אתה נוחת בריו, אוסף תדברים, והולך היכן שפוגשים את כל הנוחתים... תמצא את הממתין שנראה לך כמו נהג של עשירים, לך איתו תסתכל על השם שהוא מחזיק ותגיד שזה אתה... לך תדע בסוף תגיע לאחוזה, רק שאם הוא ישאל, אם ג׳מאל זה שם ערבי? תגיד שזה צרפתי
לסין בשנת 1996 כשסין היתה עוד סין. המון רשמים ממחוזות ממש בתוליים כשהעמידו אותך להצטלם איתם בתור אטרקציה, שלא לדבר על כלי הרכב...גם דיוושתי קצת בבייג'ינג וזאת חוויה בפני עצמה.
הטיול הכי מרגש הוא עם אשתי המנוחה ושתי בנותינו לאוסטריה ושוויץ כמה חודשים לפני שנפטרה. הגיבורה הזאת "עשתה את זה" למרות הכאבים והקשיים וההכנה הרפואית ולמרות ולמרות. הילדות הרוויחו מזה זכרון מתוק ממנה לכל החיים...
הרגע הכי מרגש בטיול היה כשדרכתי לראשונה בארה"ב (לפני 10 שנים בלבד...) והבת שלי חיכתה לי...
שלישית,
סין היא חלום, אני מת לבקר שם מתישהו, אני ממש מוקסם מהטבע, מהאנושיות, מהפשטות... אני מתאר שהיום סין היא פלא טכנולוגי אחד גדול, ממש מחשב נייד בתוך הכדור הקטן שלנו...