אכזבה

jellybelly1

New member
אכזבה

זה היה אמור להיות היום הרביעי ללא בולמוסים והקאות סך הכל (אבל הרגיש כמו הרבה יותר)
הלילה הגיע ואיתו הדיכאון (שרואה שמתמודדות איתו אחרות בפורום. משעה מסוימת בערב צצים השרשורים עם תוכן הודעות מאוד דומה)
לא הייתי עייפה ולא היה שום דבר לצפות בו בטלוויזיה. מועקה כבדה שלא יכולתי להתמודד איתה. למרות שהייתי גאה בעצמי על האוכל הבריא שאכלתי (וטרחתי בהכנה שלו). בחרתי במסלול המוכר למטבח ולהרס העצמי. הגרון שלי שוב פצוע וכואב (בקושי הספיק להחלים).
למרות זאת מתכוונת להתחיל לספור מחדש. ולאתגר את עצמי והיכולות שלי. ולהתחיל בלשבור את מחסום היום הרביעי שאני תמיד נופלת בו. המטרה הבאה שלי זה לא לבלמס ולהקיא 5 ימים. החל מהיום.
 

jellybelly1

New member
נוסף לסל התירוצים

רבתי עם אחותי לפני כן. היא גרמה לי להרגיש אשמה על איזה עמידה מוצדקת שלי על שלי. וסירבה לקבל ממני עזרה בפאסיב אגרסיביות למרות שזה פגע בה. אבל עם "תודה ולילה טוב" "אני כבר אסתדר" בלי להודות בכעס. המצבים האלה משגעים אותי ותמיד מצליחים להכניס בי ספק שלא הייתי בסדר. אני נוטה לאוורר בחופשיות את הכעסים שלי אז איחלתי לה להיחנק. אבל מצד שני מתביישת בפה הביוב שלי ומצטערת. מרגישה שזה מאוד השפיע על הנפילה של אתמול. על תחושת הבדידות ועל כך שלא מגיע לי להצליח ושיהיה לי טוב.
 

תמרה45

New member
קודם כל-

מברוק שאת כותבת את זה וכיבכול מודה במצב הזה!!! זה מעיד על משהו מאוד נכון בעיניי..
אני חושבת שזה שזה הרגיש הרבה יותר מארבעה ימים באיזה שהוא מקום מעיד כמה זה היה אמיתי ומשמעותי עבורך.
טוב, האמת שלא הכי ידעתי איך לגשת להודעה הזאת אבל באמת עיקר התחושה העיקרית שלי היא: שאת גיבורה!! ממש ממש גיבורה!
אני רואה כמה את נלחמת, ואני מרגישה כמה שיש ממך אנרגיות של אומץ ורצון!!! שלפחות אצלי, בחיים האישיים שלי, זה היה המפתח להצלחה והחלמה אמיתית...
בקיצור- אז לא נותר לי אלא לומר שתמשיכי כך :)
עם האנרגיות האלה, עם הרצון הזה,
אני ממש לא מאחלת לך מוקשים בדרך,
אבל שאם יהיו תדעי, כמה ולמה שווה לך לגבור עליהם, ואיך..
סומכת על הכוחות שלך מאוד..
יאללה -חמסה- על החמישה ימים שלך החל מהיום!!! מחכה איתך :)
תמרה
 

jellybelly1

New member
תמרה

בפעם הקודמת שרמזת שאולי אני מכוונת גבוה מדי (גם אור כתבה) הגבתי בעצבנות של מישהי שמנסים לפוצץ לה את האשליה. אבל כנראה צדקתם. היעד שלי הוא עדיין גבוה אבל הפעם יהיה לצדו יעד נוסף שהוא יחסי לעצמי וליכולות שלי, כשהרף בכל פעם יעלה קצת, אני מקווה.
תודה שאת תמיד מגיבה. מחכה לתגובות שלך בכל פעם והם נותנות לי הרבה כוח.
תודה
 

תמרה45

New member
אממממ

ריגשת אותי נשמה

בסדר גמור נשמתי!! אני לגמרי בעדך! סומכת עלייך!! ותומכת!
זה בסדר שקרה מה שקרה ונפלת... כל עוד לומדים מזה ומחכימים, ואולי אף מתחזקים, אז הנפילה היא לא לשווא...
ואני שמחה שאת ידעת לקחת אותה למקום של התחזקות ולמידה!!
גאה בך!!
 
|אנחה|

אני מתמלאה בעצב עבורך.
כי אני מבינה שאת באמת רוצה שיהיה אחרת,
ושאת רוצה שינוי.
אני מאמינה לך שאת רוצה ומנסה בכל כוחך.
ולא קל להיות במקום שבו מבינים שאתה כבר לא יכול לבחור אחרת. לא יכול לצאת מזה. לא לבד.
זה רגע מאוד קשה.
כי כולנו משקרות לעצמנו שאנחנו יכולות, שזה בשליטה, שאם רק נרצה נוכל להיות בריאות ואנחנו בוחרות לא לאכול/ לצמצם/ להקיא וכו'.
והרגע שבו אנחנו מבינות שכלום הוא כבר לא בחירה ושזה גדול עלינו, הוא רגע מאוד מאוד כואב וקשה.

אבל מהרגע הזה יכולה גם לצמוח ההבנה הבאה,
שאת צריכה עזרה.
מישהו מבחוץ שיעזור לך לעשות את השינוי שאת רוצה.
לא יכפה עלייך, לא יכריח אותך,
הרי זו את שרוצה את זה, ואת שתוכלי לעזוב כשלא תרצי את זה.
מישהו שרק ייתן לך כלים ויעזור לך לעשות מה שאת רוצה לעשות.

למה לנסות לבד?
"קל הרבה יותר לפחד ביחד..."
 

jellybelly1

New member
המחשבה היחידה שמרגיעה אותי ט

לאחרונה
היא לסיים את הסבל הזה הדבר הפתטי והעלוב הזה שנקרא החיים שלי. יש לי סכום כסף בבנק שהאימא המסכנה שלי חסכה מרבע משרה שעבדה בה כדי שאלמד היום היא לא קונה לעצמה בגדים ונעליים ולא מסתפרת כי אין לי כסף לעצמה ומוציאה את כל הכסף לקניות לבית (אבא שלי מרוויח אבל לא משתתף וחי על חשבונה) אני ארשום את החשבון שלי על שמה וכך אוכל לעשות מעשה אחד הגון בכל הקיום שלי. אפטור אותה מכל הצרות שעושה לה ואתן לה קצת רווחה כלכלית. גם ככה לא יצא ממני שומדבר.
אין לי כוח כבר לדיכאונות בערב ולא לבדידות ולא לשנאה העצמית שממלאת אותי. אתמול בערב בלמסתי ולא הצלחתי להקיא והטינופת שתקועה לי בגוף והמשקל שהעליתי הורגים אותי. אם זה עונש מאלוהים אז מגיע לי והרבה יותר. איך לי כוח פיזי להתמיד בלימודים, לנסיעות. ואין ריכוז ללמוד. ואין תמיכה בבית. אני חיה בגיהנום. ואני לא יודעת באיזו צורה לא כואבת מדי לסיים את הסבל הזה שלא תותיר אותי נכה ונתמכת חס וחלילה. אם רק הייתי מסוגלת לבכות. אבל כבר שנים שלא. אין לי את הרחמים לא של אלוהים ולא של עצמי.
 

ל3

New member
כואב לי לקרוא אותך

ורוצה לחבק אותך חזק חזק. כן יש לך בשביל מה לחיות- בשביל עצמך!!! וגם אם זה לא נראה כרגע כל החיים שלך עוד לפנייך. תראי אותך רוצה לעזור לאמא שלך מתחשבת איכפתית אלה הם לא תכונות שמובנות מאליהם וזה רק מראה שבתוך החור השחור הזה את כל כך אנושית ודואגת אבל אולי הגיע הזמן שתדאגי גם לעצמך. הייתה נפילה ואת תקומי ותמשיכי הלאה ותמצאי את הכוחות שיש בך כי אני מאמינה בך שיש לך כוחות והרבה
אני פה למקרה שתרצי לדבר
 

jellybelly1

New member
תודה על ה


יש לי רק דברים רעים לומר אז עדיף שאשתוק בינתים
תודה לך

והלוואי וגם אצלך תהיה הקלה
 

ל3

New member
לא- לא עדיף שתשתקי!!!!

עדיף שתוציאי הכל "תקיאי" את כל הדברים הרעים החוצה- אני פה להקשיב לך ולחבק
 
למעלה