angel enamorado
New member
אכזבה..
אחרי קשר ארוך (שנתיים +) זה נגמר. אני לא מלאה בחברות, אפשר לומר שאין לי חברות, יש לי מכרות, חברות מהבסיס וכדומה, מהסיבה שבמהלך יא-יב הסתכסכתי עם חברה טובה, שאיכשהו השתיים האחרות לקחו ת'צד שלה. נותרתי דיי לבד, ולאחר התיכון כבר עברתי דירה לעיר אחרת אך קרובה , נשארתי בקשר פחות או יותר עם 2 חברות מהתיכון(לא אותן 2 מקודם).. בקיצור, לאחרונה אני והחבר נפרדנו- אחרי הקשר הארוך- ציפיתי שאחת מהן, מאלה שנשארתי איתן בקשר תפגין קצת יותר אכפתיות. ז"א, כמה ימים אחרי הפרידה ,אחרי העיכול וכל זה קבענו להפגש ("כדי שאני אוכל לפרוק") נפגשנו אך אני מצידי הרגשתי שעם כל המילים הטובות, לא עמדה הנשמה, ושהיא איכשהו דיברה מהפה של החבר לשעבר (הם ידידים, והיא ידעה על כך עוד לפני שסיפרתי לה, ולפניי בכלל). אחרי שנפגשנו היא אמרה כמובן שאני יכולה לצלצל בכל שעה ובלה בלה בלה ציפיתי, באמת שציפיתי, שהיא סוג של תנסה להוציא אותי קצת, שתשאל אותי אם אני רוצה להצטרף לבילויים של החבר'ה שלה שלא יודעת, תדאג לחברה אחרי פרידה. מצד אחד אני באמת מאוכזבת. בכלל מרגישה תחושה של "יצאתי קרחת מכל הכיוונים" (חברות/חבר) מצד שני, אנחנו אומנם חברות, אבל אולי היא לא חושבת שאני מצפה? אולי לא גרמתי לה להבין שאני כן צריכה עכשיו חברה שמכירה אותי מאז שיצאנו, חברה שמכירה מהתיכון ולא חדשה מהצבא...... פעם הייתי אומרת שאדם שהוא לבד לא בהכרח בודד.. ואילו אדם בודד לא בהכרח לבד.. היום, אני מרגישה גם את הלבד, וגם את הבדידות.. כבר 4 שבתות ברצף שאני לא מבלה מחוץ לבית 4 שבועות שמתוכם שבועיים אני בבית(לא בבסיס) ולא יצאתי (מלבד פעם אחת) אני רוצה.. ובאמת ניסיתי ליזום עם החברות האלה המתיכון, אבל הן נתנו תחושה של עושות לי טובה אני אסביר, אחת מהן שאלה אם אני יכולה שישי בבוקר, ואמרתי שלא כי היה לי תוכנית כבר( מתחילת השבוע) שאלתי מה קורה עם שישי בערב, אז היא ענתה שהיא לא יודעת, כי אולי היא יוצאת עם החבר'ה שלה רק בשישי לקראת 11 בערב/לילה היא שלחה לי הודעה ש"סורי אנחנו נפגשים עם X, מה קורה עםשבת בצהריים?" הרגשתי באותו רגע ממש רע, כאילו אני אי-שם בתחתית הסולם, הן חיכו לראות מה החברים שלהן עושים ואם זה לא משהו שווה אז אולי איתי.. התאכזבתי מהן, מאוד.. רע לי..
אחרי קשר ארוך (שנתיים +) זה נגמר. אני לא מלאה בחברות, אפשר לומר שאין לי חברות, יש לי מכרות, חברות מהבסיס וכדומה, מהסיבה שבמהלך יא-יב הסתכסכתי עם חברה טובה, שאיכשהו השתיים האחרות לקחו ת'צד שלה. נותרתי דיי לבד, ולאחר התיכון כבר עברתי דירה לעיר אחרת אך קרובה , נשארתי בקשר פחות או יותר עם 2 חברות מהתיכון(לא אותן 2 מקודם).. בקיצור, לאחרונה אני והחבר נפרדנו- אחרי הקשר הארוך- ציפיתי שאחת מהן, מאלה שנשארתי איתן בקשר תפגין קצת יותר אכפתיות. ז"א, כמה ימים אחרי הפרידה ,אחרי העיכול וכל זה קבענו להפגש ("כדי שאני אוכל לפרוק") נפגשנו אך אני מצידי הרגשתי שעם כל המילים הטובות, לא עמדה הנשמה, ושהיא איכשהו דיברה מהפה של החבר לשעבר (הם ידידים, והיא ידעה על כך עוד לפני שסיפרתי לה, ולפניי בכלל). אחרי שנפגשנו היא אמרה כמובן שאני יכולה לצלצל בכל שעה ובלה בלה בלה ציפיתי, באמת שציפיתי, שהיא סוג של תנסה להוציא אותי קצת, שתשאל אותי אם אני רוצה להצטרף לבילויים של החבר'ה שלה שלא יודעת, תדאג לחברה אחרי פרידה. מצד אחד אני באמת מאוכזבת. בכלל מרגישה תחושה של "יצאתי קרחת מכל הכיוונים" (חברות/חבר) מצד שני, אנחנו אומנם חברות, אבל אולי היא לא חושבת שאני מצפה? אולי לא גרמתי לה להבין שאני כן צריכה עכשיו חברה שמכירה אותי מאז שיצאנו, חברה שמכירה מהתיכון ולא חדשה מהצבא...... פעם הייתי אומרת שאדם שהוא לבד לא בהכרח בודד.. ואילו אדם בודד לא בהכרח לבד.. היום, אני מרגישה גם את הלבד, וגם את הבדידות.. כבר 4 שבתות ברצף שאני לא מבלה מחוץ לבית 4 שבועות שמתוכם שבועיים אני בבית(לא בבסיס) ולא יצאתי (מלבד פעם אחת) אני רוצה.. ובאמת ניסיתי ליזום עם החברות האלה המתיכון, אבל הן נתנו תחושה של עושות לי טובה אני אסביר, אחת מהן שאלה אם אני יכולה שישי בבוקר, ואמרתי שלא כי היה לי תוכנית כבר( מתחילת השבוע) שאלתי מה קורה עם שישי בערב, אז היא ענתה שהיא לא יודעת, כי אולי היא יוצאת עם החבר'ה שלה רק בשישי לקראת 11 בערב/לילה היא שלחה לי הודעה ש"סורי אנחנו נפגשים עם X, מה קורה עםשבת בצהריים?" הרגשתי באותו רגע ממש רע, כאילו אני אי-שם בתחתית הסולם, הן חיכו לראות מה החברים שלהן עושים ואם זה לא משהו שווה אז אולי איתי.. התאכזבתי מהן, מאוד.. רע לי..
