אליה בסופו של דבר ויעזוב את כל חריפות שכלו בשביל מגע גופה (לה-רוזה היא אשתו של האמיל): La Rossa, you know me, you read me as though I am glass; though I know it there's no way in which I can pass-- though it means that you'll finish my story at last I'd trade all the clever talk, the joking, the smoking and the quips, all the midnight conversations, all the friendship, all the words and all the trips for the warmth of your body, the more vivid touch of your lips ואכן, בסיום השיר האמיל מתאר את חזרתו לאהובתו: Take me, take me now and hold me deep inside your ocean body, give me life!
השיר נפתח בהצהרה חזקה המעידה על התאוששותו של האמיל; הוא אינו מוכן לוותר: Lacking sleep and food and vision, here I am again, encamped upon your floor, craving sanctuary and nourishment, encouragement and sanctity and more. הוא תוקף את הנורמה בה הגבר נתון לשליטת אשתו בפזמון, אפילו שמקודם הוא חשב שיצליח לעמוד על שלו: Though the organ monkey screams as the pipes begin to spit still he'll go through the dance routines just as long as he thinks they'll fit, just as long as he knows that it's dance, smile... or quit. הקוף הוא כמובן הגבר. לאחר מכן הוא תוקף את הנורמה של מרבית הזוגות, שכוללת שקרים קטנים, שיחות מעיקות, ופילוסופיה בגרוש, ומצטער על כך שכבל עצמו לנישואים המטופשים הללו במקום לבחור באחת מן האופציות שהיו מונחות לפניו: Like the monkey I dance to a strange tune: when all of these years I've longed to lie with you, I've bogged myself down in the web of talk, quack philosophy and sophistry, at physciality I've always baulked, like the man in the chair who believes it's beyond him to walk. I've been hiding behind words, fearing a deeper flame exists, faintly aware of the passage of opportunities I have missed. האמיל רוצה לשתף את אשתו בהחלטתו לעזוב סופית, ומסביר לה שהיא אינה מבינה את כאבו האמיתי אלא בצורה שטחית בלבד: Though this might mean an end to all friendship, there's something I'm working up to say. Think of me what you will: I know that you think you feel my pain-- no matter if that's just the surface. אשתו, מצידה, מציעה לו אהבה. הוא מתפתה אליה ומאבד את כוח טיעונו: If we made love now would that change all that ahs gone before? Of course it would, there's no way it could ever be the same... one more line crossed, one more mystery explained. If we make love now it will change all that is yet to be... never could we agree in the same way again. One more world lost, one more heaven gained. הבית הבא הוא גם השיא המוזיקלי בשיר, וגם השיא הלירי; האמיל מבשר לאשתו בחגיגיות מהולה בתבוסתנות שתמיד הוא ימשך אליה בסופו של דבר ויעזוב את כל חריפות שכלו בשביל מגע גופה (לה-רוזה היא אשתו של האמיל): La Rossa, you know me, you read me as though I am glass; though I know it there's no way in which I can pass-- though it means that you'll finish my story at last I'd trade all the clever talk, the joking, the smoking and the quips, all the midnight conversations, all the friendship, all the words and all the trips for the warmth of your body, the more vivid touch of your lips ואכן, בסיום השיר האמיל מתאר את חזרתו לאהובתו: Take me, take me now and hold me deep inside your ocean body, give me life!
My Room
השיר הזה מהווה המשך לשיר הקודם. כאן מתאר האמיל את חזרתו לאשתו, אך כצפוי – שוב הוא אינו אופטימי כמו בימיו הטובים. והערה לגבי כל הפרשנות שלי לאלבום - אני בטוח שיש קטעים רבים שיכולים להתפרש באופן שונה לחלוטין (והבולט שבהם הוא מוטיב הקוף שבלה-רוזה). אם יש לך (או לכל אחד) השגות/הערות/תוספות - אני אשמח לשמוע, כמובן. מקווה שיהיה לך כח לקרוא הכל...
השיר הזה מהווה המשך לשיר הקודם. כאן מתאר האמיל את חזרתו לאשתו, אך כצפוי – שוב הוא אינו אופטימי כמו בימיו הטובים. והערה לגבי כל הפרשנות שלי לאלבום - אני בטוח שיש קטעים רבים שיכולים להתפרש באופן שונה לחלוטין (והבולט שבהם הוא מוטיב הקוף שבלה-רוזה). אם יש לך (או לכל אחד) השגות/הערות/תוספות - אני אשמח לשמוע, כמובן. מקווה שיהיה לך כח לקרוא הכל...
עוד קצת
עוד אלבום קונספט של ג'תרו טאל הוא Too Old To Rock'n'Roll: Too Young To Die הלא מוערך מספיק. אומנם פחות פרוגי ויותר רוקי, אבל עדיין נפלא, ועובד מצוין כשמנסים לקרב אנשים מן היישוב לפרוג. ועוד אלבום קונספט של קאמל הוא Nude, גם הוא אינו מוערך דיו לטעמי. לוקח טיפה זמן להתרגל לסאונד הקלידים האייטיזי שמעט מציק בהאזנות ראשונות, אבל לאחר מכן מגלים את אנדרו לאטימר במלוא גדולתו, עם אסופת קטעים אינסטרומנטליים נפלאים (הקטעים עם הטקסטים הם החלשים והפופיים יותר באלבום), שחורגים מפרוג קלאסי למחוזות פחות צפויים כמו מוסיקה אפריקאית וניו אייג'ית. בכלל, לא מעט מהאלבומים של קאמל הם אלבומי קונספט. החל מהקונספט המשוחרר של Moonmadness (אלבום שמתאר את האישיות של חברי הלהקה, עלק, ובסאונד חללי משהו), הקונספט של Stationary Traveller המשמים (נדמה לי אפילו שבחוברת שלו ניתן קרדיט לסוזאן הובר, גברת לאטימר בשבילכם, על כתיבת הקונספט), והקונספט של Harbour of Tears משנות התשעים. וכמובן, מייק אולדפילד, שכל אלבומיו, כך נדמה לי, הם אלבומי קונספט ברמה מסויימת. ובפינת האזוטריה אני אזכיר את הלהקה הצ'כוסלובקית המשובחת Fermata, שהקדישה כמה אלבומים לשושלות של מלכים, שליטים ואצילים מזרח אירופאיים. Dunajska Legenda ו-Huascaran, למי שמתעניין (ושווה להתעניין!). ואגב, מה עם מאגמה? או שאלו לא אלבומי קונספט, אלא להקת קונספט...?
עוד אלבום קונספט של ג'תרו טאל הוא Too Old To Rock'n'Roll: Too Young To Die הלא מוערך מספיק. אומנם פחות פרוגי ויותר רוקי, אבל עדיין נפלא, ועובד מצוין כשמנסים לקרב אנשים מן היישוב לפרוג. ועוד אלבום קונספט של קאמל הוא Nude, גם הוא אינו מוערך דיו לטעמי. לוקח טיפה זמן להתרגל לסאונד הקלידים האייטיזי שמעט מציק בהאזנות ראשונות, אבל לאחר מכן מגלים את אנדרו לאטימר במלוא גדולתו, עם אסופת קטעים אינסטרומנטליים נפלאים (הקטעים עם הטקסטים הם החלשים והפופיים יותר באלבום), שחורגים מפרוג קלאסי למחוזות פחות צפויים כמו מוסיקה אפריקאית וניו אייג'ית. בכלל, לא מעט מהאלבומים של קאמל הם אלבומי קונספט. החל מהקונספט המשוחרר של Moonmadness (אלבום שמתאר את האישיות של חברי הלהקה, עלק, ובסאונד חללי משהו), הקונספט של Stationary Traveller המשמים (נדמה לי אפילו שבחוברת שלו ניתן קרדיט לסוזאן הובר, גברת לאטימר בשבילכם, על כתיבת הקונספט), והקונספט של Harbour of Tears משנות התשעים. וכמובן, מייק אולדפילד, שכל אלבומיו, כך נדמה לי, הם אלבומי קונספט ברמה מסויימת. ובפינת האזוטריה אני אזכיר את הלהקה הצ'כוסלובקית המשובחת Fermata, שהקדישה כמה אלבומים לשושלות של מלכים, שליטים ואצילים מזרח אירופאיים. Dunajska Legenda ו-Huascaran, למי שמתעניין (ושווה להתעניין!). ואגב, מה עם מאגמה? או שאלו לא אלבומי קונספט, אלא להקת קונספט...?
לגביי - In The Court
יש לאלבום הזה אחלה של קונספט , כמו שנאמר , הוא מראה בעצם את השקפת העולם של מלך הארגמן - דמות מצויירת בעיקרון שמייצגת את חבריי הלהקה. אפשר לראות את זה כמעט בכל שיר באלבום - מהשקפה לעתיד , השפקה של ייאוש ושמחה. עוד אלבומי קונספט - Pink Floyd - Animals Pink Floyd - Dark Side Of the moon Gensis - Selling england by the pound
יש לאלבום הזה אחלה של קונספט , כמו שנאמר , הוא מראה בעצם את השקפת העולם של מלך הארגמן - דמות מצויירת בעיקרון שמייצגת את חבריי הלהקה. אפשר לראות את זה כמעט בכל שיר באלבום - מהשקפה לעתיד , השפקה של ייאוש ושמחה. עוד אלבומי קונספט - Pink Floyd - Animals Pink Floyd - Dark Side Of the moon Gensis - Selling england by the pound
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.