אלבומי השבוע;
יהלי סובול-סוס. אחד מהדיסקים הכי אנדרייטד בהיסטוריית הדיסקים מהארץ, וחבל. אמנם המופעים של יהלי קיבלו ביקורות טובות וקצת דיברו על הדיסק, אבל הוא נעלם די מהר מהמדפים, וחבל. אמנם זה לא דיסק גדול, ולא מעולה כמו שני הדיסקים הראשונים של מוניקה סקס [את דעתי על חיות כתבתי באלבום השבוע אחר, אם אני לא טועה], אבל בהחלט דיסק טוב, מהנה למדי, שחוץ מ"הודעות" [עם מלאני פרס, חברתו דאז, אקסית כיום] הנוראי, אין בו שום רגע נוראי. יופי של דיסק לסוף שבוע. חלוצי החלל-חלוצי החלל. דיסק גרוע שנעשה בידי אנשים מוכשרים. חמי ומירו, שני חברים לשעבר בשב"ק ס' [שאין דרך לתאר כמה הדיסק בכורה שלהם מוצלח], הקימו הרכב והוציאו את הדיסק הזה לפני 3 שנים, בערך. הרבה זמן לא יצא לי לשמוע דיסק שהוא ממש רע, אלא דברים בינוניים שאי אפשר להגיד שהם גרועים, אלא שהם פשוט... לא תופסים את האוזן. הדיסק הזה מלא במספיק קלישאות לשנה ["החיוך שלך, אותי לקח, מהעולם שלח, למקומות ששכחתי", או "אם רק הייתי יכול לשיר הייתי שר לך את הדברים הכי מתוקים אם רק הייתי יכול לשיר הייתי שר על אהבה על חנויות צעצועים"], ולמרות שיש בדיסק כמה פנינים [מספיק קשקשת ושן דובי הגאוניים], יצא פה דיסק פשוט רע. וניסיתי להתחיל לשמוע את The Ghost Of Tom Joad של ברוס ספרינגסטין, אני אעשה את זה, באמת.
אז, אתם יודעים מה לעשות, לא?
