אכזבת דשא
שלום, אני משתתפת פסיבית בפורום כבר מספר חודשים, אבל המופע גרם לי צורך עז להתבטא, ונראה לי שזה מקום לגיטימי.. אז ככה- אני חושבת שהפסקות הפרסומות הרבות והמעיקות בערב לזכרו של מאיר- ביזו את הקהל, הארוע, ובעיקר את אדמו"רנו הביצועים המבישים של עברי לידר (מי היה מאמין שאפשר להרוס שירים מדהימים כמו טרמינל ונשל הנחש?), הביצוע של זהבה בן לערב כחול עמוק (שכחו לנקד את המילה אזדרכת?!) ואגדת דשא בלי לשמוע את שלום או חנן יובל קודם ("כאן, על הדשא הזה..")- פספוס. במהלך הערב הבנתי למה אהוד בנאי לא רצה לקחת חלק בדבר הזה. ההוצאה הכספית מתגמדת לעומת עוגמת הנפש... טוב שיש את האחים אריאל, ואת שלומי שבן הענק שהעניק ביצוע יפיפה לדאווין של שיר מחאה. בתקווה להמשך המסורת- רק בפורמט מצומצם יותר (מבחינת מספר האמנים) ואיכותי כראוי ליוצר כזה.
שלום, אני משתתפת פסיבית בפורום כבר מספר חודשים, אבל המופע גרם לי צורך עז להתבטא, ונראה לי שזה מקום לגיטימי.. אז ככה- אני חושבת שהפסקות הפרסומות הרבות והמעיקות בערב לזכרו של מאיר- ביזו את הקהל, הארוע, ובעיקר את אדמו"רנו הביצועים המבישים של עברי לידר (מי היה מאמין שאפשר להרוס שירים מדהימים כמו טרמינל ונשל הנחש?), הביצוע של זהבה בן לערב כחול עמוק (שכחו לנקד את המילה אזדרכת?!) ואגדת דשא בלי לשמוע את שלום או חנן יובל קודם ("כאן, על הדשא הזה..")- פספוס. במהלך הערב הבנתי למה אהוד בנאי לא רצה לקחת חלק בדבר הזה. ההוצאה הכספית מתגמדת לעומת עוגמת הנפש... טוב שיש את האחים אריאל, ואת שלומי שבן הענק שהעניק ביצוע יפיפה לדאווין של שיר מחאה. בתקווה להמשך המסורת- רק בפורמט מצומצם יותר (מבחינת מספר האמנים) ואיכותי כראוי ליוצר כזה.
